"שקדניק" האתר של סיירת שקד 424
מיום חמישי באתר "שקדניק"
אנו מתחילים בסדרה של סיפורים קטנים מחברים לוחמים,שנשכחו במרוצת השנים . הפעם נתחיל בספור מדהים שלא סופר עד כה בלעדי לאתר .כתב וערך
שאול גורודסקי  פב' 71
זכויות שמורות לשאול גורודסקי
על פי סיפורו המרתק של רוני זקצר הרס"פ אל תחמיצו.

כתב שאול גורודסקי
זק והאקדח של בסיילי. 
הסיפור שאספר הוא כולו פרי הדמיון ואין כל קשר בינו לבין המציאות, אפילו אם פה ושם משהו או מישהו ישמע לכם מוכר – תשכחו מזה. 
אספר על הרס"פ שלי בטירונות, אקרא לו זק.
זק היה הרס"פ הקלאסי או אם לדייק , המושג רס"פ התעדכן מרגע שזק קיבל את התפקיד הזה.
אצל זק הכול התחיל מהעיניים, עיניים שלא מפסיקות להתרוצץ ולחפש אובייקטים שישדרגו את חיי הפלוגה. פקפק משוכלל, מקרר , כורסא מפוארת למועדון ועוד ועוד.
ברגע שזק קלט ובחר אובייקט מיד היה מצמיד אליו תוכנית פעולה שבסופה הפריט היה מופיע במועדון הפלוגה, במטבח, בבור התחמושת, או במגורי הסגל.
בזכות זק הפלוגה שלנו הייתה הכי משודרגת ביחידה והמגזימים יגידו: בצבא כולו.
במסגרת המסלול של אימון הלוחם הגענו למבצעית בצפון רצועת עזה. יצאנו לסיורים של 12 שעות כדי להפגין נוכחות בשטח ולחפש מבוקשים. במקום מכובד ברשימת המבוקשים של הרצועה כיכב אדון בסיילי
לילה אחד נקראה הפלוגה לחצר של בית שלפי השב"כ הסתתר שם בסיילי בבונקר יחד עם ביתו של בעל הבית. הקפנו את הבית והחצר, בסיילי החליט כנראה  לקצר את המבצע וירה מתוך הבונקר, זה היה האות לכל מי שהיה בסביבה לרוקן מחסניות ולזרוק רימונים לבונקר וכך הצליחה הפלוגה שלנו כבר באימון לוחם למחוק מחבל בכיר מרשימת המבוקשים, אבל הסיפור הוא על זק וזק היה שם ליד בונקר. זק הרספ לא יחמיץ אירוע כל כך משמעותי בחיי הפלוגה. העיניים המתרוצצות נעצרו על אקדח אפ אן חדש מושחם ומשומן שנח לו בפינת הבונקר ובתוך ההמולה של הפריצה לבונקר, איש לא שם לב אליו. בארוחת הלילה החגיגית, שארגן זק לפלוגה שחזרה מהמבצע, האקדח כבר היה תקוע לזק בחגורה מוצנע מהעיניים של כולם.
א. סגן מפקד היחידה בא לחגוג איתנו. לפני שעלה על הג'יפ בחזרה למפקדה חיבק את זק ומשך אותו הצידה.
"אני אוסף אקדחים והאף אן הזה מוצא חן בעיני, אז כשתשתחרר תבוא אלי ואחליף לך אותו באקדח אחר".
כשהשתחרר החל זק לעסוק בעבודות עפר בקבלנות וגר בבית אימו. במה שאמר לו א' בערב שבו הורידו את בסיילי נזכר יותר משנה אחרי השחרור.
זק נתן צ'ק לטרקטוריסט שהיה אמור לבצע עבודה עבורו. מאחר והטרקטור לא הגיע לאזור והטרקטוריסט לא הראה כל סימן שהוא מתכונן לבצע את העבודה, זק ביטל את הצ'ק. עברו ימים והעניין נשכח ממנו לחלוטין.
 ערב אחד כשהיה במטבח בית אימו דפקו בדלת שני אנשים לא מוכרים. אחד ממש גדול ומפחיד והשני יותר קטן ולא פחות מפחיד.
 "יש לנו כאן צ'ק שלך, עשר אלף לירות, בבנק לא מכבדים אותו אז באנו אליך."
המפחיד היותר גדול היה כבר ממש קרוב לזק שראה מול האף שלו את השרשרת עם החמסה על חזה הגורילה שלו.
"לא ממש יודע על מה אתם מדברים" ניסה זק והעיניים התרוצצו יותר מתמיד.
"לא יפה לדבר ככה, הרי זו החתימה שלך לא!?" במקום החמסה דחף לו הגדול את הצק לפרצוף.
עכשיו לזק כבר הייתה תוכנית,
"רק רגע אני הולך להביא לכם את הכסף" הגדולים נראו מרוצים והתיישבו בסלון.
 
