"שקדניק" האתר של סיירת שקד 424



בר גביע קוצני
עם נאור , עם חכם , זה הזמן לעשות חשבון נפש נוקב ! לפני שלושה שבועות הוא האשים את הרמטכ"ל , שר הביטחון אדם שהיושרה לה אנחנו מתגעגעים בדם על המתים מקורונה !! לא עצרנו ! לא הגבנו ! כהרגלינו שתקנו ! עד מתי ?
שבענו תחלואה קשה , קרוב ל6500 קדושים שהלכו ואינם לצעוק איפה היית ? איפה הייתם ?" ממשלה יקרה "
אל תגידו לא אמרנו , לא התרענו , אל תשכחו את הנופלים , השטיקים , השקרים , חוסר שיקול דעת , אנחנו החלטתי !
עם יקר !  שימו סוף לשיסוע , לפירוד , לחוסר האמון , לבלבול , ל " מסורת " השקרים בעזות מצח , קבל עם ! לא עוד יחד נעצור את הזוהמה שמתפשטת בכול חלקה טובה בעם , תחשבו על נוער הזהב , דור ההמשך , על המיטב בלוחמי צה"ל .
עם יקר ! השיבו אנשים שאיכפת להם מהעם , שיביא סגנון , דרך , יחזק ערכים עליהם גדלנו , יש הרבה כאלה . יש מחליף , יש מחליפים תנו להם הזדמנות להשיב לעם את הרוח , האמון שאבד , תהרגו את השקרים , תקטלו את לא לכבד את המילים שכתב וסיכם , די ! הפתיחה הפתאומית ללא שיקול דעת , ללא מתווה , ללא התייעצות ואחריות עם הגורמים המקצועיים אלה אנחנו החלטתי חלילה כדי להיבחר ! לא ! לא שכחנו נזכור ! ביום הבוחר הביאו את הבשורה , יום חדש , יחד עם פריחת האביב.
השיר הנלווה : בר גביע קוצני
 
עם נאור אל תתפתו ! אל תפלו בפח
ה "קורונה אחרינו " שוב הדגשה לשקרים והשטיקים
המלך ערום , אני ואפסי עוד ,אנחנו החלטתי !
אל תפלו לתהום פעורה , זכרו אין לה סיכוי
 
עם נאור , שבענו מצוקה , כאב עלבון , המון עצב ושכול
תנו קולכם לשפיות ! לאחר , לשונה , האדירו יושרה וטוהר
 
עם חכם " מסורת מורשת " התחמנות הפכה לדרך חים מעוותת
אל תשכחו ! שלוש , ארבע , בחירות !  לשרש , להעמיק את המפריד
הביטו לעתיד , אל תתנו לשיסוע , לקרע בעם הזדמנות נוספת
אל תגידו יום יבוא ! הביאו את היום , יום חדש , בשורה עם תקווה
דברי ההבל בעזות מצח מתובלים בהאשמה דם ידייך על המתים !
היום ! ראו איזה פלא זכרם של המתים נשאר מאחור האומנם ?
" ידייך ופיך " כעננה כבדה על זכרם של המיטב שהלכו
אל תשכחו ! אל תסלחו ! שנו את המחר , הביאו יום חדש
 
עם נאור , שבענו מצוקה , כאב , עלבון , המון עצב ושכול
תנו קולכם לשפיות ! לאחר , לשונה , האדירו יושרה וטוהר
 
עם נאור ! שימו אתכם לשופט למצב , עשו צדק
עצרו את הזוהמה , חוסר אמון , בלבול מילדינו
הביאו לילדינו , לנוער זהב אור בקצה המנהרה
השיבו לילדינו את התום , הטוב , הרוח , הרעות
 
עם נאור , שבענו מצוקה , כאב , עלבון , המון עצב ושכול
תנו קולכם לשפיות ! לאחר לשונה , האדירו יושרה וטוהר
 
זכרו ! יש מחליף לכול אדם ! תנו צוהר ליושרה , לטוהר , לאמירת אמת , למאחד בעם
 
כתב
אמיר שמעון
5.3.2021

 
הרימו את נס השפיות.
עם יקר ! לא חשוב מימין , משמאל , הדמות שתהה תחזיר , תשיב את הערכים שאבדו בעשור האחרון , תשיב את השפיות , את הטוהר , ממלכתיות , לכבד , להקשיב , לשמוע זאת לא חולשה זאת מעלה. תאטמו את הסדקים , מנעו מ " אבני הדרך " הפסולים , השקרים , השטיקים , השיבו את המאחד , הדגישו דוגמה אישית , הביאו , השמיעו קולכן ברמה , אל תסתירו , אל תסתתרו , עצרו זעקו חמס ! לא עוד השיבו את הדגלים עליהם חרטנו את אהבת האדם והארץ , זכרו אין לנו ארץ אחרת.
השיבו את השפיות למקומה הטבעי בעם
אל תגידו לא אמרנו ! זעקו , הפיצו
אל תגידו יום יבוא ! הביאו את היום
כן ! זה לא חלום , השיבו לנו את העבר והטוב
 
געגוע לימים בהם המילה\ים זוהר לרגלינו
כיסופיי ליום פקודה : השונה , האחר , ימין , שמאל ,מאחד בעם
 
הביאו לאדם חדש , טוהר , טהור , אמיתי
תאטמו קירות של שקרים , אל תתנו יד לדריסת ערכים
השיבו לאוזננו , לבנינו , לנכדינו שירים , לחנים של אז
אל תניחו לליצנות , מתק שפתיים מתובלים בשקרים
 
געגוע לימים.............
 
אל תניחו לטובים באדם ומיטב הלוחמים לעזוב !
הביאו את יום הנס הערכים כבוד לאדם
אל תתנו לשכוח את ההולכים !!!!!
הניחו על המצח שמותיהם הישבעו לא עוד !!
 
געגוע לימים...............
 
עצרו את הראיונות הריקים , מקוממים , ריחם מלאי זיהום
אל תתנו ! אנו עם חכם זוכר ולא ישיב שולל אותנו !
הזכירו ! לא שכחנו , לא נשכח , נעצור ולא ניתן עוד.
עם חכם ! זוכר ביום הדין ירים את נס השפיות בראש התורן
 
געגוע לימים...............
 
הרימו על ראש התורן את דגל השפיות בעוז
הניפו את נס הערכים , היושרה , הטוהר , האדירו מורשת
עלו על ראש ההר, השיבו דוגמה אישית , הנציחו , הדגישו , אחריי
הציפו בכול מחוז ופלך ליום פקודה לקבל : האחר , השונה , המאחד
 
געגוע לימים בהם המילה\ים זוהר לרגלינו
כיסופיי ליום פקודה : השונה , האחר , ימין , שמאל , מאחד בעם
 
כתב
אמיר שמעון
20.2.2021
הלוואי ויפתחו שוב שערי שמיים , הלוואי ויתמזגו מזרח ומערב , ימין ושמאל , הלוואי ולא נדע יותר מפלג , משסע, רק מאחד הלוואי, הלוואי ונזכור ולא נשכח , נרכין ראש לזכרם של ההולכים בווירוס קטלני, הלוואי ולא נתפתה למילות שווא , לשקרים , לליצנות כבלעם ועדה אמן ואמן.


הזעם , הטראומה הנפשית וההתפרצות
מה קרה לעם המדהים הזה ?? האם הקורונה הבליטה את הקרע , השסע ,חוסר האמון  שהולך ומעמיק , הלוואי שייעצר ! לפני שיעלה לנו ביוקר.
עם נהדר לא נעצור את הזיהום , אפילו האנטיביוטיקה לא יכולה לו , לא מרפאה את החולי המתפשט.
האם הפוליטיקה , הזיהום קודמים לכול , עד מתי , מדוע אנחנו שותקים שוב ? מדוע לא עוצרים את הקרקס , הזיהום החודר אט , אט , הסכנה שהוא נוגע בליבותיהם , נפשותיהם של ילדינו.
אתם מאמינים שהשמאל שני שליש מהעם בוגדים ? השימוש הציני הערבים נוהרים לקלפי ! , שימושים ציינים , או כול אדם החושב אחרת , מחוץ לקופסא נחשב בוגד ? מקהלת הרודווילרים  משיבה , מציפה בקצף של כעס ! למה אנחנו שותקים ונותנים יד , אנחנו נצטער על כך ולכן יפה שעה אחת קודם עצרו !!
איך אנחנו העם המיוחד הזה ניצח בששת הימים , בההתשה , ביום כיפור ,עדים להשפלה , לעלבון הצורב , לחוסר כבוד להם ראויים גדולי הלוחמים שלנו , אשר חרפו נפשם , למען המדינה , נתנו ארבעים שנה ממיטב חייהם , למען , שנשכון לבטח , אנחנו רואים , שומעים ושותקים , נותנים להמשיך לבזות , בשתיקתנו שותפים לכאב , לשקרים , לשטיקים ולפגיעה בגדולי הלוחמים שלנו , שכול מחשבתם הטהורה טובת העם והמדינה קודמים לכול, רואים יושבים בחיבוק ידיים איש לא נוקף אצבע , מה קרה לנו ? אבוי לנו זכרו,  אבוי לנו מה יהיה ביום פקודה ?????? אז נצטער שלא עצרנו את מחול השדים בזמן ! מה נגיד לילדינו ?  שלושה רמטכ"לים , שרי ביטחון : בוגי יעלון , גבי אשכנזי , גנץ ועוד  סמלי היושרה , המוסר , הטוהר , ההגינות  כאלה מתגעגעים , למשב רוח אחר , שונה מרגיע , מאחד , אותם אנחנו דוחים לא מגינים עליהם ?? השתגענו להשיב להם תודה ואת חיי בנינו , שכחנו ! סגנון חדש " מהללים , משבחים " את הבוטים , הצעקניים , הפוגעים , המטילים רפש , מזהמים את החברה המיוחדת שלנו.
אני שואל בקול רם !! מה יהיה ביום פקודה ???
האם השמאל ה" בוגדים " יתיצבו כאחד האדם ? חשבתם על זה !!
האם החרדים יתייצבו  כאוגדה ל " הילחם " לצעוק " אחריי " " הסתערו " ראשונים לקרב !!
האם הם שווים יותר , ומיטב הבנים הלוחמים שווים פחות ??
האם החרדים מעל החוק ? איש הישר בעיניו יעשה , הרב עוקף את חוקי הממשלה וראשיה ואנחנו שותקים ! בתי הספר החרדיים בכול הערים האדומות פתוחים , מקור ההדבקה , והמוות  ואנחנו שותקים ! ממה אנחנו פוחדים ??
בואו נעצור את הזיהום המתפשט ויפה שעה אחת קודם  ! ממה אנחנו חוששים ? די , די , די .
הקימו צעקה , שנו את האווירה והכללים , רוצים אנשים שאיכפת להם מהעם , שרוצים את טובתו , לא טובת איש בודד ששכח למעלה מעשור : מה זאת יושרה , מילה שצריך וחובה לכבדה , נעלמו הסמלים עליהם מתבססת החברה שלנו : הערכים , הכבוד לזולת , זהו ! אל מלך יושב על כיסא וכולם קדים ?
שנים חיינו על ערכים מקודשים שגיתה , חטאתה , תתפטר , בעשור האחרון נורמה חדשה נדבק בשלטון כול האמצעים כשרים ואנחנו שותקים !
בואו עם יקר נעצור את זה זה לא אנחנו , זה לא העם שלנו , תחשבו על ילדינו נוער הזב , דור ההמשך איזה מורשת הוא מקבל , תעצרו  ! תעצרו  !
אל תגידו לא אמרנו לכם
הטראומה מתפשטת , פוגעת בנכס היקר לנו הילדים
שנה בהסגר בבית ההסגר !
שנה ללא ערכים , ללא חברה , ללא תרבות
שנה של אובדן האמון תקועים !
 
מי יציל את ילדינו נוער הזהב
מי יוציא מההסגר את הנפש הרגישה הכלואה.
 
שנה של חוסר שיקול דעת
שנה של סבל , כאב , טראומה מתמשכת
שנה שהנפש הבוכיה לא עומדת בחוסר ודאות
שנה של פגיעה באבני היסוד , ה ח י נ ו ך .
 
מי יציל..............
 
המבט בעינהם של ילדינו הבכי החרישי אומר הכול
מצער , כואב ! ולאיש לא איכפת ! זוכרים ילדנו דור ההמשך
מי ישיב את שמחת החיים שנשכחה בילדינו ?
תפקחו את העיניים ראו סביב , הנכדים הילדים  הצילו אותם !
 
