"שקדניק" האתר של סיירת שקד 424
 לי הייתה לי הזכות לסגור מעגל ולהיות מפקד בא״ח גבעתי הראשון בשנת 1983.
במסגרת 30 שנים לחטיבת גבעתי המתחדשת
רוצה הבא"ח לכתוב ספר מורשת.
לצורך הספר רואיינתי ע״י מחלקת החינוך של הבא״ח 
מצורף שאלון הראיון בצירוף התשובות המפורטות שלי.
אם תראה לנכון אתה יכול לפרסם באתר שקדניק  המעולה.
אני חושב שהשקדניקים הוותיקים ימצאו הרבה עניין בקריאת ההיסטוריה של  ראשית החטיבה
 
                                                




פרויקט ספר מורשת הבא"ח:ראיון עם אל"מ מיל' משה בכר.
מג"ד הבא"ח הראשון , בשנים :     1983-1984  .
ביולי 1982 הוקמה חטיבת הנח"ל אשר נכנסה לפעילות מבצעית בלבנון באוגוסט 1982 , בהרכב מפח"ט ושני גדודים חדשים שהוקמו: גד' 7275 בפיקוד אריק יאול וגד' 7276 בפיקוד משה בכר. הגדוד שבפיקודי תפס את גיזרת עין-זחלתא וג'בל ברוך, אח"כ הועבר הגדוד להיות גדוד החי"ר של חטיבת הטנקים 14 בגיזרת ינטא שבבקעת הלבנון (פלוגה ג' הייתה בגיזרת כפר קוק), משם הועבר הגד' לגיזרת כלא אנצר (פלוגה א' הייתה בצידון), כשהחלו הקרבות בין הדרוזים לנוצרים הועבר הגדוד  לעליי שבהרי השוף.
בסוף דצמבר 1982 הורדה החטיבה להתארגנות וביצוע חילוף מחזורים בבסיס צאלים. בתחילת ינואר 1983 הגיעה הוראה מהרמטכ"ל ,רא"ל רפאל איתן , אלי לעבור לחטיבת גבעתי המוקמת ולפקד על הקמת הבא"ח.
בתחילת 1984 עקב מעבר משפחתי לקיבוץ נווה-אור ודרישת הקיבוץ שאבצע תקופת מועמדות לקראת קבלה לחברות בקיבוץ, ביקשתי לסיים תפקידי בבא"ח ולצאת לשנת חופש מצה"ל. עמר חברי לחדר בתקופת לימודינו בפו"ם, החליף אותי בתפקיד מפקד הבא"ח השני.
 
( לאחר קבלתי לחברות בקיבוץ חזרתי לצה"ל בתפקידים: קצין אג"ם של פיקוד הנח"ל, קצין אג"מ של אוגדה 91 , קצין המבצעים של פיקוד המרכז. השתחררתי משרות קבע בצה"ל בינואר 1989 ומוניתי למג"ד חי"ר מילואים 9308 בחטיבה 228.
לאחר 6 שנים כמג"ד 9308 מוניתי לרמ"ט החטיבה , ולאחר 6 שנים נוספות לסמח"ט החטיבה במיל'. כיום בגיל 61 כמעט, אני עדיין מבצע שרות מילואיל פעיל וקרבי כעוזר מח"ט 228 ).
 
1.תהליך גיוס החיילים:
 
*מה הייתה מוטיבציית החיילים לגיוס לחטיבה?
לא גבוהה משום שזו הייתה חטיבה בחיתוליה ללא מורשה מגובשת. ולכן שאלנו את עצמנו איך נמשוך אלינו חיילים איכותיים , למרות שהגיוס לגבעתי איננו התנדבותי.
יחד עם המח"ט החלטנו שלושה דברים:

