"שקדניק" האתר של סיירת שקד 424

 

 

ל מירדף, מדורה, ועוצמה של אמונה
מיוחד לשקדניק, כל הזכויות שמורות
כתב צבר ארם
     האירוע הבא זכור לי במעומעם, אבל חלק מן המשתתפים אני זוכר בשל הרושם שהטביע בי משהו פרטי בתוך כללות האירוע. בתחילת 1971 כמדומני, הייתי מ"כ בפלוגת טירונים. יום שישי בבקר אחר מסדר המפקד מתוכננת הפלוגה לצאת הביתה כשלפתע מגיעה הקפצה בשל אירוע מיקוש בסיני. הטירונים נישלחו לדרכם והוקם בחפזון צוות למירדף שהורכב מלוחמים מפלוגות שונות. פאצי שהיה אז סגן מפקד היחידהניהל את האירוע בתחילתו. ערכנו נוהל קרב חפוז בשל אילוצי הזמן ויצאנו לדרך מיד. 
     מסוק הביא אותנו לזירת האירוע שם שהו כבר שני גששים בדואים שלא הכרתי (כיוון שהחל מבואו של דני וולף ליחידה ושינוי הגדרת המשימות שלה - כבר לא היו הגששים חלק אורגאני מן היחידה). היה שם גם נ.נ. ולוחמים נוספים. הלכנו צפונה על דרך עפר מדברית קשה בערוץ רחב ורדוד והעקבות נכרו היטב בתחלה. אחרי כשעה או שתיים הגענו למזלג ואדיות מאד רחב ומאד רדוד בגדותיו.  הערוץ, אולי מאה מטר ברוחב, היה רבוד חלוקי נחל וסלעים משטפונות עבר, ומן הנימנע היה למצוא עקבות. לאן המשיכה החוליה? הכח פוצל למספר חוליות. אני הייתי בחוליה שפנתה מזרחה וניסתה לזהות עקבות בואדי ובמעלה שביל סלעי ומטושטש שטיפס על רצף גבעות נמוכות הנימשך צפונה; קיוינו גם לתפוס איזה "פיסדין" לתצפת ממנו. 
     לקראת חשכה בדק פאצי את מיקום החוליות השונות וכיון שלא ניתנו שמות קוד מוקדמים - "יצר" אותם בכשרון תוך כדי דבור ברשת. לחוליה שלי קרא "חולית נער הקרטה" (לכן זכור לי שפאצי ניהל את האירוע) על שמי, חמש שנים לפני שהופק סרט בשם זה!  הוא נתן הוראה לכנוס אל הנ.נ. במיקומו הנוכחי על הדרך (הנ.נ. עם אחד הגששים המשיך בערוץ העיקרי של הואדי).  החוליות התכנסו, עם קצת פיקשושים שתוקנו, תוך שהשמש שוקעת במהירות וועם החשיכה מגיח הקור המדברי העז. 
     התפזרנו למרחק מועט, בטיווחי ראיה, כדי לנסות ומצוא חומרי בעירה למדורה שתקל את השהות בלילה: זרדים של סירה קוצנית, גללים יבשים, מה שיש, ואין הרבה.  הודלקה מדורה זעירה; דא עקא, שהיה זה ודאי אחרי שקיעה פירוש = בתוך השבת, ולכן סירב אלי שגיא (פייג) ז"ל הי"ד הדתי - להתקרב אליה. על הקומנדקר היו שתי שמיכות קוץ והוא נותר עם אחת מהן על ספסל הנ.נ. מאחור; השאר - שבעה לוחמים כולל הגששים, נותרנו צפופים מאד, השמיכה מוטלת על כתפי כמה, ברוטציה, סביב המדורה. 