מי יציל את ילדינו נוער הזהב
מי יוציא מההסגר את הנפש הרגישה , הכלואה
כתב
אמיר שמעון
12.2.2021
איכפת לי , כואב לי , עצוב לי , תקנו בבקשה 
 
מי יציל את הילדים ונוער הזהב שלנו ?
הילדים שלנו כשורש  שנבט לגבעול , שהצמיח ניצנים , חסרי אנרגיה , חסרי יכולת להיאבק במצב הנפשי אליו נקלעו במשך שנה ויותר , אותו גבעול חסר אנרגיה , חלשלוש מתקשה לפתח , להצמיח פרח עם עלי כותרת , בשל מחסור בכוחות , אנרגיה עלי הכותרת מתקשים להיפתח ואט אט עלי הכותרת קמלו .
כלום לא חשבתם על המורשת , הדור הבא , מי יציל את דור הזום ? מי יציל את דור שחי באווירת חוסר אמון , שיסוי , קרע , אלימות , ? מי יציל את הנוער שחי על "מורשת " לא מכבדים הסכמים , שקרים , איש הישר בעיניו יעשה  ?? , מי יציל את הילדים ונוער הזהב שלנו ממראות של אלפים מפירי חוק ומסרבים להחלטות ממשלה ומקבלים גיבוי איך נתקן עיוות , עוולה שכזאת ? איך נסביר לנוער שלנו לדור המדהים שגדל , צומח בצל הקורונה שחידדה את הקוטביות , הצמיחה זן של זהום , שנאה , שקרים , עלבונות .
אתם שם היושבים בכנסת , לא נתתם את הדעת על הילדים שלנו ! לכלוא אותם ללא למידה , ללא חברים , ללא תרבות,ספורט , ללא חינוך מביטים בכם במסכים ורואים את חוסר האונים , מה קרה לכם ? החינוך , הילדים , הנפש הקטנה של דור ההמשך שנפגע , נפצע קשה ואף חובש "  מבלפור ", מחברי הכנסת לא איכפת , לא יתן כתף , לא יחשוב עליכם ,  תתביישו לכם ! לא השארתם מורשת הראויה לחיקוי , להערכה , השארתם נפש עולל פצועה , ללא מחשבה שנייה לילדים שלנו
עלי הכותרת מתקשים להיפתח
הילדים שלנו ! חשבתם לרגע עליהם ?
כמה כואב לראות גבעולים חלשלושים , שמוטים
הניצן בגבעול נחלש מתקשה לספק אנרגיה
הילד שלנו , הפרח , עלי הכותרת עצובים מתקשים להיפתח
 
גבעולי שמוטים הילדים שלנו חסרי שמחה
נפשם הזעירה נפגעה בכנף מי יציל את ילדנו ?
 
הנפש הרכה , מעצבת את הילדים שלנו , היא נפגעה
כלום ליבכם אבן ? מי ישיב רוח חיים לנפש הקטנה
מיטב האדם ברפואה זעקתכם לא נשמעה , נאטמה
מי ירפא את הנפש הרכה שנפגעה קשה ??
 
גבעולי שמוטים............
 
זעקתם של הילדים חרישית , כואבת היא לא נשמעת
קולם , כאבם של ההורים נשמע , מתפרץ במאבק יומי
הייסורים , הפגיעה בנפשם של הילדים נעצרה ב ש.ג של הכנסת
קולם , בכי    ילדינו לא נשמע זכרו ! זעקתם מרחפת באוויר
 
גבעולי שמוטים.................
 
ילדנו כשורש איתן ,השנה גבעוליו נחלשו
הניצנים מתקשים אפסו הכוחות , הזום התיש
הילד לפני המסך קטע את זרם האנרגיה לפרוח , לשמוח
עלי הכותרת של ילדינו משוועים להיפתח , מי ישיב להם חיים ?
 
גבעולי שמוטים הילדים שלנו חסרי שמחה
נפשם הזעירה נפגעה בכנף , מי יציל את ילדנו ?
כתב
אמיר שמעון
3.2.2021
המונולוג והשיר נכתב מתוך כאב עצום , כאדם הפצוע קשה בנפש מבין את נפשם של ילדינו , כועס , חסר אונים מחוסר ההבנה של המנהיגים , המערכת שלא שמה לב לילדים הפגועים , הלוואי ודבריי אלו יפתחו צוהר להבנת ילדינו אמן


קולם לא נשמע
כתב
אמיר שמעון


שיר זה כמו שירים רבים ישמע , שירו בקול , הדגישו כול מילה , מילים שיחדרו ללב, לנפש שכול אדם ידע את אשר עברנו אחיי גיבורי ההתשה , גיבורים אמיתיים , שהשתיקה והצניעות יפה להם.
השמיען קול , אל תחרשו , 50 שנה של מכאוב , המון סבל , השתיקה והבדידות חברו יחדיו לזכרם של ימים קשים . עם ישראל צריך וחייב לדעת שהבנים שעמדו בגבורה בקו המוות – קו בר- לב
השמיעו את צעקתם של מיטב בנינו שנפלו , קולם נדם ואנחנו נישא אותו ברמה.
 
איש לא שמע , איש לא ראה את מיטב בנינו
לא ! היה אדם שפוי שכתב מילים על מלחמה  הארורה!
הנערים , הלוחמים, הגיבורים חרפו נפשם
בקו המעוזים , ציר המוות , קו בר - לב  ה ה ת ש ה
 
על גופם חרוט אין לי ארץ אחרת
ההתשה מורשת שתכתב ! תיזכר ! לנצח , לעד
 
המכאוב והסבל שנים סדקו , חרטו , שברו לרסיסים
אחיי גיבורי התהילה הפצועים , זעקתם לחובש לא נשמעה
הצעקה של הנופלים , מילותיהם האחרונות לא נכתבו , לא נשמעו
ההתשה רשמה גיבורים  ונאקה של סבל ומכאוב
 
על גופם................
 
על גופם חרוט דגל ישראל
זוהי ארצי ומיטב בניה
זאת ארצי הקטנה ים השיבולים בשדותיה
זאת ארצי מלאה באסמי בר, תבואה משובחת
 
על גופם..............
ציר המוות היכה  שוב ושוב במיטב הלוחמים  שנפלו
הלוחמים הצעירים עזי הנפש הדפו בעוז
בגבורתם המתיקו את הכאב
עם יקר ! ההתשה פרק כואב : ייכתב , ייזכר לעד
 
על גופם חרוט אין לי ארץ אחרת
ההתשה , מורשת שתכתב ! תיזכר לנצח , לעד
 
כתב
אמיר שמעון
8.8.1988
עם ישראל חייב לדעת שהנערים , מיטב הבנים עמדו בעוז , בגבורה , חייב לדעת שהנערים שנפלו במלחמת אלף הימים , מלחמת ההתשה לפני מותם צעקו , לחשו מילות כאב ופרידה כדאי שתדעו. הם לא נפלו לשווא ! 

הניחו להולכים
די ! עצרו כבוד האדם נרמס 
די ! עצרו נחצה קו אדום
שכחתם ! השכול שלי , שלכם שלנו
הילדים שנפלו על קדושת הארץ , שלכם שלנו
 
שאו עיניים לתפילה הניחו להולכים
הניחו לשכול ! הניחו לאובדן בשואה ,השורף בליבנו
 
שאו תפילה לזכרם האדירו את שמם
עלו על נס, סמל, הללו  את מורשתם
הניחו להולכים נוחו בשלום אהובים לנצח
זכרם ! סמל , דרך מסורת , אין ימין ואין שמאל
 
שאו עיניים................
 
הרחיקו מלשונכם לחינם , זכרם של הנופלים
מנעו קולכם , הס לשאת את השואה ככלי ניגוח חלילה.
הביאו את היום זעקו לאחדות , לאהבת האדם.
הוקיעו מעלינו הנושאים : שכול , זוועות השואה לפילוג בעם
 
שאו עיניים........................
 
השיסוי, הקרע , שתי "מדינות " חרדים חילונים עצרו !
המוות , הרצח אורב בסמטה , אין עוצר !!
" המנהיגות " הפכה את השכול. השואה לכלי פוליטי
כואב , עצוב לבכות לכם בנים\ןת , ניצולי שואה , לאן הגענו
 
שאו עיניים לתפילה הניחו להולכים
הניחו לשכול , הניחו לאובדן בשואה  השורף בליבנו
 
כתב 
אמיר שמעון
20.11.2020
בשיר כואב , קורע , מדאיג , מפריד , משסע לראות את הזיהום בפוליטיקה משכיחה שאנחנו עם אחד , לב אחד, עצרו יפה שעה אחת קודם , הרצח אורב בסמטה הבאה , זאת תהיה בכיה לדורות.
מאין האומץ של האדם לחצות קו אדום לפגוע במשפחות שכולות שאיבדו את יקיריהם למענה של הארץ האהובה הכאב החד לשאת את זכרם של ששה מיליון שנרצחו בשואה לשווא !! התלמידים שואלים ? האם זאת הארץ שכדאי להישאר בה ? מה קרה ל"מנהיגות" , נעלמו המושגים : המאחד , המייחד , ביחד , עם אחד המושגים התמלאו באבנים.
פניה אישית : מנהיגות השיבו את המורשת , אהבת האדם , תאחדו את העם , מורשת של לקבל את האחר , השונה , עם אחד , אין שמאל או ימין ישנה מדינה , עם שהוא שלנו שצריך לדאוג לו, הלוואי ,הלוואי 



ההורים השכולים האובדן כפול
שיר מחאה , כואב של ההורים השכולים שאיבדו את יקיריהם ולא זכו להתייחד עם הבנים , כי מנעו זאת סגרו את שערי הלב והנפש לבכות לכם בנים\בנות ביום הזיכרון שהוא סמל לעם ישראל [ עד מתי רשעים יעלזו ] עומדים על הרגליים האחוריות  אומן האמנם ?
 
הבנים הקריבו חייהם למענך ארצי
מתנצלים , בוכים ועצובים , לא התייחדנו אתכם בנים
מנעו לצעוק את שימכם , לבכות , לספר לכם !
סגרו את השערים לפנינו , סליחה לבכות לכם.
 
חסידים , חרדים אל תוסיפו קרע על שסע
תעצרו , תאחדו ,  כן ! תשתפו , כן ! זכרו ! ביחד זאת לא מילה גסה
 
הפוליטיקה זיהמה , פגעה בסמל ! זיכרון הנופלים
יוני ז"ל מתהפך בקברו – אומן ? כן ! יום הזיכרון לא ! השתגעתם ?
השפיות אבדה , הזוהמה מתפשטת , השכל הישר עקר
האטימות שולטת , האמונה קודמת לכול , לבריאות , לזיכרון הכואב
 
חסידים , חרדים................
 
ליצמן , דרעי , גפני חסידי ברסלב פגעתם בעם ישראל בקדושת הנופלים
מנעתם ממני להתייחד עם אחי שנפל בעמק הבכא, הכאבתם למשפחות השכולות
לא " פניתם " לבורא עולם ביום כיפור שיציב עמוד ענן לנופלים הרבים
לא הקרבתם , לא נלחמתם אינכם יודעים מה זה ? תכניסו בתורתכם אומנותכם : הקרבה
 
חסידים , חרדים...........................
 
לתת , להקריב לא מילים גסות , אינכם חשים בושה נוכח הנגיף
אינכם חשים חרטה על הפגיעה בסמל יום הזיכרון לחללי צה"ל
שייכים לגוש הימין האמנם ? למה ? חשבתם על זה
חלקכם לא מכיר במדינה יהודית , שירות בצה"ל עשיתם ? חברתית לאן ?
 
חסידים , חרדים אל תוסיפו קרע על שסע
תעצרו , תאחדו , כן ! תשתפו כן ! זכרו \! ביחד זאת לא מילה גסה
 
כתב
אמיר שמעון
29.8.2020
כהורים שכולים , משפחות כואבות לראות את המחזה הנורא , המתסכל , המעליב , הפוגעני , אין לא מחילה !
 באמת הפוליטיקה המזוהמת חשובה יותר מזכר הנופלים , לרגע תחשוב בעת פקודה כול חסידי ברסלב , בוגרי ש"ס , בוגרי אגודה יסתערו יצעקו אחראי , יקריבו , למענך ארצי , אתה לא מאמין בזה ! תניח לפוליטיקה המזהמת , תחדיר מורשת של הקרבה , לתת , למען תוקיר, תאדיר את אלו שחרפו נפשם למען המולדת , תן יד להגינות , לשמירה על החוק , לאחדות , למורשת של לבנות ולהבנות , תלמד את השייכים לגוש " הימין " קרי : ש"ס , אגודה , הפלג הירושלמי על חובת גיוס לצה"ל , מצווה להתערות בחברה הישראלית , תלמד את המושגים למען בשביל , עם אחד לב אחד ! די לשסע ! די לקרע ! תן לשפיות , ליושרה לחלחל אמן !!
 