1.המח"ט הצליח להעביר בני ישיבות מהשריון לחי"ר פעם ראשונה בתולדות צה"ל.דבר זה הביא לרמה גבוהה של חיילים מלאי מוטיבציה לשירות משמעותי.
2.החלטנו לבסס את ייחודיות החטיבה על התמחות בנחיתה מהים ואמרנו שאנחנו ה"מארינס" של צה"ל. לא לשכוח שהיינו עדיין עמוק בלבנון בביירות ובג'בל ברוך ובבקעת הלבנון , ובמלחמה זו מלחמת לבנון הראשונה- התבצעה הנחתה מהים של חטיבה 35 באזור שפך נהר האוולי שבאזור צידון, ולכן היה קל לשכנע את צה"ל לפתח את יכולת ההנחתה מהים כאופציה לאיגוף אסטרטגי , שלא רק בדרך אווירית. כתוצאה מכך הקמנו ביתן בבקו"מ וציידנו אותו בהמחשות החפה ונחיתה מהים: סירות גומי מזוודות, ציוד צלילה, חגורות הצלה – ועוד.
3. החלטנו להחיות את מורשת חטיבת גבעתי של תש"ח ומורשת שועלי שמשון וממשכת דרכה: סיירת שקד.
 
כל זה לאט לאט ,יצר תודעה במשך הזמן אצל המלשב"ים, להתגייס לגבעתי.
 
*איזה דגשים היו חשובים בעינייך למעבר החיילים מהאזרחות לצבא? על מה הושם דגש?
להעלות את הכושר הגופני , משמעת, מקצועיות באימונים בכל הנושאים.
 
*כיצד התנהלה הטרום טירונות\הגיבוש?
ת"ס , ארגון וסידור הבסיס. זה לה היה טרום טירונות מסודר , היות והטירונים הגיעו מהבקו"ם בטיפטוף ולא כולם יחד באותו יום. השיטה אז הייתה שונה מהיום. השיבוץ ליחידות לא נעשה מראש בכתה י"ב, אלא בשהייתם בבקו"ם במשך מספר ימים. בדרך כלל לקח שבועיים עד שכולם הגיעו והתמלאו הפלוגות, וניתן היה להתחיל את הטירונות.
הבסיס שקיבלנו בקציעות היה שייך ליחידת שריון שעלתה למלחמה בלבנון ביוני 1982 . הבסיס נשאר שומם , כי כנראה שהשומרים שהושארו לשמור על הבסיס לא נשארו לאורך זמן. כתוצאה מכך הבדווים גנבו מהבסיס מכל הבא ליד ויצרו וונדליזם מוחלט: כל הברזלים והגדרות, המשקופים  הדלתות והחלונות מהפריקסטים נעקרו ונילקחו, כל חוטי החשמל נלקחו. בקיצור הרס מוחלט ואת כל זה היה צריך להקים מחדש לכדי בסיס נורמלי- תוך כדי האימונים ועם כל הבירוקרטיה ועדיפויות הבינוי כשלארגן את היחידות בלבנון היה בעדיפות ראשונה בצה"ל.

2.הכשרת הלוחמים:
 
*איזה שבוע בהכשרה הכי חשוב בעייניך ומדוע?
לא שבוע אחד , כי-אם ארבעה שבועות היו בעיניי קריטיים וחשובים להכשרת הלוחם והעלאת רמת החטיבה לשורה הראשונה בצה"ל.
גולת הכותרת היתה: אימון נחיתה מהים , כולל החפת נגמש"ים בים - ותפיסת ראש חוף ,שהתבצע בבסיס חיל הים באשדוד במשך שבועיים. אנחנו קראנו לאימון : נחת 5 ובסיומו הוענקה לחיילים סיכת התנין....
יש לציין שישבנו ימים רבים עם מפקדת חיל הים באשדוד, לגבש תורת לחימה מעודכנת בעקבות לקחי הנחיתה בלבנון ולכתוב מערכי שעור לסגל. אני הייתי עם הפלוגה במשך כל השבועיים בכדי לוודא שהאמון מתנהל כשורה ושלא יתפספס שום דבר- תוך כדי ביצוע גיחות לקציעות לפקח גם על הפלוגות האחרות.
 