     המדורה הזעירה, אולי בגודל קומקום, החלה לדעוך. הקור היה כזה שלא הצלחתי לשלוט בתנועותי וכלל לא הייתי מסוגל לתרום לענין איסוף זרדים. רק הבושה היתה יותר חזקה מהקור. מספר פעמים קמו הגששים שהיו קשוחים יותר מבחינת סבולת קור, למצוא חומרי בעירה נוספים באפילה;  סוף סוף לא יכלו אף הם לעזוב את מחסה השמיכה - כה עז היה הקור.  בשלב זה, היחיד שעדיין קם לנסות לקיים את המדורה היה יובל דביר, "פרד" בז'ארגון שקד, שהיתה לו חסינות מדהימה לקור. 
     הייתי עד לחסינות הקור של פרד מספר פעמים, והנה צמד הדוגמאות הבולטות (אקדים שאני רחוק מאד מלהיות גרופי שלו, להיפך; יש לי בטן מלאה עליו, אבל לא ניתן להתכחש למעלתו זו).
(א)  היינו אמורים לצאת לשרשרת מארבי דגנים אבל פרד, שהיה הקצין האחראי, היה עדיין באהל המיבצעים. כולם ישבו על הרכבים או עמדו לידם, עטויים בדובונים (אלו היו אז הצעקה האחרונה, לפני הנפקת חרמוניות) מעל גאטקעס ותוספות, רועדים מקור.אחרי איזה עשרים דקות יוצא פרד מהאהל עם חולצת ב'  ששרווליה מקופלים למעלה; פרד מביט בשמים עדויי הכוכבים, מוריד את הסנטר ומגביה את הכתפיים ואומר: "בררר , צונן היום, אה?" מחייך אלי תוך שהוא מוריד את השרוולים ומכפתר אותם, עולה על הקומנדקר ונוסעים. זה ספור אחד.
(ב) השני היה, נדמה לי, באיזו סדרה בהרי ירושלים כשכולם ישנו באהלי סיירים אבל פרד שהגיע מאוחר בלילה לא טרח להקים אהל וגם שק שינה לא היה לו. שם שמיכה על האדמה, נשכב עליה והתכסה בחציה והלך לישון. בבקר כשקם סחט את השמיכה שהיתה ספוגת טל לקול פרצי צחוק של אחרים.  עכשיו תבינו כמה קר היה אותו לילה בסיני כשאומר שגם הוא סבל קשות באותו לילה. אלו היו שני קרני הדילמה:  אי אפשר להתנתק מנקודת החום הצמוקה על מנת לקיים אותה
      עוד אני זוכר
את הקירקושים שעלו מן הנ.נ. היכן שאלי רעד על הספסל כל אותו לילה ארוך. גם אנחנו רעדנו כולנו אבל (א) אותו שמעו, ו- (ב) לנו היתה אשליית חום בזכות התפוז הצהוב שכאילו בער ביננו. בהתחלה התבדח מישהו על חשבונו של אלי, אבל מהר מאד חשנו כולנו כבוד לאדם שאמונתו מנחה אותו מעבר לנוחות גופו. וכך היה הרציונל שלו: המירדף הינו פיקוח נפש בשל ההכרח ללכוד את המחבלים פן ימקשו שנית, ופיקוח נפש דוחה שבת. אבל המדורה לטעמו היתה חילול שבת ונטולת עילת פיקוח נפש. לכן הרחיק עצמו ממנה. אי אפשר להכחיש את קידוש השם שעשה בחילוק הזה (אף שיתכן שטעה בהגדרות ובפסק העצמי).  אלי כידוע שרד את הלילה ונהרג כמ"פ במלחמת יום כפור בחוה הסינית במערכה לטיהור איזור החציה. הי"ד ויהא זכרו ברוך. 
     אה, לגבי המירדף אתם שואלים? טוב, למחרת הגענו למאהל, תיחקרנו את המקומיים, עלינו שנית על העקבות ולכדנו אותם.  מה שנחרט אצלי היה דוקא הלילה  עם חבורה שפופה סביב מדורונת, פרד שקם כשגם הגששים אבדו רצון, ואלי שרעידותיו מהדהדות מן הנ.נ..
 