 

גלעד לבנים שנפלו במערכות ישראל
מכתב אישי למשפחות השכולות.
הורים יקרים ! ההתייחדות עם בנינו , בנותינו היא רגע , רגע , יום , יום , מביטים בכיסא הריק היתום שהבן\ת ישבו , שרו , צחקו , סיפרו וזה נגמר ! בחגים אתה ממתין בפתח הבית ליד הדלת אולי הוא ידפוק בדלת , אולי יבעט ויצעק שלום הגעתי אימא הכנת את האוכל ? דממה לרגע חלמתי, חשבתי כבר שנים אולי , הלוואי .רק עוד פעם אחת לשמוע את קולו , את הצחוק המיוחד, עוד פעם לחבק , ללטף , לתת לו נשיקות על האבק בפניו , בבקשה עוד פעם אחת.
ההתייחדות עם היקר לנו  היא צו הלב , מה לא אראה את השם , ? תאריך הנפילה ,  ? לנקות , לספר לו\ה על השנה החולפת , לנקות את המצבה ? ולצעוק בבכי חרישי אוי כמה אתה חסר מתגעגעים , מתים מגעגוע .
כתבתי לכם שיר הורים שכולים !
בנייך ארצי לא נפלו לשווא
להגן עליך בכול מחיר כך חונכנו ללא תנאי
מגן ושלח עומדים כצוק איתן להגן עליך
נכונים תמיד מצפון ומדרום להקריב למענך
נתייצב ראשונים באהבה כי אין לנו ארץ אחרת
 
להתייחד צו הלב לקרוא את השם על המצבה , כמה מתגעגעים
כמה כואב , הכיסא יתום , החגים עוברים ואתה לא איתנו כמה עצוב
 
ארצי ! אחי נפל בעמק הבכא
אזלה התחמושת ! יאנוש פקד תעמוד גבוה על התל
מול טנקי אויב תמשיך , תירא במקלע תירא ! בום ...בום..
חשתי את הסוף ! חייכתי , פגז נורה נשרפתי עם חבריי
ידעתי על גבולך בצפון הגנתי , נפלתי בראש פתוח , מורם , גאה
 
להתייחד צו................
 
זכרי ארצי ! העם גלעד לבנים שנפלו למענך
קהלני התייצב בפתח הבית אמי זקופה לקראתו
לחשה , אל תצטער, גאה בחינוך שהענקתי , הרי למען המולדת נפל
רק כאבתי שיצא לקרב נפרד, נזכרתי רק לחש ברכת שלום.....
חשתי צריבה , ריחוק כבד הוא ידע שלא ישוב לעולם
 
להתייחד צו................
 
משפחות שכולות גם ווירוס קטלני לא יעצור געגוע
ביום מיוחד , לקרוא את האותיות , להנציח את תאריך הנפילה
הניחו תמונת הלוחם על ליבכם , חזרו על המשפט האחרון שאמר...
ספרו , אמרו הכול דברו בשקט עם היקר שהלך , נפל אלוהים !
ינגב דמעתכם ילחש זאת ארצי , זאת בחירתי
 
להתייחד ! צו הלב לקרוא את השם על המצבה , כמה מתגעגעים
כמה כואב , הכיסא יתום , החגים עוברים ואתה לא איתנו כמה עצוב
 
כתב
אמיר שמעון
22.4.2020
הלוואי ולא נדע שכול
עם אחד לב אחד
ועוד נדע ימים יפים מאלה

 
 
 

החייל שלי איננו עוד

השכול  " חבר " לדרך בחייך

פוגע , קורע בכול מחוז ופלך

במכאוב הנופלים ובמות גיבורנו.

הילת הכאב שנים על ראשינו.

פזמון

מורשת הקרב גדלת ! הקדשת.

נפלת נער ! חייך למולדת הענקת .

 

הכאב חד כתער, רק לגעת בך

הגעגוע , ללטף פניך רק עוד פעם.

רציתי להגשים משאלתך ! הלכת !

לאהוב את נערתך  ייחלת , נדמת !

פזמון

מורשת הקרב גדלת ! הקדשת .

נפלת  נער ! חייך למולדת הענקת.

ליבי מדמם חורט את שימך.

הכאב זועק , עצום בכול פינה

אתה רק נער לא תשוב לראות אור.

לו רק ידעת שנים חובקים מכאוב.

פזמון

מורשת קרב גדלת ! הקדשת.

נפלת נער ! חייך למולדת הענקת

ענינו דומעות , עייפו , כבו

רעיי, אחיי, אחי הלכת.הלכו .

ואתכם , זיכרונכם לעד

פניך,פניכם צועדים עמי ברעד.

תחושת המחנק , העצב, הכאב ,קורע, חותך אותך לגזרים , נמצא איתך בכול פינה 24 שעות ביממה,שנה,שנים ואתה לא נרגע ! השכול פגע ב23.320 אלף משפחות בכול פינה בארץ הזאת הלוואי ולא יתווספו עוד משפחות כואבות די !! די !! הסבל קשה אי אפשר להמשיך !! הכול נעצר ! השכול מתחבר לזיכרונות,לבדידות,לכאב,לצער,לבכי,החיים נגמרים ! אז הביאו רק שלום והכריזו בכול הכיכרות רק שלום ולא עוד שכול ומכאוב. אמן ואמן .

כתב

אמיר שמעון

27.9.2019



 

הביחד 
כתב , חיבר
אמיר שמעון
22.9.2019
ההיסטוריה הוכיחה ,לימדה פרק מאלף ביחד
שנים בחינוך , הערכים תמיד גשר לשותפות
לעד יד ביד , עקב בצד אגודל שנים יחדיו
הדרכים , המשעולים השתלבו והצטלבו בעוצמה בחיינו
 
נשכחו המילים , נעלם , נאלם ביחד , יחדיו הדרך אבדה
אפילו אין שלט שמזכיר את שמם כמה חבל !
 
הציונות הדתית נשימה אחת לקרבות יחדיו החיים קשר דם
אהבה , הערכה כבוד חלקנו בהוד, שפע בנינו
מתגעגע לימים בהם נגענו , הערכנו נעלמו ואינם
אט ,אט, נשכחו ,ואתם נולדו עשבים שוטים ??
 
נשכחו המילים.......................
 
הטוב שבכם ! הטוב שבנו צמחה אהבת ישראל
עידוד , ברכה , שגשוג , חזון ,הגשמה תמיד ביחד
אט , אט הזיכרונות טושטשו , אבד הרצון המאחד
נולדו בכם " יבלית " ? ינבוט השדה שולט בכול כר !
 
נשכחו המילים...............................
 
בחרתם לזנוח את המשותף , אימצתם קיצוניות
צהל הבית שלנו , מנענו שמאל או ימין צמחו בכם עשבי בר!
הדרך אבדה , המרחק בנינו ואין מגשרים ! תעצרו !!
אבני היסוד מתרופפים , מי יעצור את ההתמוטטות ??
 
נשכחו המילים , נעלם , נאלם ביחד , יחדיו הדרך אבדה
 
אפילו אין שלט שמזכיר את שמם כמה חבל
בשיר כואב זה מביע את החשש לאובדן הגשר המחבר בין הציונות הדתית , בין בני עקיבא
לצופים , בין תנועות הנוער שהיו הגשר , המאחד , יחדיו להגשים חלום , חזון לבנות ולהבנות
בארץ הזאת .
ישנם ששכחו את העבר ! העבר המשותף , הכבוד ההדדי , החינוך בידכם שנים הנחלתם
מורשת של יחד , יחדיו , ביחד , ערכים , כבוד הדדי , העבר נשכח חבל , העבר לימד שאין
הבדל בין אדם לחברו , תקופת החזון וההגשמה הייתה עין בעין וביד רחבה , נשכחו האנשים
שהובילו תמיד לגשר של אחדות , מה קרה ? למה השדות מתמלאים ביבלית , עשבים
שוטים , שמונעים כול צמיחה , שיתוף פעולה .
שנים בשותפות לא הזכרתם את המילים הקשות שמאל , ימין , בקרבות יחדיו כי אין לנו ארץ
אחרת , אולי יצמח הילד , הנער , הבוגר שיחזיר את העטרה ליושנה אמן .
 
 




 הכיסא בפינת האוכל יתום
השכול נמצא , כבד , לא נראה
               השכול ! מכאיב , מכביד , מעיק , ללא מראה
               מרחף , פוגע , חודר לעצמות וקורע
                כיסא יתום ! נשאר קבוע בשישי , בחגים , הורג , פוגע
 
        קולך נדם , נשמתך בבית מרחפת רואה אותה
                      נוגע בי , יושב על הכיסא היתום , כואב , חושב עליכם אווי !
 
                   השכול נוגע בבגדיך , בדש חולצתך
                   בארון , המראה ולמראשותיך
                   אין שמחה נכנסת ! השכול מונע וחורט
                   נאטם , שק הדמעות מתרוקן , בוקע
                   
                  
                  קולך נדם........................
 
                    נכי צה"ל ! כאבכם נראה ברור
                    העצבות על פניכם היפות ואני נקרע
                    אתכם לא נשכח אתם המראה של העם
                    הפציעות והשכול יחדיו לנפש הקרועה
                    
                   קולכם נדם..........................
 
                  השכול כאבן שאין לה הופכין
                  המדים שלך הצהיבו , מגוהצים , מעלים אבק
                  קשה לעבור את מפתך חדרך , סערה על פני
                  תמונתך על מיטתי , מבטך מלווה אותי בכול פינה בבית
 
                  קולך נדם  , נשמתך בבית מרחפת רואה אותה
נוגע בי , יושב על הכיסא היתום , כואב , חושב עליכם אווי !
 
כתב אמיר שמעון
6.5.2019
בשיר כואב , השכול נמצא בכול פינה , נוגע , מכאיב , מונע חיוך , שמחה , רוצה , מתחנן , לעוד חיוך , עוד דיבור , עוד שיחת חולין , עוד בדיחה , עוד סיפור כמה אהבת את החברה הראשונה וטעם הנשיקה שסיפרת לי .על הכיסא שלך איש לא מעז לשבת , כמה כואב שהוא ריק , חש את מגע ידך , חש את הכאב שהשארת אותנו לבד , נאנח בכבדות , רוצה להגיד אני מצטער ! ודממה חותכת.
הפעם הזכרת את הפצועים , את כאבם , את ההלומים כן הלומי הקרב , לא דילגת כן הם היו חברים לקרב , לנשק , אתה חש את העצב והכאב בהם . ולך השכול רד מאיתנו ! רד אל תחזור .
 
                  
                

   במדבר נקטפו פרחי בר מוגנים
שיר זה מוקדש לזכרם של תשע נערות ובן גיבור אחד , אשר נקטפו ביום שבו המדבר סער , התחנן אל תגיעו אלי , אני מסוכן , שימרו על עצמכם , היו גם כאלה ! בהבל פה , חוסר שיקול דעת , ביודעין גדעו חייכם , נגמר החלום , החזון , לא יהיו חלומות , כמה חבל !! כמה חבל !!
להורים השכולים ! כמורה , כלוחם ובשם לוחמי סיירת שקד , מרכינים ראש , כואבים , שותפים , חשים , את סבלכם , מלאכי השרת ישמרו על ילדיכם פרחי בר נדירים אמן. אמן .
 
בלב המדבר נקטפו פרחי בר מוגנים
לחלוק ביפי המדבר , אכזר ולא זכר להם .
אלוהים  ! רואה , כותב , חורט וצועק
נגדע חיוכם של הפרחים זועק !
 
נערי המחר , העתיד לא יהיו עמנו , מצער !
פרחי בר נדירים , נקטפתם טרם עת כואב
 
פני נער יפה תואר אבדו בלב נחלי המדבר
מלח הארץ , השורשיות , החיוך זורמים בעורקיכם
עלי כותרת  ! נגדעו טרם עת , נמנע ריח הוורדים מכם
הם רק ילדים , חיוך הפרחים , חיוך האדמה
 
נערי המחר..................................
 
הסחף ! סחף את החלומות ניפץ בסלע
חלוקי הנחל בצפית , קטעו מרוץ להגשמת חזון
עם ישראל ראה , בכה , השבר נראה בכול פינה אסון
עוצמת זרם המים כיבתה אור והגשמת חלום , אבוי
 
נערי המחר...............................
 
נותר מקום לדאגה , בבית המשפחות כבה האור
כיסא יתום בללי שבת , יחסר כואב מתייפח
הנרות לזכרם בכו , כבו  ! אורם עמום !
אלוהים פתיל חייהם נקרע , את האביב לא טעמו
 
נערי המחר , העתיד לא יהיו עמנו , מצער !
פרחי בר נדירים , נקטפתם טרם עת כואב
 
אמיר שמעון
מורה , מחנך לוחם אוהב אדם
בשיר כואב זה , חשבתי שהמושגים יהיה בסדר , סמוך נעלמו מהלקסיקון שלנו ובפרט בפנימייה קדם צבאית שם אבני הדרך , העקרונות , הערכים הם משא נפשנו , ייהרג ובל יעבור שם הדיבר העשירי נשמט משיקול הדעת , התעלמות מתנאי המדבר , אזהרות חוזרות ונשנות , מי יכול לגבור על איתני הטבע מי ???? עשרה פרחים נדירים , פרחי בר מוגנים נקטפו למה ?? למה ?? ריבונו של עולם , כול העולם הזהיר !! אני כמורה לשלח לימודי ארץ ישראל כואב שבעתיים כי את זעקות השבר היה צריך , חובה למנוע , אין הצדקה , מי יאיר את העשרה בתי משפחה שאורם כבה , ??? מי ??