שבוע חשוב נוסף בעיניי היה שבוע הקליעה המעניק לחייל את המיומנות והמקצוענות בהפעלת הנשק. זהו מרכיב בסיסי וחשוב בהכשרת הלוחם. אולם בניגוד לבא"חים האחרים לא היו לנו מטווחים ! ובוודאי לא סככות....מה עושים ?
הבאתי טרקטור שופל והכננו חומת מפגע בצורת ח' במקום שקבעתי אשר עמד בהוראות הבטיחות וכך תוך שבוע היו לנו מטווחים זמניים – ללא סככות.....
 
השבוע החשוב  הנוסף היה : שבוע אימון הפרט. הקצו לנו את שטח האש במקום שנקרא :"עזוז", שהיה מרוחק מהבא"ח מרחק שעה נסיעה בטיולית. לא הייתה דרך מסודרת לשטח וכמובן שלא היו בו שום תשתיות. הכל בנינו מאפס. הקמנו מאהל מסודר כבסיס קידמי, כי החיילים ישהו שם חודש לכל אימוני השטח הפתוח מרמת הפרט עד לתרגיל הפלוגתי המסכם. כמו-כן הכנתי בשטח מסלולים לכל סוגי האמון: מסלולי פרט,חוליה,כתה,מחלקה ופלוגה וכתבנו תיקי תרגיל לכולם. כל זה תוך כדי האימונים האחרים ובניית הבא"ח.
בכלל, הייתה זו תקופה מאד תובענית ואני זוכר שבקושי ישנתי ובקושי ראיתי את משפחתי שהייתה בצפת. מפקדי הבא"חים האחרים (צנחנים , גולני) , לא היו צריכים להתמודד בנוסף לאימונים גם עם הקמה של הבסיס מחדש,מורשת חדשה,אירגון שטחי אימונים ותיקי תרגיל, גיבוש סגל שהגיע מכל צה"ל – ועוד....
 
 
 
*מה היה תהליך החניכה שלך למפקדי המגמה וממה הוא הושפע?
סגל הטירונים , הקצינים והמכי"ם הגיעו אלי מכל יחידות צה"ל. היו בהם נפלי שייטת 13, נפלי סיירת מטכ"ל , סגל מהצנחנים ומבי"ס למכי"ם, סגל מגדוד  424 שישב אז בקו בט"ש בג'בל ברוך שבלבנון.
אף אחד מהם לא הגיע מרצונו לבא"ח גבעתי....יתרה מכך, כל אחד הגיע עם מטען של מנהגים ותירגולות לחימה שלמד ביחידת האם שלו. כך שלמשל שאלה כמו: "איך מטהרים חדר בלש"ב ?" – זכתה ל-8 תשובות שונות..... כך  שבתוך מחלקה היו שלושת הכתות מבצעות טיהור חדר בשלושה אופנים שונים...ברור שזה אבסורד.
לכן, קיימתי הכנת סגל לכל סגל פלוגתי שנמשכה חודש ימים. ההכנה הושפעה מהניסיון שלי כמג"ד בחטיבת הנח"ל בלבנון (חטיבת הנח"ל 933 הוקמה ביולי-אוגוסט 1982 עם שני גדודים ונלחמה בלבנון עד ינואר 1983 ), וגם מלקחי צה"ל שהצטברו מ"מלחמת שלום הגליל"-לבנון הראשונה.
ההכנה כללה: מעבר שיטתי והנחיות ביצוע  לכל שבוע של תוכנית הטירונות , רובאי 5, עם הכתבה של כל התירגולות שתידרכתי וחייבתי שייעשו באופן אחיד, בניית סרגל מאמצים גופניים הדרגתיים לחיילים, סידרת חינוך ומנהיגות לסגל בבית גולדמינץ בנתניה, גיבוש חברתי, משמעת, כללים  להתנהגות כלפי חיילים דתיים ובני ישיבות ההסדר,אימוני ירי וכושר גופני ועוד. ההכנה הארוכה לסגל הייתה חיונית והוכיחה את עצמה .
 
