"שקדניק" האתר של סיירת שקד 424
 

   

בסיום מלחמת ששת הימים מיהרתי לשוב מת׳א לאילת, שבה גרנו בחודשים האחרונים לחיי רפי.  

                דלת הדירה היתה פתוחה ובדירה הסתובב חתול שחור

חטפתי שוק

השכן אמר שזה נמשך ככה כבר יממה. הוא מסלק אותו וסוגר את הדלת והדלת נפתחת והשחור חוזר.

כשנרדמתי חלמתי שהשמש שקעה במזרח, מעל הרי אדום, ורפי עמד שם על ראש הר, כולו נוטף דם, עוד רגע יפול.

           התעוררתי מבועתת בידיעה ברורה ומוחלטת שרפי נהרג

 

רפי, חובש קרבי, סוכך בגופו על פצוע וחטף במקומו את כדורי המוות.

עיטור העוז הוענק לו לאחר מותו.

 

 

התחלה:

 

כבר ביום הראשון להיכרותנו עלם החמודות סיפר שהוא עושה  מילואים בסיירת מהוללת שפועלת במדבר. לא היו בדבריו יוהרה או חשיבות עצמית אלא ההיפך, הרכנת ראש אצילית ותודה עמוקה על כך שהוא בר מזל להשתייך ליחידה יוצאת הדופן הזו שאחד ממאפיינה הוא קשר רופף ומקרי בלבד עם נורמות צהליות נפוצות, כמו, למשלאיך אתה נראה ומה אתה לובש. התגלחת? הסתפרת? למה להציק לבני אדם בשל הענין הלא מהותי הזה

ולא שמישהו נורא צבאי וחשוב מלמעלה נתן אישור חתום להקלות הללו. הבחורים הם פשוט  אחד אחד יצירתיים, מקוריים, עזי נפש, עשויים ללא חת, אף אחד לא יכול להכתיב להם איך לעשות את מה שהם צריכים לעשות אלא רק השטח וכושר ההמצאה, מה שלא ממש נחוץ ותורם למשימה נִזנח.

 והם מחוברים  ואסופים אחד לשני בקורים חזקים של אהבה ונאמנות בעוצמות השאובות מעולם הדמיון. 

 

הוד והדר דיברו מגרונו, נוף  המרחבים הפתוח, האוויר הספוג באבקת חול ואבק, ריח הגריז והרֵעוּת ושמי החסד הפרושים כיריעת הגנה על העושים במלאכה הקדושה, חבורה של אנשים נבחרים ומבורכים

שירטט  במילים גיבורים יוצאי דופן נטולי שמות, גם את השם ׳שקד׳ חשף רק אחרי כמה חודשים,   

 וראיתי בעיני רוחי חבל טבור מוכסף שמתוח על פני אלפי שנים, ומחבר את לוחמי המדבר לגלריה מיתולוגית של לוחמים גדולים מהחיים כדוד, גדעון ושמשון, המכתיבים נורמותעל ופתרונות יחודיים: 

 כִּי בְתַחְבֻּלוֹת, תַּעֲשֶׂה-לְּךָ מִלְחָמָהוּתְשׁוּעָה, בְּרֹב יוֹעֵץ (משלי כד׳ ו׳).

 

דיבר על הסיירת ומתוך כך, בעקיפין, הרי  סיפר על עצמו ועל מאפייניו, וזה התחיל בקוו 4 ברח׳ בן יהודה בתל אביב

רפי התיישב על ידי באוטובוס, ושלושת גבירותהגורל שעל פי המיתולוגיות האירופאיות יושבות בשמיים וטוות על נוּל את מַאֲרָג גורלות האנשים, חיברו מיד את חיינו בפּתיל משותף ולא איפשרו לנו להיפרד, לא באותו יום ולא בימים הבאים.

 

ירדנו בתחנה הסופיתואולי לא צחקתי אף פעם קודם לכן כל כך הרבה כמו שצחקתי באותו יום במערכת עיתון באיזור התחנה המרכזית הישנהרפי כתב ב׳לאשה׳ באותם ימים ועשו לו במערכת כבוד גדול, ומחול עליז של צחוקים ובדיחות ומצב רוח מרומם טופפו בקלילות במיתחם האושר הזמני הזה באותו יום

 

 חזרנו לקוו 4 אחרי סידורים ונסענו אלי הביתה, ובתוך רבע שעה רפי כבר היה החבר הכי טוב של אמא שלי, והיאשלו. היא צחקה איתו הרבה בקול פעמונים, וזה היה מדהים לגמרי. איזה בּדַל זיכרון עמום יש לי שהוא גם הצליח לגרום לאימי, זמרת האופרה, לשיר לו באותו מפגש

 

משם באוטובוסים לרמתהחייל לאמא שלו, להתענג על ערימה היסטרית של לביבות תפ׳א בשמנת בטעם גנעדן, ולהכיר את מנחם, האח היקר שכל כך היה מחובר אליו

וכך נסגר לנו היום הראשון עם כל ההכרויות המשפחתיות הנחוצות, התוודעויות שלפעמים לוקחות המון זמן. זירזנו הכל. בראנו את העולם שלנו ביום אחד כאילו חשנו שלא נגזר לנו זמן ארוך.  

וסיפורי שקד ברקע יום הבריאה הזה, ובימים שלאחריו, על  סיורי ג׳יפים ליליים

  חדורי חולות, חבורה שממציאה המצאות, מחדשת חידושים, מקמבנת קומבינות הכרחיות לטובת המשימות ומשנה פרוטוקולים מיושנים בתורת הקרב וההגנה על מדינת ישראל.