 





חבל ארץ נשכח !!
חבל ארץ נשאר מאחור מצער
שנים של מכאוב , הרס ושכול
דרום אדום אכן ! השדות והלב נשרפו
השדות קמלו  והחיטה לא תצמח שוב
 
צבע אדום , מרחב לא מוגן , מנוכר
כול פצמר מרעיד את החיים ! ונפשם של ילדים
 
צבע אדום , פצ'מר מרעיד את הבית
הנפש כאובה , צרובה , קורעת את הילדים שלנו
אזעקה חותכת , צבע אדום והמרחב לא מוגן
נשארנו עם כיפת ברזל ושמחה חלודה
 
צבע אדום..................
 
ישראל שלי ! אנחנו גם שלך , שייכים לך ?
חלק מלבך , באהבה ובגעגוע אימא אדמה .
שנים במקלטים , האור לא מבצבץ באופק
רק עפיפון סמל למשחק , הפך לפחד ומכאוב
 
צבע אדום.....................
 
אוי ! אוי ! לנבחרים שכחתם , כן נשכחנו
האם אנחנו שווים פחות ?
זכרו ! נולדנו פה , לבנות חיים ולא לסבול
זוהי ארצי ושדותיה , זוהי ארצי ומיטב בניה ובוניה
 
צבע אדום , מרחב לא מוגן , מנוכר
כול פצ'מר מרעיד את החיים ! ונפשם של ילדים
בשיר זה ! כאדם פשוט מן השורה רוצה להביע את הכאב , הדאגה העמוקה , השייכות לאנשים נפלאים שהגשימן חזון , ותקומה לבנות ולהיבנות בארץ ישראל בחבל ארץ העוטף את העיר עזה !
אנשי חזון , מיטב הבנים , מיטב הלוחמים , מיטב האדם המגשים הלכה למעשה התיישבות לשמה .
אחי היקרים גיבורי גוש עציון , מתיישבי יהודה ושומרון , מתיישבים ומגשימים חזון , מדוע קולכם נדם , מדוע לא יצאתם בזעקה גדולה : דמם הוא דמינו , אחריותנו על הארץ זהה , ההתיישבות מול העיר עזה שונה מההתיישבות בגוש עציון ?? הרי מיטב הבנים נפגשים בשעת מבחן כאחים יחדיו , משהו בדרך התקלקל ! אתם הראשונים להרים את נס ההתיישבות , תרימו , תריעו , תניפו דגל תחבקו , תעטפו , תסייעו לנתיבות לעוטף עזה .
ה " נבחרים " שכחו חבל ארץ יקר זה , נשכחנו , קולנו לא נשמע , נשמח שאחינו יזכירו שחבל ארץ זה הוא חלק בלתי נפרד מארץ ישראל.
י פ ה  ש ע ה  א ח ת  ק ו ד ם  !
כתב
אמיר שמעון
30.3.2019
 

 

האורלוגין צלצל פעמיים ! איש לא הקשיב

 

עצרו ! הושיטו יד לאחווה .לרעות ולרעות רוח

זכרו בעם ! אהבתנו קדושה מפז

הריעו לכבוד ! לאהבה וביחד , יחדיו בלב ענק

נתחבק , נתעטף בהמנון , סמל , דגל אחד

 

חבקו , עטפו , שלבו את האחר והשונה

הוציאו מכם רוע , פגיעה באדם , השמידו מילה בוגד !

 

מיטב הלוחמים נתנו דמם לך ארצי

יחדיו בקרב ! דם אחד למענך מולדתי

אהבתך ארצי היא ללא תנאי

אחר , שונה , אכבד , אבל ! לכנות !בוגד ! יכול להרוג

 

חבקו , עטפו ......................

 

מילים ! פוגעות , הורסות , קורעות רקמה , רקמה

זכרו ! אל תשכחו ! אין לנו ארץ אחרת , היא התקומה

הסתה , מילות מחשך פגעו בעבר , יפגעו בעתיד עצרו !

הריעו לימין , חבקו את השמאל ביחד , לב זהב .

 

חבקו , עטפו ...................

 

הם מחוץ למשחק ! הניחו לגדולי המפקדים , עם הלוחמים

כבודם עטוף בציצית , באותיות זהב , אהבת הארץ בלבם

השיבו לשון נקיה !החזירו כבודו של אדם

הניחו לרוע , לפגיעה באדם מחוץ לחומות , עמדו בפרץ

 

חבקו , עטפו , שלבו את האחר והשונה

הוציאו מכם רוע , פגיעה באדם , השמידו מילה בוגד !

 

בשיר זה מבקש , מתחנן , השיבו לנו את כבוד האדם , הריעו לחברות ורעות רוח , חבקו ,

עטפו בשמחה גם אם דעתכם שונה , הרחיקו רוע , הרחיקו רעים , קרבו לבבות , בשעת

מבחן אנחנו לב ענק מזהב , העלו על נס שונה , מדבר אחרת מכם , הוא לא בוגד ! השמידו

מילה רעה זאת , הנמיכו להבות , זרעו חופן ורדים , מרבדי כלניות חלקו זרים אחד לרעהו ,

הניחו להולכים , כבדו מפקדים שחרטו בדמם ארצי שלך לעד ! הניחו ללוחמים מחוץ למשחק.

אתם גולשים במדרון ואינכם עוצרים ! יפה שעה אחת קודם ! בקשה צנועה מאדם פשוט !!

אמיר שמעון

9.3.2019








רעיי לנשק \ אוגוסט 70
פניכם כפרח הלילך .
ליבכם כשושן צחור
מעשיכם באותיות זהב
לא , לא  שכחתם הלום קרב !
פזמון
רעיי לנשק ,סמל , דגל לאחוות לוחמים
לחן ענוג,  אלומות מורשת עשירה הנחלתם  בתכנים.
 
השנים הרבות הכאיבו לי מאוד !
הבסיס לחיי נשמט , נשבר לרסיסים.
הבדידות , המכאוב , הטבע חבריי  הנוגים
נשארו תמיד , איתי, אחראי , אותי רודפים.
פזמון
רעיי לנשק , סמל....................
 
נוער אוגוסט 70 הנערים הביאו חום לליבי
נתתם זיק של אור לנפשי !
נטעתם נבטים , תקווה למכאוביי !
חיברתם שיר,לחן המתנגן לנפשי הדואבת.
פזמון
רעיי לנשק , סמל.................
 
הסדקים הרבים לעולם לא יתאחו !
הופעתם , החיוך עם תקווה הופיעו !
אתם הניצנים , החיוך של הפרחים באהבה
אתם אימא אדמה המחבקת , עוטפת ,אתכם בגאווה.
פזמון
רעיי לנשק ! סמל , דגל לאחוות לחמים
לחן ענוג ,אלומות מורשת עשירה הנחלתם בתכנים.
כתב,חיבר
אמיר שמעון
2016–09–27

משירי לוחמים שמעון עמיר
יוסי היקר ! כמה חשוב לי מאוד לפרסם את הספר,ובעיקר להיסתיע בחברים שיכולים לעזור במיוחד אמנון שילוני. התכנים של הספר מבוססים על מורשת סיירת שקד,לוחמים.

יוסי תפרסם שיר זה מתוך הספר המבטא את אהבתי והערכתי ללוחמי שקד.

שם השיר: למענם נותר בי הכוח להמשיך.

גבעת הפרחים, גבעת הגיבורים שלי אחים!

רק עוד פעם להיות איתכם לחוש את פניכם אהובים.

אל יקר שלי עשה שיהיה טוב כי כח לא נותר בי - לא נותר.

נשבענו לך, הבטחנו לאימא תמיד תחבקי אותנו זיכרי !!!

פזמון.

ארץ פלגי מים ארצי הם בנייך

חנכו כול משעולייך באהבתם אליך.

 

הרריך המה יפרחו יכסו את פני המדבר

זרעו מורשת מילותיהם חקוקים בכול אבן נאמר.

מי יתן ואמן בנייך לעד שרו לך רק הלל.

אהבתם אליך ארצי כתובים כהילת ענק של הירח.

פזמון.

ארץ פלגי מים ארצי הם בנייך

חנכו כול משעולייך באהבתם אליך.

 

הגעגוע, כיסופים לעוד מבט ארוך יפה!!

ישאירעוד חותם , פרחים שלי נבלתם טרם עת!!

פני השמיים לא כתמול שלשום הסבירו הכול

בין הרקיע הקודרים מחפש פניהם בטיפת אור.

פזמון.

ארץ פלגי מים ארצי הם בנייך.

חנכו כול משעולייך באהבתם אליך.

 

כמו הגחליליות להאיר את שמותיהם על האבן

דמעות זולגות על שמותיהם החקוקים בזהב עדן!!

העגורים בצבעם האפור פורשים כנפיים להפיח רוח.

בנפש הפצועה, הפגועה כול שנה ללא מנוח.

פזמון.

ארץ פלגי מיים ארצי הם בנייך

חנכו כול משעולייך באהבתם אליך.

 

נטעתי בכול ארצי שקד וכול פרח בוהק עם שימכם

תליתי את תמונתכם על מעל מיטתי, בכם בוהה ובפניכם.

כשבחי מעוז סמל הגבורה בדרכיכם.

השארתי למענכם את הנגב !! פורח למענכם, זוכר ולא שוכח.אתכם.

פזמון.

ארץ פלגי מים ארצי הם בנייך.

חנכו כול משעולייך באהבתם אליך.

שיר זה מוקדש ללוחמי סיירת שקד, לחללי סיירת שקד, לחברי היקרים. מבקש ממך אלוהים, רק עוד פעם אחת לגעת בפניהם, לשמוע את קולם, להרגיש את חיוכם, רק עוד פעם אחת.!! הגעגועאליהם כואב.לתלמידי !! אני מנציח את מורשתיכם, מספר עליכם,על מורשת הקרב שלכם,יותר תלמידים שלי מתגייסים לגבעתי, ממשיכים את דרכיכם. נוחו בשלום, יהי זכרם ברוך לעד, לנצח נצחים שלכם תמיד - לוחם בפל' א'

 



 

 

 

 

לוחמי סיירת שקד לדורותיה,למשפחות השכולות חג שמח,חג שכולו אור ושלווה חג של התחדשות,חג שיש בו הזדמנות ללוחמים :להודות לשלושת המופלאים על האתר המדהים שפתח צוהר של חרות שמחה אושר ,בואו לראות את העשיה הנפלאה של העושים במלאכה אתר ההנצחה באופקים בהזדמנות להודות לאנרג'יג'ר דני פרל,ולטייל לאורך המורשת של סיירת שקד,תודה מיוחדת לוולדמן על הספר שעשה רק אביב לכל לוחם בספרו שקד לנצח,להורים השכולים, רציתי שתדעו לעולם לא נשכח תמיד ננצור,נזכור ונעלה על נס את פועלם של יקירכם שהם אחינו ויקירנו לכם הורים יקרים זר של שיבולים זקופות בקמה עוטפים אתכם תמיד בזר של גאווה מילה טובה, נזכור ולא נשכח חג חרות שמח.
שיר : גחליליות.
הלל ללוחמים,הידד לגיבורי מולדתי לעד!
מתנת אל בשיר,לחן,עידודהביאו להקות צהל.
כיסופיי לאוטובוס,שגמע מהצפון לסיני באהבה.
הגעגוע שובר את ליבי הם! הלהקות סמן לגאווה.
פזמון.
זה הזמר,העונג הבאתם לגיבוריי
חקוקים בשיר,ריקוד עם בהנאתם עלומי.
 
את האור,מאיר בכל פינה כהילת זהר מהלהקות!
הגחליליות האירו במעט את הילת האור העמום,לבכות
כבה הנר,כבה הלחן השיר השמחה נותר לאנחות!
הם! הלפיד בראש המחנה איך העזת!כיבת,אות לדממת השמחה והרון.
פזמון.
זה הזמר,העונג הבאתם לגיבוריי
חקוקים בשיר,ריקוד עם בהנאתם עלומי.
 
כותבים!! משוררים! נדמו,חיילי נדהמו,הלהקות תמו!!
משעוליי,הפרדסים,ריחם כהשראה ללחנים נעלמו!
מחאת הפרחים,המורשת יתומה,בלי מלים ולחן קמלו!
השריון,הנחל,השקד,מלכות החרמון,החרוב,החזירו לחילות!
פזמון.
זה הזמר,העונג הבאתם לגיבוריי
חקוקים בשיר,ריקוד עם בהנאתם עלומי.
 