*האם הייתה לך אינטרקציה ישירה עם החיילים במהלך הכשרתם?
בהחלט כן. הייתי מבקר הרבה באימונים בפלוגות, ביצענו יום הורים שבו הבאנו באוטובוסים את הורי החיילים לקציעות, לבא"ח, הכנו תערוכת נשק, פלקטים עם תוכנית הטירונות,כיבוד קל , שיחה שלי לכל ההורים ומפגש של ההורים עם ילדיהם החיילים.
אחת לשבוע-שבועיים ביצעתי שיחות חתך ,בהן זימנתי חיילים מכל הפלוגות לשמוע תחושותיהם ולענות לשאלותיהם ללא לחץ מצד מפקדיהם.
דלתי הייתה פתוחה לכל חייל ומפקד שביקש ראיון מג"ד.
בנוסף לכך, השתתפתי והלכתי בכל דבר ראשוני שביצענו בבא"ח -כדוגמה אישית: מסע השבעה, מסע כומתה, ראשון במטוס בצניחה הראשונה של כל פלוגה – וכו'.

 
 *איזה יחידות הוכשרו בתקופתך בבא"ח בנוסף ליחידות החטיבה? כיצד בא לידי ביטוי שילובם בחטיבה?
הוחלט בצה"ל שחיילי שייטת 13 יעברו את טירונות החי"ר שלהם אצלי בבא"ח.
הם היו מחלקה קטנה והשתלבו באוםן מלא וטוב . הם היו חיילים ממושמעים . הייתה גאווה מסויימת בבא"ח הצעיר  שהחליטו להעביר אלינו את הטירונות שלהם וזה הקרין לחיוב על יתר החיילים בפלוגתם.
 
3.פיתוח מפקדים:
*כיצד נבחרו המפקדים לבא"ח?
המטה נבחר בקפידה ע"י המח"ט ועל ידי , כמו-גם הקצינים. אבל הסגל הזוטר – המכי"ם הגיעו ללא יכולת מיון שלנו , כפי שתיארתי קודם.
 
*מהם תהליכי הפיתוח שנעשו ברמת הפיקוד הזוטר והפיקוד הבכיר בבא"ח?
תהליכי הפיתוח לפיקוד הזוטר היו רגילים וברורים כבכל חטיבת חי"ר. המכי"ם הטובים נשלחו לקורס הקצינים גם תוך כדי הטירונות ובמקומם שובצו מכי"ם חדשים.
מכיוון שגדודי "רותם" ו"צבר" לא היו קיימים עדיין , כי רק בסיום הטירונות יהיו לגדודים אלו חיילים, החליט המח"ט שפלוגות הטירונים יעברו יחד עם הסגל שלהם לאימון המתקדם (שלב ב' או : אימון הלוחם), שיבוצע בגדודים החדשים.  החלו להקים את המפג"ד שלהם במקביל וקרוב לסיום הטירונות – כדי שיקלטו את הפלוגות בסיום הטירונות וימשיכו אתן קדימה.
דבר זה תרם להקמה מהירה של הגדודים החדשים אשר קיבלו את הפלוגות עם המכי"ים והקצינים שלהם. זה גם תרם לחיילים שלא יעברו משבר במעבר לגדודים לסגל שלא הכירו, וזה גם תרם למפקדים שלא ירגישו שהם "תקועים" בבא"ח מחזור אחרי מחזור.
אמנם דבר זה גרם לי לקלוט ולהכשיר יותר סגלים לכל פלוגת טירונים שנפתחת , אבל בראייה חטיבתית הייתה זו החלטה נבונה ונכונה.
פועל יוצא מכך הוא שהקצינים עברו עם חייליהם לגדודים – כולל לגדוד שקד- כך שקידומם נעשה כבר בגדודים המבצעיים.
 
 
 מהם תהליכי החניכה שעברו המפקדים בכלל הרמות?
כרגיל בכל יחידה, כל אחד היה כפוף למפקד שמעליו והוא זה שפיקח וחנך , כמו בכל מערכת היררכית.
יוצא דופן היה בפלוגות הדתיות ,אשר סגליהן עברו חניכה שוטפת מרבנים (שביקרו הרבה בבא"ח), בכל שאלה הילכתית או דתית שעלתה על הפרק.
 