 
התחברות לחברים

פורומים

 דפי זכרון פעילים לחללי סיירת שקד הכניסה לפי שמות משפחה
     
 א-ב הקלק   ג-ד-ה הקלק

ו-ז-ח הקלק
 ט-י-כ הקלק

  ל-מ-נ-ס הקלק  ע-פ-צ הקלק 

 ק-ר הקלק     ש-ת הקלק


באפשרותכם להוסיף תמונות וסיפורים,לדף יקירכם.
.yossi42445@gmail.com
 
   מצבת זכרון לחללי שקד באופקים.

תודה לשאולי מהנצחת החייל על עזרתו בהשגת החומר.


 

תאריך ושעה
 

מונה:


                  
   נוסטאלגיה ומחשבות 
 לפני שנתיים הוזמנתי להשתתף כצופה, בכנס של אירגון יוצאי ההגנה. כצפוי, הזמן עושה את שלו ומספרם מצטמצם, לכן החליטו הרחיב את מאגרהמשתתפים גם ליוצאי חטיבות מלחמת  השחרור ובהמשך גם את צאיצהם.
כך הוזמנתי עם רעייתי על ידי אשה מדהימה שהיתה מ"כ בפלוגה ג' גדוד 51 של גבעתי (אז היה הגדוד בגבעתי)
 במלחמת השחרור, אלמנתו של אחד מגבורי המלחמה ההיא, הינה ציירת מוכשרת והוציאה סםר נפלא על קורות הגדוד.
הערב היה נוגע ללב, מרגש וסנטימנטאלי ואני מצדיע ליוזמים והמפיקים. חזרתי לערב נוסף השנה בחול המועד
סוכות (לפני כחודשיים) עם שמץ געגוע; חייכתי עם כולם, התפעלתי מהנגנים הצעירים של תזמורת צ.ה.ל. ומדברי
המפקדים הישישים (תא"ל פונדק על סף ה 100) המהמתי את הניגונים האהובים ומחיתי דמעה היכן שתיכננו עורכי
הסרטים הדוקומנטריים. השיא היה בסיום, אחר ששרו את הימנון פלוגות השדה של ווינגייט - הפו"ש, שאלו אם יש
יוצא פו"ש בקהל, ויהודי בודד הצביע!  היתה לי תחושת התחברות עם דור ענקים שהולך ונעלם.
     חברים יקרים, גם אנחנו דור הולך ונעלם, גם אנחנו נקודת החבור עם העבר ועם אירועים ומסורות המתפוגגים
כרסיסי לילה וכאיוושות ערפל נמוג בשמש הבקר. בנו תלוי הדבר אם נשכיל להעביר את מה שטמון בראשנו, ובלבנו,
לדור העתיד, לדורות רבים באים. אל נא נשב בחבוק ידים במחשבה שיש מישהו ערטילאי שיעשה הכל; אתם הייתם
מגש הכסף, והיום הינכם חוליית החבור בשלשלת הדודות. אנחנו מפצירים בכם ליטול יוזמה, לשגר חומר, זכרונות,
 אירועים, הפניות וגם כתובות שלכם ושל חברים שעדיין אין ברשותנו. שתפו אותנו, זה יותר קל מאשר לכתוב ספר לבד.
 איש לרעהו יאמר חזק. שלכם באהבה - אתר שקדניק. למשלוח yossi42445@gmail.com 
  
בסיירת שקד
להקת פיקוד דרום
מילים: דליה רביקוביץ'
לחן: רפי בן משה
בסיירת שקד,
מדליקים בלילות מנורה חזקה,
בחדר המפקד.
וכל עין באור מבריקה.
ומי שאין לו בערב מה לעשות
נכנס ויושב לו,
עד אחרי חצות.

בגזרה הצפונית, בסיירת שקד,
פני נער צעיר וזה המפקד.

בסיירת שקד,
ישנו אוטו ישן שהפך מועדון,
עם אור שקט,
בכתום וירוק ואדום.
ומי שאין לו בלילה מה לעשות,
דופק מסמרים,
ומדביק תמונות.

בגזרה הצפונית...

בסיירת שקד,
יוצאים בכל יום שלושה סיורים,
אל צירי המוקד.
ובערב רואים אותם חוזרים,
ואין אחד שם שלא עלה על מוקש,
באחד הימים,
בדרכי האש.

בגזרה הצפונית...

בסיירת שקד,
יוצאים לסיור עוד לפני הזריחה,
כשהחול מרטט,
וחוזרים גם אחרי חשכה.
ואת הרעים שאבדו בדרכי העפר,
שומרים בלבם,
מכל משמר.

בגזרה הצפונית
[Top]
                          
                                                 עורך דין פגיעות גוף   עורכי דין תל אביב    עורך דין פגיעות גוף      עורך דין נזיקין       מדריך טיולים בניו יורק     עורך דין   עורך דין בירושלים

אתר נבנה ע"י ,חברת  קידום ובניית אתרים.  המתמחה  בבניית   אתרי מורשת 0522500575