זק מיהר לחדר השינה והוציא את ארגז העץ הצבאי מתחת למיטה , הוא פתח את ווי הסגירה והרים את המכסה, מתחת לקלאצ' הסיני עם הכת המתקפלת ולערימת רימוני הרסס הצהליים שכב האקדח של בסיילי חדש מושחם עם מחסנית בפנים מוכן לתפעול.
זק נכנס לסלון ודרך את האקדח. שני הגדולים התכווצו מיד, הגדול ניסה לתפוס מחסה מאחורי הכורסא והגדול יותר התקפל מאחורי הספה, שניהם בהו בעיניים קרועות בקנה האקדח של בסיילי.
זק החזיק את האקדח ביד ימין ומידי פעם יישר את היד לעבר אחד משני הגורילות שהיה פוצח בתחינות לזק שלא יירה ויחוס על חייו.
ביד הפנויה חייג זק למשטרה והם הגיעו מהר יחסית, האורחים הגדולים קטנים של זק פלטו אנחות רווחה כשנאזקו על ידי השוטרים, כי עד לאותו רגע היו בטוחים שזק עומד ללחוץ על ההדק.
זק התלווה אל השוטרים והעצורים כדי לסייע בחקירה, אחרי כמה שעות כשכבר היה ברור שהאורחים הליליים של זק הולכים למעצר פנה החוקר לזק ושאל על האקדח, יותר נכון על הרישיון שלו, וזק ענה שאין לו רישיון והוא מחזיק אקדח כי הוא שייך ליחידה סודית ביותר וזה נשקו האישי.
 "מי יכול לאשר לי את זה?" שאל החוקר. "א ' מפקד היחידה" ענה זק בלי למצמץ, זק לא ראה את א' מאז שהשתחרר ולא ידע עליו דבר, הוא רק זכר שכשהיה בצבא ביקר במפקדה וראה שהכתובת האזרחית של א' היא בבאר שבע.  "תתקשר אליו, הוא גר בבאר שבע", אמר זק,"הוא יאשר לך". החוקר התקשר למרכזיה וקבל את מספר הטלפון של א' בבאר שבע. השעה הייתה אחת בלילה
כשהתקשר לא' . א' ענה אחרי כמה צלצולים ואישר לחוקר את כל מה שזק סיפר אכן יחידה סודית והאקדח שייך ליחידה. א' שאל את החוקר אם זק לידו ובקש לדבר איתו.
 " זק זה האקדח של בסיילי ? הגיע הזמן שתביא לי אותו כפי שהבטחת."
האקדח הגיע לא' במהירות שיא , שני ה"גובים" נכנסו לכלא על סחיטה באיומים וזק ארז את בור התחמושת שהיה לו מתחת למיטה והשאיר אותו ליד הכניסה לתחנת המשטרה.
שנים אחר כך הלך זק בסמטא צרה וראה מולו שני טיפוסים , אחד גדול והשני גדול מאוד, כשהתקרב הכיר את שני הגובים של הצ'ק, במרחק שהיה מהם כבר לא היה שום טעם להסתובב ולהסתלק והוא המשיך ללכת לקראתם. השניים הכירו את זק וחייכו אליו במאור פנים,
" אבא'לה זוכר אותנו? מה שלומך ? חזרנו לעניינים אחרי שהיינו קצת בפנים, אנחנו שוב עובדים חזק ככה שאם אתה צריך משהו, איזה ג'וב קטן, אל תשכח אותנו טוב אבא'לה?"
 
נ.ב.
למרות מה שכתבתי בפתיח, רוני זקצר , הרס"פ של הפלוגה שלי ומי שסיפר לי את הסיפור, ביקש שאדגיש שזק- זה הוא, אז אני עושה את זה. למה לי להסתבך איתו?  
  


למי שיש סיפורים נוספים מוזמן לשלוח אלינו לפרסום
yossi4240@walla.com

 

 

 
התחברות לחברים

פורומים

 דפי זכרון פעילים לחללי סיירת שקד הכניסה לפי שמות משפחה
     
 א-ב הקלק   ג-ד-ה הקלק

ו-ז-ח הקלק
 ט-י-כ הקלק

  ל-מ-נ-ס הקלק  ע-פ-צ הקלק 

 ק-ר הקלק     ש-ת הקלק


באפשרותכם להוסיף תמונות וסיפורים,לדף יקירכם.
.yossi42445@gmail.com
 
   מצבת זכרון לחללי שקד באופקים.