*מי היה סמג"ד הבא"ח בתקופתך? ומה היה מממשק העבודה שלך איתו?
התברכתי בסמג"ד מעולה, מסור ונאמן , רס"ן שמוליק אדיב ז"ל, אשר לימים נהרג בהר דב בהיתקלות עם מחבלים כשהיה מג"ד "צבר".
חלוקת העבודה הייתה מאד פשוטה: שמוליק הוביל וביצע את כל הנושאים בתחום הלוגיסטיקה , הבנייה, הארגון והמנהלה, ואני עסקתי בפיקוד, באימונים , בקבלת ההחלטות בכל התחומים ובשליטה על כל מרכיבי הבא"ח.
רצה הגורל שאחיו הגדול, חי אדיב (כיום ראש מועצת הוד השרון),  היה הסמג"ד שלי בתפקידי הקודם כמג"ד 7276  (לימים יקרא 950 ואח"כ 50 - עד היום) , בחטיבה 933. כך שאני חושב שאני המג"ד היחידי בצה"ל ששני אחים היו  הסמג"דים שלו.
 
*כיצד התבצע בבא"ח קורס ההכנה למ"כים\לקצונה? איזה דגשים היו חשובים בעייניך?
כיוון שטרם היו הגדודים מאויישים בכל הפלוגות , בתקופה שלי, אזי לא בוצעה בתקופתי כמפקד הבא"ח הכנה למכי"ם (כנראה שזה התבצע בתקופה של עמר – מחליפי). למיטב זכרוני, כן ביצענו הכנה לקורס קצינים שנמשכה שלושה שבועות ועסקה ב-: תו"ל, ריענון הכרת כלי הנשק, קצין חי"ר מטווח, הנחתת מסוקים , תרגילי ניהוג בשטח פתוח ובעיקר ניווטים ופשיטות.
 
4.אתגרים בתפקיד:
*מול איזה אתגר ניצבת במהלך שירותך כמג"ד הבא"ח?(הן עם המפקדה\פלוגות ההכשרה)
ככלל כל דבר היה אתגר בפני עצמו , משום שהוא בוצע לראשונה בחטיבת גבעתי המתחדשת. ממש הרגשנו את משק כנפי ההיסטוריה בכל דבר שעשינו בפעם הראשונה ....
הבא"ח היה אחראי על אימון פלוגת גדוד 424 "שקד", שהייתה בשלב האימון המתקדם והתאמנה לבד בדרום הארץ עם המ"פ טובי. גדוד 424 היה בלבנון בג'בל
 

ברוך ולא יכול היה לפקח ולענות על צרכי הפלוגה. לכן כשהוקם הבא"ח הייתה זו הפלוגה הראשונה שהועברה לאחריותי.
 גדוד 424 נקבע כגדוד החי"ר הסדיר , החביר לאוגמ"ר 80 (מרחב אילת והערבה) , בעת שהאוגדה החלה להתארגן לתראו"ג מלא. מכיוון שלא ניתן היה להחליף את גד' 424 בלבנון החליט מפקד החטיבה שהבא"ח יהייה גדוד החי"ר הסדיר בתראו"ג במקום 424. הייתה זו החלטה בעלת הימור גדול.....שהבא"ח במקביל להקמתו ולאימון טירונים עוד ישתתף כגדוד מבצעי בתראו"ג ?   , ממש הימור.
לקחתי את הפלוגה של טובי ,פלוגת האימון המתקדם של 424 שבאחריותי ואת יתר הפלוגות יצגו שילדית רק המפקדים, צירפתי את  מטה הבא"ח כמפג"ד מבצעי וכך ביצענו את התרגיל וזכינו לשבחים רבים. התרגיל היה מורכב ביותר והיינו צריכים להטיס נגמש"ים בהרקולסים ולהנחיתם בהטלה נמוכה באזור עובדה, לחבור אליהם לאחר לילה ארוך של פשיטה ולחימה ולהמשיך מנוגמש"ים למשימות הבאות של האוגדה . תרגיל כזה הינו מורכב וקשה לגדוד חי"ר מבצעי ואף על פי כן ביצע אותו הבא"ח באופן מעורר כבוד.
היה זה אתגר שקיבע את שם החטיבה לטובה בפיקוד הדרום.
אתגר נוסף היה כבר בסוף תקופתי בעת ביצוע התרח"ט הראשון של החטיבה, שכלל נחיתה מהים. תפקיד הבא"ח היה לארח את כל המפקדים הבכירים שבאו לצפות בתרגיל (כולל אלופי צה"ל והרמטכ"ל), להקים אוהל אירוח ואוהל "מוזיאון" קטן עם מצגות ותערוכות של גבעתי המתחדשת , וגם להסביר את מהלך התרגיל.
משימה זו התבצעה למופת והתרגיל שם את חטיבת גבעתי על המפה המבצעית של צה"ל.
 