הלהקות הם! מתת אל,ברכה,גם בימים אפורים.
לחניהם,שירתם כאור לפנה המחנה,כאביב,כשדה פרחים.
אמן!! ללהקות,געגוע להווי!! אבן דרך במורשת!!
החזירו!! שירתם! מיזגה,חיברה עטפה, שירתם מאחדת.
פזמון.
זה הזמר,העונג הבאתם לגיבוריי
חקוקים בשיר,ריקוד עם בהנאתכם עלומי.
כתב חיבר:אמיר שמעון
שיר זה נועד,לאלה שידם,קולם,לגדוע את היפה,המייחד,המחבר,המלכד את העם בעיתות שלום ובעיתות מלחמה,שירתם של הלהקות הצבאיות נשמע בשדה הקרב,בין קרב לקרב,בין רימון לפגז נתן טעם להילחם,לנצח,למען המולדת,מי שהעז לקטוע את הלב ,היופי,ההווי,המחזות: שהביאו את דעתו של צהל,של חייל בודד,של עם ישראל,הלהקות הביאו הביתה את צהל בכול הדרו,דרכו,התנהלותו,בטוב וברע,ההווי של צהל היה פניו האמיתיים,שחדר לליבו של כל אדם בעם,איך נתתם לקטוע את המאחד : הביחד בעם הזה! שהסבל הוא מנת חלקו!! הלהקות הצבאיות ריככו,עודדו,הרגיעו,תמיד טעם של טוב,שבת אחים גם יחד,מי שקורא שורות אלו שישמיע זעקה!שיחזירו ,שיחזירו את:הוא פשוט שריונר,בסיירת שקד,אנשי הדממה,שיפתח עליו ,יש לי אהוב בסיירת חרוב,אנחנו שנינו מאותו הכפר,שלווה,שיר לשלום אז!!! אז!!! החזירו.
 

                                                                           

ליוסי היקר!
כתבתי שיר לזכרם של לזר ז"ל וצביקה רוזנצוויג ליום הזיכרון ב25.5 שהוא גם יו הולדתי,ולצערי לא אוכל להיות בטקס !! אשמח שתפרסם אותו והוא מחווה ללוחמי פל' א' ששרתו במוצב לפנה טמפו בהתשה.
שם השיר :אפלה במעוז.
פני נער צעיר,יפים קמטים מהנורא!!
ביצות,חול,שממה,המוות,אין טיפה ענוגה.
הלל,שבח לנערים באפלה ללא תקווה,ללא ישועה.
מבצר לאה,קרן אור לא חדרה לא שבח ולא עוז.
פזמון.
שקי העפר אטמו כל שבח ועוז
הנערים נשכחו בביצות,בחול ובלי אור.
 
בין פגז להפגזה,נמנעו פניי זה שבוע מזוהמים!
למבצר,"למעוז"טרם הגיעו המים חלף שבוע והנערים??
חיוך עייף נמנע,המוות אורב לי בנפשי.
הלילה קרב,בלי אור תמיד דרוך שקט וחרישי.
פזמון.
שקי העפר אטמו כל שבח ועוז
הנערים נשכחו בביצות,בחול ובלי אור.
 
שבת קודש ירדה,אלף פגזים נחתו!!!
נרות שבת חלום רק זיקוקי הטילים האירו!!
החולי,הצהבת פשטה,הזיהום,המזון טרם הגיע שבוע!!
גופם הרך ורק נערים הם! נפגעו,כאבו ליבם כנוע.
פזמון.
שקי העפר אטמו כל שבח ועוז
הנערים נשכחו בביצות,בחול ובלי אור.
 
לזר!! נפגע!! הלך!! שבח לאבוהב,העוז נפגע.
הסהר עלה,העששית דעכה,הפלוגה ספגה עוד מכה.
בי נשבעתי אספר לאחיי,לארצי,נדמתי הכאב רב!!
נשארתי בלי און,בלי ישועה,המון עצב,שכול והלם קרב!!
פזמון.
שקי העפר אטמו כל שבח ועוז
הנערים נשכחו בביצות,בחול ובלי אור.
כתב,חיבר
אמיר שמעון.
לוחם פל' א'
.
חברי היקרים מפל' א'!!:לאבוהב,לדויד יחיא,לדני וולד,לאמנון שילוני,לג'וני,לכץ,לוילי,לישראל פרידמן ועוד.
לביני תלמי מפ' פל' א'
ללזר ז"ל !
את השיר כתבתי ב1979!! לא יכולתי לקרוא,לספר,ולעבירו!! פשוט נאטמתי,התייבשתי נפשית,מראות הזוועה המראה הקשה שלזר ז"ל נפגע בראשו,הפצועים,ואבוהב רוכן על לזר ואנוכי הילד לצידו מטפלים,מנסים,חובשים אבוהב במסירות,וברגישות ללא מורא מפגזים נוספים על המוצב ממשיך לטפל בלזר,ואנוכי עוטף את ראשו במשולש,אני מביט באבוהב,דמעות רבות זולגות והוא מביט בלזר ומבקש חרישית תשאר ,תשאר,תחזיק מעמד ! המחזה הזה עולה עד היום !!!!!!!1.
שיר זה מוקדש ללוחמי פל' א' שישבו במוצב,לפנה טמפו,לדעתי נקרא ליטרמן,או לטלנד,: מוצב קודר,אפל,ריח של עובש,לחות איומה,ללא תקשורת,ללא אור,ללא מזון סדיר ומעל הכל היתושים,הזבובים,העכברים,העכברושים,הזהום ,המחסור במים.ההפגזות הבלתי פוסקות,העצב ששלט בכל פינה,החוסר שינה,הפחד,הידיעה שקשה החילוץ הדירה שינה מענינו - ילדים בני 19.
לא אחר היום וכל הפלוגה חלתה בצהבת נגיפית,אושפזנו ברמבם,סורוקה,כמעט חודש ,מה ביקשנו רק להבריא ולחזור לחברים,לפלוגה.
סליחה!!!!!! על האיחור!!! חשבתי ליום זיכרון לחללי סיירת שקד ולחללי מערכות ישראל הבא עלינו השיר מוקדש ללזר ז"ל שסיים קורס קצינים בהצטינות יחד עם חברו בן קיבוצו צביקה רוזנצוויג ז"ל שנפל לא רחוק מהמוצב בציר טמפו ממארב של לוחמי קומנדו מצרים שניהם בני קיבוץ גן שמואל ,להם הקדשתי את השיר

 

 

 

 
           
 
יוסי וצוות האתר חג שכולו אור,שמחה,התרגשות והמון אהבה לצוות הנפלא שגורם לכל עם ישראל,ולשקדניקים לדורותיהם הילה ענקית של ור,תודה .
יוסי ישנם הרבה שקדניקים מאיזור חיפה ובסביבה להר שהיה ירוק תמיד לכן הקדשתי שיר להר הירוק,ולזכרם של הניספים,סיירת שקד שולחת תנחומים למשפחות השכולות נזכור ולא נשכח לעד.

שם השיר: מן האוטובוס הלבן. - החרוך.
הרעות נסכה בכל פינה,בכל מושב!
המוות הנורא לא פגע ברעות ,הם הלכו יחדיו!
חבוקים,רעים,חרוכים יד ביד כסמל
הלהבות רק חיזקו את האהבה המקודשת.
פזמון.
חיבקתי אותו,חיבקתי אותה
למוות! יד ביד יחדיו הלכנו כדבוקה קדושה.
 
הלבבות שלכם נשארו באוטובוס הנורא
ים הדמעות לא פסק בראות שלד חרוך מורא!!!
לחשוב שזעקתם,קולכם לא נשמע! נשרף בלהבות.
נדם,לא נשמע,נבלע בהר הירוק בשחורות.
פזמון.
חיבקתי אותו,חיבקתי אותה
למוות! יד ביד יחדיו הלכנו כדבוקה קדושה.
 
השלד יעיד!! והלב מסרב ,ממאן להאמין!!
בין המושבים מבצבצים פניהם היפים להרעיד.
גופי סחרחר עלי במחשבה לו!!!! הושטתי להם יד!!
בדד! השלד המפוייח,יתומים מיד העוטפת ואינה נרגעת!!
פזמון.
חיבקתי אותו,חיבקתי אותה
למוות יד ביד יחדיו הלכנו כדבוקה קדושה.
 
אקטוף לכם!! ים של פרחים מההר הירוק!!
את שימכם אכריז בזעקה,ברון,בכל פינה בגאווה ובאון.
האודים!! יהפכו לנר התמיד יטעו עצים בשימכם!!
מולדתי מרכינה ראש ליפה הבלורית והטוהר ולא סתם השב"ס,לובשי הירוק
פזמון.
חיבקתי אותו,חיבקתי אותך
למוות!! יד ביד יחדיו הלכנו כדבוקה קדושה.
כתב וחיבר : אמיר שמעון
4.12.2010
מדיהם הירוקים!!! הלכו יחדיו מא' צדיקים כדבוקה עטופה בזרים,מהחורש של " ההר הירוק" עוטפים אתכם,החברות,רעות רוח המקודשת בדם,גם המוות לא הפריד בינכם,מצאו את מותם יחדיו חבוקים,כסמל,כצבעוני ההרים,היש עוד פרחים נדירים כמו הפרחים ההם!!! האם ישנם עוד אנשים כמו ההם!!!??הלב בוכה,הנשמה זועקת,אין נחמה לאובדן הכבד של מא' פרחים ובינהם הילד בין ה16,מבית ספר הראלי המתנדב .
להורים!!!1 כתבתי כל שיכולתי לכתוב,שיר,פזמון,לחן לכל נפש שלכם עצוב לי מההר הירוק ומה יכולתי עוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! בהמון אהבה אמיר.


מזל טוב ביום ההולדת 60 מכל החברים.
שיר לדני
מפצי

לדני שדה
מסביב יהום הסער, אך ראשנו לא ישח,
רבים שרים את אלה המילים - בלהט, אך רק מתי מעט הפכו אותם "להינו הך". 
כאיש אמת אתה וודאי יודע כי המדד המציין עוצמה אישית,
מצוי בהתנדבות,
שם אתה נדרש לתת את כל כולך, מעבר למקובל,
כלומר - לפעול תמיד ללא לאות
זאת היא הסיבה וגם הסבר לתופעה, איך קומץ מתנדבים כמותך,
הפך את הציווי הזה מסתם דבר שבשגרה,
לרצף משימות -  שכל אחת מהם,
הפכה ממש לאגדה
על כך יעידו פסגות הדיונות, ומשעולי סיני,
ובצמידות - חיוך תמידי שכל כולו אורה,
במעש של גבורה פירשת את שהוריש בית אבא –
מה עוד תבקשי מאתנו מכורה.   
עוזי וזימרת יה, כתב לוחם ומשורר, בספר תהילים.
ומשלי, תפילה אחת כולה קדושה -  
דני לה שלי, עד מאה ועשרים - כולם בריאות - והצלחה.  
 
 
השיר מוקדש לדרורה אברהמי .
שם השיר: הדרור שלנו.
לא בגלל עיני התכלת התאהבנו בך!!!
מלאך קטן שלנו בבלוזה ולא סתם כך.
הדופק נעצר,נדם לרגע בראות לוחמי שקד שלה!!
המבט,הרגשנות,החיוך המתוק,הענק כמו הילת אור.
פזמון.
מלאך שלנו רק את דרורה
כלחן,מנגינה ללא סוף שרה!
 
אהבת הלוחם,מסירות אצלך כקוד טהור.
הדקלים זקפו קומתם כהילת ענק ברון.
א' חזר!! רוצה לראותם שבים הנערים מהתופת!!
החיוך המבוייש שלהם מקבל פניה רק עוטפת.
פזמון.
מלאך שלנו רק את דרורה
כלחן,מנגינה ללא סוף שרה.
 
העצב ,!הקדרות!,השתלט!!,א' שלי נפגע!!
השעה עשר! טרם שבו תקועים ב"עפר".
מארב בעיר הרפאים קנטרה כשגרה,נפגעים,נפצעים.
א' וחבריו הם רק פני נער צעיר,פני מלאך אחד,אחד יפים.
פזמון.
מלאך שלנו רק את דרורה
כלחן,מנגינה ללא סוף שרה.
 
במבצע - וי' שלך פצוע קשה הכאב האישי קורע וחד
הילדים! יפה הבלורית פצועים,לא!לא !ישובו לעולם ביחד
הבטחתם לקו הגמר גיבורים שלי ,נערים שלי להגיע!
ניצחתם!! נכון!! אך הילדים שלי שאהבתי בחלקם לא!! יגיע.
פזמון.
מלאך שלנו רק את דרורה
כלחן,מנגינה ללא סוף שרה.
 