 צדים חוגלות וכל דברמה אחר שאפשר לצלות כאשר נמצאים מרחק מדינה מכל קָצב וחנות מכולת ושקם. חיים, מתאמנים ומתנהלים על פי מה שמתאים למשימותאֶרץ צִיָה היא ביתםוכוכבי השמים נקודות ניווט בַּישִִִימון הצחיח.

 

מי ידע אז, באותו יום קיץ של שנת 66, שחיי התכוונו ונארגו להיות מחוברים בעקיפין לחבורת המופלאים,

אחי גיבורי התהילה.

 שאת עוצמתם אני מרגישה חזק מאד דווקא היום, אחרי שאיבדתי כבר מאד מזמן את רפי ולא מזמן את  פואד. נעמדו לצדי זוג אחד מחבורת  מהמופלאים שראו שאני בדרך לאבדון מרוב יגון וכאב ובעיות, פרשו עלי חופת חיזוק ונועם, מזליפים לגרוני טיפות מבריאות של רעוּת מרוכזת ודואגים שלא אפול.

 

 

לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט
 
התחברות לחברים

פורומים

 דפי זכרון פעילים לחללי סיירת שקד הכניסה לפי שמות משפחה
     
 א-ב הקלק   ג-ד-ה הקלק

ו-ז-ח הקלק
 ט-י-כ הקלק

  ל-מ-נ-ס הקלק  ע-פ-צ הקלק 

 ק-ר הקלק     ש-ת הקלק


באפשרותכם להוסיף תמונות וסיפורים,לדף יקירכם.
.yossi42445@gmail.com
 
   מצבת זכרון לחללי שקד באופקים.

תודה לשאולי מהנצחת החייל על עזרתו בהשגת החומר.


 

תאריך ושעה
 

מונה:


                  
   נוסטאלגיה ומחשבות 
 לפני שנתיים הוזמנתי להשתתף כצופה, בכנס של אירגון יוצאי ההגנה. כצפוי, הזמן עושה את שלו ומספרם מצטמצם, לכן החליטו הרחיב את מאגרהמשתתפים גם ליוצאי חטיבות מלחמת  השחרור ובהמשך גם את צאיצהם.
כך הוזמנתי עם רעייתי על ידי אשה מדהימה שהיתה מ"כ בפלוגה ג' גדוד 51 של גבעתי (אז היה הגדוד בגבעתי)
 במלחמת השחרור, אלמנתו של אחד מגבורי המלחמה ההיא, הינה ציירת מוכשרת והוציאה סםר נפלא על קורות הגדוד.
הערב היה נוגע ללב, מרגש וסנטימנטאלי ואני מצדיע ליוזמים והמפיקים. חזרתי לערב נוסף השנה בחול המועד
סוכות (לפני כחודשיים) עם שמץ געגוע; חייכתי עם כולם, התפעלתי מהנגנים הצעירים של תזמורת צ.ה.ל. ומדברי
המפקדים הישישים (תא"ל פונדק על סף ה 100) המהמתי את הניגונים האהובים ומחיתי דמעה היכן שתיכננו עורכי
הסרטים הדוקומנטריים. השיא היה בסיום, אחר ששרו את הימנון פלוגות השדה של ווינגייט - הפו"ש, שאלו אם יש
יוצא פו"ש בקהל, ויהודי בודד הצביע!  היתה לי תחושת התחברות עם דור ענקים שהולך ונעלם.
     חברים יקרים, גם אנחנו דור הולך ונעלם, גם אנחנו נקודת החבור עם העבר ועם אירועים ומסורות המתפוגגים
כרסיסי לילה וכאיוושות ערפל נמוג בשמש הבקר. בנו תלוי הדבר אם נשכיל להעביר את מה שטמון בראשנו, ובלבנו,
לדור העתיד, לדורות רבים באים. אל נא נשב בחבוק ידים במחשבה שיש מישהו ערטילאי שיעשה הכל; אתם הייתם
מגש הכסף, והיום הינכם חוליית החבור בשלשלת הדודות. אנחנו מפצירים בכם ליטול יוזמה, לשגר חומר, זכרונות,
 אירועים, הפניות וגם כתובות שלכם ושל חברים שעדיין אין ברשותנו. שתפו אותנו, זה יותר קל מאשר לכתוב ספר לבד.
 איש לרעהו יאמר חזק. שלכם באהבה - אתר שקדניק. למשלוח yossi42445@gmail.com 
  
בסיירת שקד
להקת פיקוד דרום
מילים: דליה רביקוביץ'
לחן: רפי בן משה
בסיירת שקד,
מדליקים בלילות מנורה חזקה,
בחדר המפקד.
וכל עין באור מבריקה.
ומי שאין לו בערב מה לעשות
נכנס ויושב לו,
עד אחרי חצות.

בגזרה הצפונית, בסיירת שקד,
פני נער צעיר וזה המפקד.

בסיירת שקד,
ישנו אוטו ישן שהפך מועדון,
עם אור שקט,
בכתום וירוק ואדום.
ומי שאין לו בלילה מה לעשות,
דופק מסמרים,
ומדביק תמונות.

בגזרה הצפונית...

בסיירת שקד,
יוצאים בכל יום שלושה סיורים,
אל צירי המוקד.
ובערב רואים אותם חוזרים,
ואין אחד שם שלא עלה על מוקש,
באחד הימים,
בדרכי האש.

בגזרה הצפונית...

בסיירת שקד,
יוצאים לסיור עוד לפני הזריחה,
כשהחול מרטט,
וחוזרים גם אחרי חשכה.
ואת הרעים שאבדו בדרכי העפר,
שומרים בלבם,
מכל משמר.

בגזרה הצפונית
[Top]
          אתר נבנה ע"י ,חברת  קידום ובניית אתרים.  המתמחה  בבניית   אתרי מורשת 0522500575