*כיצד התפתחה החטיבה בשנים אלו?
החטיבה התפתחה מהבא"ח. גדוד 424 צורף במלואו לחטיבה והוא הורד מלבנון לאחר שהמג"ד ,מרקובסקי, נפצע בהיתקלות בג'בל ברוך. גדודי "רותם" ו"צבר" הוקמו עם סיום מחזור הטירונים הראשון בבא"ח, וכל סיום מחזור הם קיבלו עוד פלוגות עד שצברו סד"כ מלא. יחידות חטיבתיות הוקמו בהמשך.
יש לציין שמפקדת החטיבה ישבה בתוך הבא"ח  עד שעברה לבסיס הקבע שלה בקירבת הבא"ח בקציעות.
 
 
 *איזה שינוי בא לידי ביטוי בהכשרת הפלוגות הלוחמות בתקופתך בבא"ח?
כל פלוגה עברה ביחד 3 שבועות של קורס צניחה בתל נוף לקראת סיום הטירונות.
פלוגות בני ישיבות עברו לראשונה למסלול חי"ר בגבעתי במקום בחש"ן – כפי שהיה עד אז, פלוגות החטיבה עברו אימון "נחת 5 "  של החפה ונחיתה מהים ותפיסת ראש החוף – דבר שאף חטיבה לא הכשירה בטירונות .
כמו-כן נשאנו בגאווה את הכומתות הסגולות ותג השועל שקיבלנו  בספטמבר 1983 . עיצוב המורשת כממשיכת דרכם של חטיבת גבעתי ושועלי שמשון מתש"ח ושל סיירת שקד.
 
*מה הייתה המציאות הביטחונית בארץ ובצבא בתקופה זו? כיצד מצב זה בא לידי ביטוי בהכשרה?
המציאות הבטחונית  הייתה כזו שצה"ל היה בלבנון, מבצע פעילות בט"ש,  לאחר  שבאשיר ג'ומייל הנשיא הנוצרי החדש ,שישראל כרתה עמו ברית, נרצח. ארגון אמל השיעי החל לבצע פעולות איבה כנגד צה"ל שהתבטאו בהפעלת מכוניות ומטענים על שיירות צה"ל. במקביל נוהלו שיחות בחסות האו"ם שמטרתן הייתה להשיג את צה"ל מאדמת לבנון. במהלך שנת 1983 נסוג צה"ל לאחור עד שיתייצב על הקו שנקבע כ"אזור הבטחון" , אשר מטרתו הייתה למנוע מקטיושות קיצרות טווח מלפגוע ביישובי הצפון ולהוות חומה שלא תאפשר חדירת חוליות מחבלים מגבול הצפון.
 
5.כשירויות מיוחדות:
*מהי לדעתך חשיבות המפקדה להכשרת הפלוגות?
למפקדה תפקיד חשוב ומכריע בהכשרת הלוחם , בכל ההיבטים הלוגיסטיים . אספקה בזמן של כל האמצעים הנדרשים להכשרת הטירונים מנשק ותחמושת ועזרי אימון ועד למזון ומים חמים במקלחות....
*מהן הכשירויות הייחודיות שהיה חשוב לך להקנות ללוחמים לפני עלייתם לגדוד?
שיכריעו אוייב בהיתקלות בכל מגע וללא נפגעים. דבר זה דורש מקצועיות גבוהה בהפעלת כלי הנשק, בניצול תוואי שטח , בבחירת קו התקדמות, בניווט מדוייק.
בצד הערכי: רעות ואחוות לוחמים, טוהר הנשק, דבקות במטרה והבנת צידקת הדרך.
 