שתלתם ניגונים,הבטחתם רעיי לשוב!!
א'  - וג' -את חיוכם המבוייש יותר לא אחוש!!
עצי הדקל נעצבו,התמארים נשרו אחת אחת!!
הלחנים נדמו,תמו,נותר פזמון עצוב ללא נחת.
כתב,חיבר :אמיר שמעון.
לוחם בפל' א'
שיר זה נכתב ב1976 לדרורה האחות ,הלוחמת מבלוזה,אחותו של מוסה אברהמי בשבילי,בשבילנו הלוחמים מצדיעים לאחת ,יחידה ואין שני לה,נזכור,ננציח,כל צעדיה נברך בכל ליבנו את הנערה עם עיני התכלת בהמון אהבה שלך אמיר המתולתל היפה כך קראת לי,ובשם הלוחמים..
יוסי היקר!

מרגש עד דמעות העשיה הברוכה,החלון שפתחתם בליבו של כל חייל בשקד,למשפחות החיילים לדורותיהם ,נתתם נחת,רוגע,שלווה להורים השכולים,נטעתם בהם שקדים שהפרחים שלהם מדיפים ריח של אהבה,רעות רוח שאופיינית ללוחמי סיירת שקד לדורותיה,לכם הצוות הנפלא ארם,ניר ויוסי תבורכו זר ענק של תודות,והמשך עשיה ישר כח.


כתבתי שיר לזכרם של הלוחמים לדורותיהם.
שם השיר: למענם נותר בי הכח להמשיך.
 
גבעת הפרחים גבעת הגיבורים שלי אחים
רק עוד פעם להיות איתכם לחוש את פניכם אהובים.
אל יקר שלי עשה שיהיה טוב כי כח לא נותר בי-לא נותר.
נשבענו לך,הבטחנו לאימא תמיד תחבקי אותנו זכרי!!!
פזמון.
ארץ פלגי מיים ארצי הם בנייך
חנכו כל משעולייך באהבתם אליך.
 
הרריך המה יפרחו יכסו את פני המדבר
זרעו מורשת מילותיהם חקוקים בכל אבן נאמר
מי יתן ואמן בנייך לעד שרו לך רק הלל
אהבתם אליך ארצי כתובים כהילת ענק של הירח.
פזמון.
ארץ פלגי מים ארצי הם בנייך
חנכו כל משעולייך באהבתם אליך.
 
הגעגוע,כיסופים לעוד מבט ארוך יפה!!!!
ישאיר עוד חותם פרחים שלי נבלתם טרם עת!!
פני השמיים לא כתמול שלשום הסבירו הכול
בין הרקיע הקודרים מחפש פניהם בטיפת אור
פזמון.
ארץ פלגי מים ארצי הם בנייך
חנכו כל משעולייך באהבתם אלייך.
 
כמו הגחליליות להאיר את שמותיהם על האבן
דמעות זולגות על שמותיהם החקוקים בזהב עדן!!
העגורים בצבעם האפור פורשות כנפיים להפיח רוח.
בנפש הפצועה,הפגועה כל שנה ללא מנוח.
פזמון.
ארץ פלגי מיים ארצי הם בנייך.
חנכו כל משעולייך באהבתם אלייך.
 
נטעתי בכל ארצי שקד וכל פרח בוהק עם שימכם
תליתי את תמונתכם על מיטתי בכם בוהה בפניכם
כשבחי מעוז סמל הגבורה בדרכיכם
השארתי למענכם את הנגב פורח למענכם,זוכר ולא שוכח אתכם.
פזמון.
ארץ פלגי מיים ארצי הם בנייך
חנכו כל משעולייך באהבתם אלייך.
כתב,חיבר :אמיר שמעון.


שיר זה מוקדש ללוחמי סיירת שקד ,לחללי סיירת שקד לחברי היקרים.
מבקש ממך אלוהים,רק עוד פעם אחת לגעת בפניהם,לשמוע את קולם,להרגיש את חיוכם,רק עוד פעם אחת,הגעגוע אליהם כואב ,תן לי רק עוד רגע של נחת,לחבק אותם ,לעטוף,לאמצם אל ליבי.
לתלמידיי !! אני מנציח את מורשתיכם,מספר עליכם,על מורשת הקרב שלכם,יותר תלמידים שלי מתגייסים לגבעתי,ממשיכים את דרכיכם,
נוחו בשלום,יהי זכרכם ברוך לעד לנצח נצחים שלכם תמיד אמיר שמעון לוחם בפל' א'.


חברי היקרים לוחמי סיירת שקד לדורותיה !!
הרגשתי חובה מוסרית,הזדהות עם לוחמי השייטת ועם כל עם ישראל ואין יותר טוב להביע במילים את אהבתי ללוחמים,ולארץ ישראל לכן! כתבתי שיר.
ארצי רק לאהוב אותך
השמש גבהה,עמדה מלכת,מראה נופיה נופי העמק.
פרושים בכתמים ירוקים,חומים,של שדות תלמים.
נופי ילדות,חורשות האקליפטוס מצדיעות ליפי האדם.
רגבי האדמה מוריקים זוכרים כל פסיעה בלב איכר.
הריחות המשכרים חותם לידיים מיובלות בנופי העמק.
פזמון.
זאת ארצי אחת ולא אחרת
ארץ שלך שלכם לעד עימי נותרת.
נופי הבתים הראשונים אשר היו לפני שנים
בין פלגי מים,יובלים שוטפים אדמת העמק יפים.
ארץ של עבר!!! אבל! זרועה עתיד ויפה כך לנערים בין התלמים.
זאת ארצי ארץ נופים עמקים פרושים.
תביעות כפות ידייך מיובלות בכתמי נוף בעמקי הארץ.
פזמון.
זאת ארצי אחת ולא אחרת.
ארץ שלך,שלכם לעד עימי נותרת.
 זוהי ארצי ארץ נופיה עצי זית ושקמה.
ארץ חאקי,כחול לבן מלא שמחה.
בין האלונים ושדרות הדקלים מולדת יחפה.
איכריה נפשה היא כמתק התמר כהילת הלבנה.
ארצי ושדותיה הם יפה הנפש בחלוציה.
פזמון.
זאת ארצי אחת ולא אחרת.
ארץ שלך,שלכם לעד עימי נותרת.
 היא גבעה אחת,ההר הירוק תמיד.
עמק יפה עמק שלי שרוע שדה שיבולים סביב.
זוהי דגניה שלי אם ארצי למרגלות כינורך.
ממרומי עגלה עמוסה אלומות פירות ידייך.
זכרי!! שרתי לך ארצי!! פארתי שמך!! בעלילות ושלל גבורות.
פזמון.
זאת ארצי אחת ולא אחרת.
ארץ שלך,שלכם לעד עימי נותרת.
כתב וחיבר :אמיר שמעון.
ללוחמי השייטת : אחי גיבורי התהילה נהגתם בטוהר,במוסר גבוה,נהגתם כפי שחינכו אותכם,לימדו וברכו אתכם באיפוק ,לא רק את אות הגבורה מגיע לכם !! מגיע לכם אות המופת אות גיבורי ישראל שלי .בשמי ובשם כל לוחמי סיירת שקד לדורותיהם:שולחים לכם זר ענק של תודות ,אהבה,חיבוק ואתם הדוגמא והמופת של מורשת צהל ישר כח ותמיד אלוהים יהה עימכם אמן,אמן,אמן.

 

ראה תמונה בגודל מלא

 

 מחזור אוגוסט 1970 קווים לדמותם של לוחמים.
 

לאחר הפציעה נתבקשתי לגייס את מחזור אוגוסט והתנאי הוא 3 חודשי טירונות ולאחר מכן חזרה לפלוגה מבצעית וכך היה.
1. מחזור אוגוסט 71 הצטיין בגיוון הרחב : קיבוצניקים,מושבניקים,עירוניים,ישיבות ההסדר.
2. מחזור אוגוסט הצטיין בבנים של: צבי צור ,גילון,שם טוב ועוד.
3. שלושה לוחמים מהעיר עכו : סידס רחמים, יהודה ברוגרדי, רפי חג'ג',ראיתי בהם חיילים למופת,גם הם יכולים
     להיות במשפחת שקד וזכאים לה!!!!
    קשה היה לשכנע את חברי  לסגל אבל כיבדו את דעתי והאמינו  בדרכי   ימים יספרו!!!!
4. במחזור זה גויסו הלוחמים :גל אבינועם ז"ל,שפורן ז"ל,פייג אלי ז"ל ,סידס רחמים,יבדה לחיים ארוכים.
5. מחזור לתפארת סיירת שקד ולתפארת עם ישראל.ציער אותי שהיתי תקופה קצרה אבל זמנית נפגשנו בעזה
    והרבה.
החבורה הנפלאה עשתה עבודה נפלאה בעזה אחד המחזורים שמגיע לו קרדיט לשקט בעזה היחסי,לכידת המחבלים וחיסול מחבלים רבים .יותר מכך הצטיינות במעשה גבורה,ומספר סיפורים פיקנטים.
 
סיפור א. הגניבה הגדולה  מהפיקוד.
 

הרסר המפורסם קדוש ביקש ליום היחידה מספר ספסלים ,כסאות מהפיקוד .היה לי קשר טוב עם קדוש ,לקחתי כמה לוחמים מפל' אוגסט 71 נסענו לפיקוד וכרגיל  נתקלים  בקצין אפסנאות " אחלה  גבר" מקבל מסמך חתום עלידי אמיר שמעון בא כוחו של קדוש,קצין האפסנאות קונה את המסמך א ה ב ל ,בלי להמתין מעמיס 50 ספסלים ,שולחנות ומגיע ליחידה קדוש ההמום שואל מה..... קצין האפסנאות הועבר מתפקידו.
 
סיפור  ב . הבן של צבי צור הרמטכל גבע      

 גבע היה מקבל הרבה מכתבים מחברתו ,ואצלי עקרונית מי שקיבל מכתב ירד ל20 גבע קיבל 3 מכתבים ואמרתי לו אוהבת אותך אה.... ילה  רד ל 60  אחד החיילים צעק הוא הבן של אז עניתי לו גם אני הבן של חיילה ושימלה זמירי בגלל זה רד לעוד 20 דני ז"ל שמע על הסיפור ושאל אותי מה את משוגע אתה יודע מי זה אמרתי לו כן אז מה !!! ודני ז"ל התפוצץ מצחוק,צבי הגיע לביקור חיבק ורק אמר הילד אוהב אותך .חיבק בחום ובזאת הסתיימה השיחה.
 
סיפור  - ג -  סידס רחמים.
       יליד עכו גר בשכון 3 בעכו לוחם ,גיבור,אדם לתפארת עם ישראל,אומץ לב , המילה פחד לא היתה בלקסיקון,כושר גופני מעולה ,חילות מעולה מצטיים בכל תחום,ובעיקר באומץ לב אדיר.באחד הסיורים בעזה נפל חברו לפלוגה שפורן ז"ל לבור של 65 מ' שהיה מוסתר בלוח דק שביר שפורן נפל ונהרג מעצמת הנפילה,המשטרה,לוחמים מיחידה מובחרת סרבו להיכנס הסכנה היתה חנק, וברור מי לו שואל שאלות  סידס רחמים,הבחור מעכו רותם את עצמו בחבל ,אלונקה משלשל את עצמו לבור קושר את שפורן ומעלים אותו בזהירות,סידס עולה וכרגיל עם חיוך ענק כהרגלו.בעיני הלוחמים,המפקדים,אנוכי הגאה מכולם סידס היה זכאי לעיטור העוז על אומץ לב,סיכון חיים ,לצערי צ.ה.ל נרדם פעם נוספת ברגע אמת?????????????
 
סיפור - ד - גל אבינועם ז"ל

         גל ילד שלי מהרגע הראשון התאהבתי  בבחור,יפה התואר,אנושי,הומני,מוסרי חסר תקדים,בחור לדוגמה,לוחם מעולה מעולם לא קיטר,תמיד סייע,תמך,עזר לחברים ובעיקר ללוחמים שהתקשו מאוד,שכמעט רצו לפרוש ולנשור,הוא דחף,דיבר על ליבם,ולבסוף סיימו את הטירונות,אמון לוחם.
אנוכי היתי בסיור אם אני לא טועה באל בורג' שמעתי בקשר על האירוע גל יחד עם החוליה חודרים למבנה חשוד נתקלים,ומטהרים את המבנה,אחד המחבלים הסתתר צלף ופגע באבינועם  תוך כדי הסתערות אבינועם נהרג,הלב שלי מת,הנפש מתה קשה לחבריו ולי לתפקד,החיוך,פני היהלום המלוטש,המחייך כל הזמן.כאב עמוק חודר כמו סכין,זאת ההרגשה,ביקרתי את הוריו,אירוע טראומתי  לכל החיים - גל היקר שלי ז"ל.
 