תודה לשאולי מהנצחת החייל על עזרתו בהשגת החומר.


 

תאריך ושעה
 

מונה:


                  
   נוסטאלגיה ומחשבות 
 לפני שנתיים הוזמנתי להשתתף כצופה, בכנס של אירגון יוצאי ההגנה. כצפוי, הזמן עושה את שלו ומספרם מצטמצם, לכן החליטו הרחיב את מאגרהמשתתפים גם ליוצאי חטיבות מלחמת  השחרור ובהמשך גם את צאיצהם.
כך הוזמנתי עם רעייתי על ידי אשה מדהימה שהיתה מ"כ בפלוגה ג' גדוד 51 של גבעתי (אז היה הגדוד בגבעתי)
 במלחמת השחרור, אלמנתו של אחד מגבורי המלחמה ההיא, הינה ציירת מוכשרת והוציאה סםר נפלא על קורות הגדוד.
הערב היה נוגע ללב, מרגש וסנטימנטאלי ואני מצדיע ליוזמים והמפיקים. חזרתי לערב נוסף השנה בחול המועד
סוכות (לפני כחודשיים) עם שמץ געגוע; חייכתי עם כולם, התפעלתי מהנגנים הצעירים של תזמורת צ.ה.ל. ומדברי
המפקדים הישישים (תא"ל פונדק על סף ה 100) המהמתי את הניגונים האהובים ומחיתי דמעה היכן שתיכננו עורכי
הסרטים הדוקומנטריים. השיא היה בסיום, אחר ששרו את הימנון פלוגות השדה של ווינגייט - הפו"ש, שאלו אם יש
יוצא פו"ש בקהל, ויהודי בודד הצביע!  היתה לי תחושת התחברות עם דור ענקים שהולך ונעלם.
     חברים יקרים, גם אנחנו דור הולך ונעלם, גם אנחנו נקודת החבור עם העבר ועם אירועים ומסורות המתפוגגים
כרסיסי לילה וכאיוושות ערפל נמוג בשמש הבקר. בנו תלוי הדבר אם נשכיל להעביר את מה שטמון בראשנו, ובלבנו,
לדור העתיד, לדורות רבים באים. אל נא נשב בחבוק ידים במחשבה שיש מישהו ערטילאי שיעשה הכל; אתם הייתם
מגש הכסף, והיום הינכם חוליית החבור בשלשלת הדודות. אנחנו מפצירים בכם ליטול יוזמה, לשגר חומר, זכרונות,
 אירועים, הפניות וגם כתובות שלכם ושל חברים שעדיין אין ברשותנו. שתפו אותנו, זה יותר קל מאשר לכתוב ספר לבד.
 איש לרעהו יאמר חזק. שלכם באהבה - אתר שקדניק. למשלוח yossi42445@gmail.com 
  
בסיירת שקד
להקת פיקוד דרום
מילים: דליה רביקוביץ'
לחן: רפי בן משה
בסיירת שקד,
מדליקים בלילות מנורה חזקה,
בחדר המפקד.
וכל עין באור מבריקה.
ומי שאין לו בערב מה לעשות
נכנס ויושב לו,
עד אחרי חצות.

בגזרה הצפונית, בסיירת שקד,
פני נער צעיר וזה המפקד.

בסיירת שקד,
ישנו אוטו ישן שהפך מועדון,
עם אור שקט,
בכתום וירוק ואדום.
ומי שאין לו בלילה מה לעשות,
דופק מסמרים,
ומדביק תמונות.

בגזרה הצפונית...

בסיירת שקד,
יוצאים בכל יום שלושה סיורים,
אל צירי המוקד.
ובערב רואים אותם חוזרים,
ואין אחד שם שלא עלה על מוקש,
באחד הימים,
בדרכי האש.

בגזרה הצפונית...

בסיירת שקד,
יוצאים לסיור עוד לפני הזריחה,
כשהחול מרטט,
וחוזרים גם אחרי חשכה.
ואת הרעים שאבדו בדרכי העפר,
שומרים בלבם,
מכל משמר.

בגזרה הצפונית
[Top]
          אתר נבנה ע"י ,חברת  קידום ובניית אתרים.  המתמחה  בבניית   אתרי מורשת 0522500575