 
 *איזה עיסוק נעשה בתחום המורשת, הערכים וחיזוק גאוות היחידה בתקופתך?
השבעה בכותל ,
שילוב דתיים וחילוניים (פעם ראשונה שבניש"ים בחי"ר),
קביעת מסלול מסע הכומתה דרך אתרי מורשת גבעתי של תש"ח: גבעה 69, מצודה יואב, גשר עד הלום, אנדרטת חוליקת , וקיום שיחות הסברה על מורשת זו.
קביעת כומתה ותג יחידה,
יום הורים,
עיצוב ביתן הגיוס בבקו"ם,
קורס צניחה לכל הלוחמים,
אימון "נחת 5",
קביעת הימנון היחידה,
אימונים לפלוגת המפקדה,
ערבי גיבוש לסגל,
ועוד...
 
 
                                                                                       בברכה,
                                                                                     משה בכר,
                                                                                     אל"מ מיל'.



 
 
 
                                                                                                          
 
 
 
 
היי יוסי ,
 
בהמשך לראיון לספר המורשת ,
מצורפות תמונות מתקופת היותי מפקד הבא״ח.
תמונה מס, 1:
אני מקבל עיסוי למניעת התכווצות שרירים מקצין האימון הגופני הראשון של הבא״ח, בעת מסע ההשבעה הראשון של הבא״ח , בעת הפסקת שתייה בגבעת הרדאר.
תמונה מס׳ 6:
טכס ההשבעה הראשון של חטיבת גבעתי המתחדשת בכותל המערבי. שים לב שעדיין לא היה לנו תג יחידה ולא כומתה סגולה.
אני הראשון מימין , אלוף דרום איציק מרדכי. המח״ט הראשון יהודה דובדבני , והראשון משמאל הוא רב פיקוד הדרום.
תמונה מס׳ 5
אני עומד ומרצה / מנחה לסגל הבא״ח בעת הכנת הסגל הראשונה שלפני קליטת מחזור הטירונים הראשון.
הצילום הוא באולם התדריכים המאולתר של הבא״ח בקציעות.
תמונה מס׳3
אני בחתונה של אחד מנגדי התחזוקה של הבא״ח. שים לב לתג הזמני של החטיבה שהתבסס על התג של סיירת שקד. שים לב בתמונה לקצה הכנפיים של השועל ......
תמונה מס׳ 5:
לא שייכת לעניין ( אני בקורס טייס לפני שהגעתי לסיירת שקד . אני שייך למחזור פברואר 1971 המפואר ואתה היית מ״כ שלי.....)
תמונה מס 2
לא שייכת  לעניין.
(אני לפני צניחה ראשונה בתל נוף - סיערת שקד מחזור פבר׳ 71).
 
 
אפשר לפרסם באתר ( ללא תמונה 5 ואולי גם 6)   במידה ותפרסם את הראיון לספר המורשת ששלחתי במייל הקודם. 
בברכה , 
משה בכר 
 050-5853668
                    
 


 
 
 


 
 
התחברות לחברים

פורומים

 דפי זכרון פעילים לחללי סיירת שקד הכניסה לפי שמות משפחה
     
 א-ב הקלק   ג-ד-ה הקלק

ו-ז-ח הקלק
 ט-י-כ הקלק

  ל-מ-נ-ס הקלק  ע-פ-צ הקלק 

 ק-ר הקלק     ש-ת הקלק


באפשרותכם להוסיף תמונות וסיפורים,לדף יקירכם.
.yossi42445@gmail.com
 
   מצבת זכרון לחללי שקד באופקים.

תודה לשאולי מהנצחת החייל על עזרתו בהשגת החומר.