סיפור  - ה -  אלי פייג ז"ל.

חייל ,אדם ,אישיות למופת . המושגים : לתת,לעזור,לתמוך,לעודד,לתת כתף זרמו בעורקיו,חייל מעולה,שקט,צנוע גיבור אנושי.ראשון להתנדב,ראשון לכל דבר זה אלי פייג ז"ל .
ביום שישי בבית גוברין סיימנו לבנות את המאהל ,ראיתי שפייג,ושפורן ז"ל עם חיוך מבוייש שואלים בשקט ,במבוכה אנחנו יכולים לבנות בית כנסת מאוהל,שאלתי מה עם סידור,תלית,ספר תורה,התשובה אל תדאג תוך שעה וחצי הכל יהיה פה,ואכן משפחות שפורן,פייג מגיעים על ציודם,ואפילו ספסלים,כיפות,ושלט בית כנסת.
ברור שהיה מניין כל הפלוגה היתה בשחרית של שבת,קיבוצניקים,עירונים,מושבניקים מחזה מלבב.ההורים הודו ואמרו לא נשכח רגעים אלו תודה.
 
היתי מסכם אחד המחזורים הטובים שידעה סיירת שקד.
 
שיר לזכרם של גל אבינועם,שפורן,ואלי פייג ז"ל.
 
שם השיר : לזכור לך.
 

משעולי נוף ילדותך בארצי תרת.
עיני הדבש הארתה ארצי,נתיביך אהבת.
לבכות לך זעקו פלגי המיים,מעיון,עמוד,עד עין גדי.
לזכור לך אהבת הטבע נופים ארץ אהבתי.
הניקה הראשונה על הספסל בגן עם נעמה נערתך.
 
אני הולכת אליך,מנשקת !! תהה חזק למעלה.
כיסופיי כמו שערי השמיים לכוכבים בלילה.
לנצח ילדי,חייל שלי אזכור פני הדבש תמיד.
לפעמים מתגעגעת להיות איתך שם למעלה בני!!!
חושבת עליך ואולי ניפגש שם בגן עדן - עדי.
 
זוכרת !! אשמור אותך תמיד זעקתי.
זווית עיני הדבש מביטות בי ביטלתי!!!
סמכתי עליך ילדי ,ידעתי ניפגש בסוף!!!
אנצור מבטך לעד הבטחת להיפגש בחוף!!!
לזכור לך !! הגלשן שלך נשאר יתום.
 
יש פרחים שאינם קמלים לעד.
המנגינה הישנה כנצח זוכרת ברעד.
לבכות לך ילדי!! לחשוב לך בעבר???
לזכור לך!! יום יום אליך אני שבה כבעבר.
לנצח אזכור אותך !! ניפגש בגן עדן בגעגוע בני לנצח  ח ב ל !
כתב : אמיר שמעון.

שיר ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולוחמי סיירת שקד.

שיר זה מבטא את ההוד ,ההדר,להריע,לצעוק את שמם,בקול,של צעירי בנייך שנפלו במערכות ישראל,שירו רק שיר האדירו אותיות של קידוש לבנה את שמותיהם,הם שידעו להגן על מולדתם זכאים,לכל תפארתך ארצי מולדתי,זכרי ולעולם אל תשכחי.יהי זכרם ברוך..

 

 

   גיבורי ארצי מולדתי

 כתב שמעון אמיר

זאת הארץ שלי,מולדת אחת
מנעי קולך מבכי,ברכי חייליך,בנייך בנחת.
נעולים המה בשערי גן עדן והם מתת אל.
גיבוריייך ,ארצי,תהללי בלוחמייך,ברכת אל
לפנות ערב זכרי תנציחי שמותיהם,באותיות זהב.
 

הילדים,הנערים,הבשילו כאשכולות ענבים.
טרם קיבלו את בגרותם תרתי משמע ארצי שלי והמה חיילים.
בחלקם ישובו באביב,!! חלקם תוגה בחלקת חייהם!!!
זאת ארצי מלווה בנייך בשמחה ובזמר נוגה.
ואת מולדתי,תפארתי זכרי והמה בני יח' שנים
 

       ראה תמונה בגודל מלא

י  יהדהדו שמותיהם בחוצות העיר בכל   פינה נצח!!
ז     זכרו את בלוריתם יפת התואר  כתווית במצח!!
כ    כל יום שבא והולך בלעדיהם הוא עדי - עד נ צ ח.
ו       והם בני יח' חיוכם ילווה כל משעול בארצי נוף ילדותי.
ר          רק על ארצי לא ויתרתי פארתי שמך חקוקים בדם חיילייך שלי.

מצדה,גמלא,הר הצופים מרכינים ראשם לזכרם.

נופי הגליל,הגולן,הנגב והערבה מצדיעים במשעולייך לכבודם.
המדבר!הארבל!כצוק איתן למשמר הנציחו גבורתם.
מורשתם אחת דוגמה ומופת יסוד נצח להנצחתם.
ארצי שלי שירי להם שיר,מנעי תוגה,בכי,מצעירי בנייך ,א מ ן .
 

בשיר מחאה זה מביע את דעתי על מה שקורא בארצנו הקטנטונת.
 
שם השיר : געגוע למדינה שהיתה.
הורה נתגבר,מסביב למדורה,לא אגדה רעיי.
גדלנו על רעות רוח,ידו בתתוך ידה אחיי.
התום,אמון,דיבר מקודש ביננו!!!!
כמו לחן,מנגינה,פזמון קבוע עבורנו.
היושר,האמון,האמינות הם רעות ועוז,! רוח עליהם גדלנו!!
 
רגישות והיתרגשות קודים שבשיגרה.
העושר בלתת,לעזור,מפתח לשמחה.
מוטיבים של כבוד,עזרה לזולת,דיבר אמן.
האושר במאבק,למי יש - וי - בלתת אכן!!!
האחר,השונה,הזר,מילים בלי אנרגיה.
 
דוד,יגאל,אשכול,נבון,רבין אבא אבן ,אנשים עם חזון.
שמות אישים לכח המילה מתגעגעים בעוז!!
נאמר!!! נעשה!! אמרו!!! ביצעו!! קוד מוסרי בתום.
מילה !!קוד לטוהר,נשמע!! נעשה!! בהוד.
הצניעות ,הענווה,הגון,הגינות מילות קודש באון!!!!
 
כך דיברו - בחן,בשקט,ובלחן.
אהבת הזולת תעשיה אנושית היא מ ת ת .
פאה לעני,אושר לדל,הון לישראל.
קודים מוסריים,תשתית אנושית מתת אל.
הורה מדורה,עוד לא אהבתי די,  מ ת ג ע ג ע ......

געגוע לגן השקמים,ים השיבולים שמסביב.
איגרות שנה טובה??,שלום שמחתי לראות אותך חביב???
אולי ימי התום הם הימים היפים כפרחי האביב.
ריח של אחווה,רעות ,אהבה מקודשת,הפיצו פרחים מסביב.
קודים פשוטים,ברורים זאת הדרך המוטו בחיים

שיר מוקדש ללוחמים שנספו באסון המסוקים 1997.2.4
 
שם השיר : הכנפיים נשברו.
 
השמיים אפורים,העננים נעו לאיטם.
עמוסי גשם באוויר,ריח של כאב איתם.
היום ההוא!!! נעצר מלכת,השמיים בכו.
שערי השמיים נפתחו,הגשם טבול בדם,בכי,צעקו.
השלכת היקדימה,העלים נשרו בעוצמה.
כאילו הסתדרו בקבוצות 73 על האדמה!!
 
ציפורי הליל בעוצמה נראו מחייכים בהמראה!
השמיים נאטמו כאילו מנעו ניצנוץ של כוכב נראה!!
השעון נעצר,הלב נדם,הנשמה נעתקה!!!
הארץ זעמה!! רעדה!!,בכתה!!,ליבה נדמה!!
הפיצוץ!! נשמע,חתך כל לב, מדמם בנשמה!!
 
הפצע הפתוח את הלב קרע לגזרים!!!!!!!!!!
פיסות,חתיכות קטנות,לא נשאר מקום לערמת התרמילים!!
ציפור אחת פגעה בכנפה של ציפור רכה הגוזלים עפו לרסיסים.
ילדי הפרחים שלי חורף תשעים ושבע,שבעים ושלושה נסיכים!!
הרוח פסקה !! העצים לא זעו,האדמה רעדה!! שתקה!!
 
פברואר התחפש לשחור מרכין ראש.
האלונים העתיקים בחורשת טל כאילו נבלו לא!! עוד!!!
הכאב לא נשכח הילדים שלנו חקוקים בלב האומה.
לא נשכח לעד ננצור עדי -עד נשמות טהורות נאהב בעצמה!!
העצים ,הפרחים קוראים בשמותיכם בוקר ערב באהבה!!
 
תלמידים!! עומדות רגלינו ברעדה מרכינים ראש
מסרבים להאמין,מכבדים,אך הכאב חד,עמוק חולקים לכם כבוד.
לכם הנסיכים,הפרחים הנדירים מכל הארץ בהרבה עוז!!!
בשבועה מביטיחים !! זכרונותיכם,לא ימושו,ישאו באון!!
תמיד נקרא בשימכם לילדנו,כנצח לדורות אחינו המלאכים.
כתב וחיבר :אמיר שמעון.
שיר מוקדש לארז שטרק תלמידנו ו72 משפחות יקרות שאיבדו את יקירהם באסון המסוקים.
חורף 1997.2.4 יהי זכרם ברוך חקוקים בצרור החיים.

 


 
 
רקע על המוצבים –נקראו קו בר לב בלעדי ל"שקדניק" זכויות שמורות
 
הגיזרה הצפונית של התעלה מקנטרה עד לפורט סעיד להערכתי כ20-40 קמ' ,באותה גיזרה היו 4 מוצבים המרחק בין מוצב למוצב נע בין 5-10 לקמ' המוצבים בנויים חדרים,תעלות,עמדות,תעלות קשר בנוי משקי פקל מלאי חול,תפוס של מוצב לא ידוע חדרים צרים לפרקים בלי חשמל עקרונית המזון התבסס על מנות קרב מטבע הדברים הקושי להגיע ולהביא הספקה סדירה בשל המרחק,הסכנה,ההפגזות,הירי הבלתי פוסק ,מנעו גישה חיובית למוצב,חוסר במיים סדירה המיים הגיעו בעוקב מיים או במצב בלתי נסבל הסיור היה מספק ג'ריקני מים ,אין כמעט תיקשורת בין המוצבים,בעת הפצצה חוטי הטלפון מנותקים,הקשר מבוסס על סוללות וברור ההספקה לא מגיעה גם קשר לא היה,השירותים מחוץ למוצב מה שהצריך לסכן אדם כי המצרים ירו ללא הפוגה על המוצב ,מצב ההיגינה היה מתחת לכל ביקורת,הכול מוזנח ההפצצות,הבלתי פוסקות וההעצמה של ההפגזה הביאו את החיילים במוצב כמעט לרעב,חוסר רצון לאכול,עכברים,חולדות,יתושים,חוסר אמצעים למנוע היתה הרגשה שצ.ה.ל הגדול אין מושג מה קורא לחילים במוצב?? צ.ה.ל הגדול פישל בגדול בבניית המוצבים,החוסר המחשבה בבניית מוצבים צריך לדאוג לחילים ששלחת,לדאוג להספקה שוטפת,למיים,היגינה,חילים שחלו כיצד לפנות אותם,חוסר תיקשורת,מוצב ללא חשמל,צפוף,מורל שואף ל 0 כי בסתר ליבנו ידענו המוות יגיע השאלה מתי??? לפרקים לא היה קשר בין האוגדה בבלוזה לבין המוצב כי אין תיקשורת קו הטלפון מנותק,אי אפשר לדווח רק שהסיור הגיע נודע המצב! נראה הזוי בלתי ניתן להבנה פשוט מה חשב בר לבז"ל על החילים ששלח למוצב?הכעס,על מדינת ישראל שלא ידעה כיצד בניה בני 19-20,עוברים והכי מדאיג לאיש לא איכפת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
פשוט טר ו א מ ה לכל החיים.
העיר קנטרה עיר רפאים באותה תקופה בעבר עיר לשפת התעלה עיר שוקקת חיים הפכה לעיר"מתה" העיר מחולקת לקנטרה מערבית בצד המצרי,קנטרה בצד המזרחי בידנו,,העיר הרוסה ברובה,בתים פשוטים,מרכזי חנויות,איזור העשירים,הרובע בנוי וילות,ליד התעלה,ישנה גישה דרך צומת איסמעיליה,העיר עצמה עטופה דממה,העיר שוכנת על גדת התעלה,
ציר העפר הנקרא ציר המוצבים,עברה צמוד לעיר קנטרה,משם התפתלה עד למוצב טמפו המוצב האחרון מקביל לעיר פורט סעיד,,עיר נמל באותה תקופה שימשה את חילי הקומנדו המצריים,משם היו מגיחים לכיוון המוצבים,משם היו חודרים לאיזור המליחות.
בין קנטרה לפורט סעיד דרך עפר,חול עמוק מצד אחד סוללה בגובה 5 מ' בצד המערבי,בצד המזרחי מליחה טובענית מסוכנת מאוד כך שהגיש למוצב הית דרך העפר שאין כמעט יום שלא הונחו מוקשים על הדרך כי קל מאוד לטמון מוקשים בדרך עפר,המליחות השתרעו מבלוזה,עד לקנטרה,בואכה פורט סעיד,כך הגישה,או כל רצון להגיע לסייע ,לעזור להביא הספקה,או להנחית מסוק ,פשוט בלתי אפשרי,אתם מבינים באיזה מצב הילדים היו לצערי חינו באותה תקופה בזמן שאול.!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
    