 

תאריך ושעה
 

מונה:


                  
   נוסטאלגיה ומחשבות 
 לפני שנתיים הוזמנתי להשתתף כצופה, בכנס של אירגון יוצאי ההגנה. כצפוי, הזמן עושה את שלו ומספרם מצטמצם, לכן החליטו הרחיב את מאגרהמשתתפים גם ליוצאי חטיבות מלחמת  השחרור ובהמשך גם את צאיצהם.
כך הוזמנתי עם רעייתי על ידי אשה מדהימה שהיתה מ"כ בפלוגה ג' גדוד 51 של גבעתי (אז היה הגדוד בגבעתי)
 במלחמת השחרור, אלמנתו של אחד מגבורי המלחמה ההיא, הינה ציירת מוכשרת והוציאה סםר נפלא על קורות הגדוד.
הערב היה נוגע ללב, מרגש וסנטימנטאלי ואני מצדיע ליוזמים והמפיקים. חזרתי לערב נוסף השנה בחול המועד
סוכות (לפני כחודשיים) עם שמץ געגוע; חייכתי עם כולם, התפעלתי מהנגנים הצעירים של תזמורת צ.ה.ל. ומדברי
המפקדים הישישים (תא"ל פונדק על סף ה 100) המהמתי את הניגונים האהובים ומחיתי דמעה היכן שתיכננו עורכי
הסרטים הדוקומנטריים. השיא היה בסיום, אחר ששרו את הימנון פלוגות השדה של ווינגייט - הפו"ש, שאלו אם יש
יוצא פו"ש בקהל, ויהודי בודד הצביע!  היתה לי תחושת התחברות עם דור ענקים שהולך ונעלם.
     חברים יקרים, גם אנחנו דור הולך ונעלם, גם אנחנו נקודת החבור עם העבר ועם אירועים ומסורות המתפוגגים
כרסיסי לילה וכאיוושות ערפל נמוג בשמש הבקר. בנו תלוי הדבר אם נשכיל להעביר את מה שטמון בראשנו, ובלבנו,
לדור העתיד, לדורות רבים באים. אל נא נשב בחבוק ידים במחשבה שיש מישהו ערטילאי שיעשה הכל; אתם הייתם
מגש הכסף, והיום הינכם חוליית החבור בשלשלת הדודות. אנחנו מפצירים בכם ליטול יוזמה, לשגר חומר, זכרונות,
 אירועים, הפניות וגם כתובות שלכם ושל חברים שעדיין אין ברשותנו. שתפו אותנו, זה יותר קל מאשר לכתוב ספר לבד.
 איש לרעהו יאמר חזק. שלכם באהבה - אתר שקדניק. למשלוח yossi42445@gmail.com 
  
בסיירת שקד
להקת פיקוד דרום
מילים: דליה רביקוביץ'
לחן: רפי בן משה
בסיירת שקד,
מדליקים בלילות מנורה חזקה,
בחדר המפקד.
וכל עין באור מבריקה.
ומי שאין לו בערב מה לעשות
נכנס ויושב לו,
עד אחרי חצות.

בגזרה הצפונית, בסיירת שקד,
פני נער צעיר וזה המפקד.

בסיירת שקד,
ישנו אוטו ישן שהפך מועדון,
עם אור שקט,
בכתום וירוק ואדום.
ומי שאין לו בלילה מה לעשות,
דופק מסמרים,
ומדביק תמונות.

בגזרה הצפונית...

בסיירת שקד,
יוצאים בכל יום שלושה סיורים,
אל צירי המוקד.
ובערב רואים אותם חוזרים,
ואין אחד שם שלא עלה על מוקש,
באחד הימים,
בדרכי האש.

בגזרה הצפונית...

בסיירת שקד,
יוצאים לסיור עוד לפני הזריחה,
כשהחול מרטט,
וחוזרים גם אחרי חשכה.
ואת הרעים שאבדו בדרכי העפר,
שומרים בלבם,
מכל משמר.

בגזרה הצפונית
[Top]
          אתר נבנה ע"י ,חברת  קידום ובניית אתרים.  המתמחה  בבניית   אתרי מורשת 0522500575