הציר הנקרא – צ י ר - ט מ פ ו
ציר עפר בין קנטרה לפורט סעיד ציר צר ברוחב של כ10 מ' המוצבים ישבו על הסוללה מתחתיה ציר העפר ועליה "הגינה" סוללת עפר בין התעלה לציר עפר מוערם,עד לציר מה שהקל על המצרים להגיע לציר להניח מוקשים,באין מפריע כי המרחק בין המוצבים היה הזוי,וכמעט בלי תיקשורת.
צ.ה.ל הגדול לא בנוי על דוקטורינת מוצבים,ישיבה פסיבית במוצב ולשמש צייד ברווזים,בשר תותחים,לפגיעות אין סופיות,בטרוף כמעט 24 שעות ביממה,הפצצות,הפגזות,ולקינוח מטוסי מיג מצריים מטילים פצצות על המוצב ,זה נורמלי ?? זה הגיוני ?? זה מוסרי?? זאת אחריות ?? שכחתם אנחנו רק בני 19 – 20 חשבתם על זה ????? ממש לא !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
המוצבים היו מטווחים בדיקנות מירבית,כל פגז שנפל בול,עוקב המיים היה בחוץ,בתוך המוצב הדל,לא היה חשמל,להזמין אנשי מקצוע לתקן זאת משימת התאבדות,מזון טרי הס מלהזכיר,מיתות ברזל,מיתות עץ מתקפלות,רעועות,חשוך,תחוח,לח,עכברים,חולדות בגודל ראש אדם,חרקים,יתושים,זבובים זאת "חווית "המוצב שעברנו.הס מלהזכיר אם חייל חולה,נפצע כמעט ואי אפשר לפנות אותו,שלא נדבר על ה י ג י נ ה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
פלוגה א' או שאריות פלוגה א' ישבנו במוצב השני בגיזרה הצפונית הכול תואר וסופר על התנאים במוצב .
לזר ז"ל בן קיבוץ גן שמואל הגיע הישר למוצב אחרי שסיים קורס קצינים,בחור צנום,גבוה,מקצועני,מהיר חימה,חסר שקט במוצב יצא במסדרון של המוצב,ללא התראה זה המצב שאליו התרגלנו יצאת מהמוצב לא בטוח שתחזור ,נפל פגז מרגמה למרכז המוצב לזר ז"ל חטף רסיסים בגופו ובעיקר בראשו ,אבואב,ועוד כמה חילים בענהם אנוכי ניסינו לבצע החיה,לחבוש בזמן ההפגזה שנמשכה,לזר ז"ל איבד את ההכרה ! קשה להיתקשר לבלוזה כי : המצרים האזינו ועלו על התדר ,בסופו של דבר הודענו ופואד הגיע עם זחלם ופינה את לזר ז"ל מיותר להגיד הטילטול בזחלם האיץ את המ.... של לזר ז"ל כי מסוק אי אפשר להנחית,כל השטח היה מטווח כולל צומת איסמעליה,אנוכי ציחצחתי שיניים בבוקר האומלל הזה המצרים פתחו בהרעשת "בוקר טוב" רצתי לעבר לזר ז"ל והזעקתי עזרה,מייד רצתי לעמדת המא'ג ופתחתי באש לעבר הצד המצרי,עד להגעת הזחלם של פואד שפינה אותו,לצערי הרב בדרך לזר ז"ל הלך. כל הלילה לא נרדמתי בכיתי חרישית שאיש לא יראה לשמור על שפיות ולהמשיך בשיגרה כזאת.
הצהבת
כזה נערי הזהב מנהלים את אורח החיים מטורף,שהנייר אינו סובל את אשר עברנו,יום יום הפגזות,מוקשים,הרעשה כבדה,בתחושה שהמוצב לא יחזיק מעמד,ההיגינה הירודה נתנה את אותותיה על הילדים בני ה19.,
כמעט כל חילי המוצב קיבלה הרעלת קיבה,מנקודה זאת עקב חוסר טיפול המצב הידרדר לצהבת נגיפית,חלקם קשה ,חלקם בינוני,רוב החילים אושפזו במצב קשה בבית חולים רמבם,סורוקה בערך כחודש ימים,זה היה מבצע צבאי לכל דבר לפנות כ30 חיילים נגועים בצהבת מבלי להיתגלות ,איש לא מבין ,לא יבין הטראומה לכל החיים כן,!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
את המוצב אישו חיילי גולני,פשוט מטורף,קוראים יקריםכן אלה המפקדים,ראשי המדינה שלחו ילדים,אתם בכסית,דיזנגוף,בכרמל,היכן שאתם לא ידעתם???? כי העיתונאים,שכחו,פחדו,לא ידעו,גם לא דיווחו,לכן הורים יקרים לא ידעתם.המחשבה ששלחתם ילדבין 18 לאור הטראומות הנוראיות הילד מתבגר ב10 שנים.
ההלם קרב,שבו הינו שרויים פגיעה קשה בשמיעה,יש מי שיתן את הדי ? שאלה רטורית.
מה הסיבה שאין חומר כתוב על 1000 הימים מלחמת ההתשה??????????????????
מכיוון שגם האנשים החזקים ביותר לא הבינו איך שולחים ילדים לתופת,כי אף אדם הגיוני לא הגיע,לא ראה,לא שמע,לא הקשיב,אז לא כתבו,גם העיתונאים,הצבא ובעיקר הממשלה היו הלומי קרב אחרת אי אפשר להבין זאת!!!!!!!!
1במבצע סרג'נט בכוח הפריצה,משמש כרתק,עם מא'ג יורה דואג לחילוצם של החילים הפצועים,מונע פגיעה נוספת של החילים עד להגעתם לשטח הכינוס,עובר מצד לצד,משפר עמדה,יורה ומונע מהכוח המצרי להשיב אש. 
                מבצע ויקטוריה
במבצע ויקטוריה,אנוכי והחוליה שלי טהרנו כ3,5קמ',חיסלנו חילי קומנדו מצריים,טהרנו בונקר בונקר,בהמשך התגלה משוריין שנע לכיוון החוליה,איש לא רצה לירות לקחתי את הבזוקה ומטווח 10 מ' פגעתי פגיעה ישירהוהעיף את המשוריין באוויר,באחת ההיתקלויות יצאו 5 חילי קומנדו מצריים ומטווח 0 חוסלו אחד החילים נפצע השלכתי רימון נפצעתי ביד מרסס רציני בייד,מהפגיעה נפתח בור במפרק היד,חשתי סחרחורת כאבי תופת ובשקט המשכתי במבצע,במשימה,אמסטר ז"ל ביקש לפנות אותי מידי,סרבתי פקדתי שקט,נסיים עד הסוף.תוך כדי תנועה ממשיך בטהור של המוצבים המשכתי עד לסיום המשימה.
אני זוכר את הרופא צריך להיות מטורף עם בור בייד וכוויה דרגה גבוהה,להמשיך במשימה היתה סכנה לפגיעה בשרירים וברקמות,הרופא צעק מיד לפנות אבל מייד!!!!!!!!!
 
  
מעט על החייל האדם בסיירת שקד היו גם כאלה!!!!! 


לסיירת שקד הגעתי כי רציתי מאוד להיות ביחידה מובחרת ולשרת בנאמנות,זאת היתה משאלת לב,
אני כילד עליית הנוער שגדל ללא הורים,מגיל צעיר רציתי להוכיח כי פילוספיית חיי אתה שווה בין שווים ואתה מסוגל להכל בכוחות עצמך,
ידעתי לאסוף את השברים,החסך בילדות,החסכים הרבים להניחם בצד ,ולהביט רק קדימה,אספתי אבן על אבן שמתי כמטרה לעשות את הטוב ביותר בלי תרוצים,העבר חשוב אבל!! העתיד חשוב יותר,דעו לכם חברי הלוחמים,קשה להסביר במילים את החסךבילדות,החסך במשפחה שתלווה אותך,ולדעת להגיד א מ א ,פשוט לבד נעזבתי בתשרי ,נאספתי בשבט,דעו לכם גם בגיוס איש לא בא ללוות אותי לא הבטתי אחור הסתכלתי אחור בעצב,כאב אבל במטען של תקווה.
לשרת ביחידה מובחרת משאלת לב ברור למה!!
היתי ספורטאי מצטיין הזנחתי את הטוב בו הצטינתי שמתי תרמיל  מלא אבנים וילה למשגב עם,לחלסה ריצות,כושר גופני.
בני הקיבוצים יודעים זאת !!!!! כבן משק חובה לשרת ביחידה קרבית אחרת אתה לא נחשב!!!!.ואני השונה,האחר,הזר,ילד עליית הנוער,מנוכר לא יכולתי להרשות לעצמי לא להיות ביחידה קרבית תמיד הסתכלו עלינו במבט מעל על:ילדי טהרן,ילדי עליית הנוער,לא כשווים,לא יכולתי לתת להם לחברה את התענוג ,התרוץ.רק בן קיבוץ יכול ולא כמוני תרנגול כפרות!!!!!.ויתרתי על נבחרת הנוער,
אני הילד העזוב,האדם שהחברות היא ערך עליון,התרומה לזולת,לתת,אלה הערכים שהספקתי לקבל מאישה נעלה האימה המאמצת חיילה ז"ל והם נחרטו במוחי,בזכרוני,בליבי.
התגייסתי ב1968 הגעתי לבקום הממ' מתי פינגולד ז"ל,המכ' הישיר שלומי גרונר,הלל ארז ,נוקי
כיום מרכז חינוך גופני,מרכז ש.ל.ח בבית ספר,תואר b/aבלימודי ארץ ישראל,תעודת הערכה מהנשיא ב1988 פרס חינוך על מפעל חיים בחינוך מיוחד ב2006 .זה אני הילד מעלית הנוער כמעט ניצחתי הכל לבד אמיר מכפר גלעדי
 
  דגם ציר טמפו
 ציר טמפו הידוע לשימצה : יציאה מהדיקליה,אוספים את הקטק,מבסיס התותחנים משם דרך ציר טסה בלוזה דרך בלוזה מערבה לעבר קנטרה,לפני עוברים את צומת איסמעליה,אוספים את הטנקים של צרציל,מנדי ז"ל,יורם,גיורא המפ' ומשם לכיוון התעלה - תעלת סואץ משם צפונה באיטיות מקפיאה על דרך עפר תובענית,עולים כל 100-200 מ' לעמדת תצפית הנוהל היה זחלם א' לוחם,מפקד,קצין סיור נהג ,זחלם ב'
קטק,חובש,נהג,לוחם מכ' כנ"ל זחלם ג,מלווים בטנקי פאטון, לאורך הציר 4 מוצבים בין מוצב השני לשלישי גלי אבנים בצורת ח' בין המוצב ה3 לטמפו היתה סוללה נמוכה בצורת -S אימת הלוחמים היות והסוללה היתה נמוכה המצרים היו ממתינים עד שהכלים נכנסים למלכודת והיו יורים טילים,א.ר.פ.ג' ומפגיזים את המקום .
לאורך הציר ספגנו הפצצות,הפגזות,ללא רחמים וכשהגענו לטמפו זאת היתה "חגיגה " המצרים במשך כ45 דק' הפצצה מאסיבית על המוצב אלה הם החיים שעברנו ילדים בני 19 חלק מהימים המצרים היו מניחים מוקשים על הציר .
ל"וז יציאה ב5.00 שעה משוערת חזרה מהסיור 22.00 .
להגדלה הקלק על המפה

 

 

 

שיר האופייני ללוחמים הילדים,הנערים,פני מלאך שעברו : טראומת מלחמת ההתשה,המבצעים,סרג'נט,ויקטוריה,טראומת עזה

 

 

המוות ארב בכל פינה אבל!!!
     המוות כערך - השמחה שבמוות.
 
המוות אורב,מחייך מחכה לך!!!
בילדותי העצובה,הבדד,המוות נלקח בחייך
קיבלתי בהכנעה ובאהבה אם גורלי היה המוות                
תמיד חשבתי הנפש והנשמה שלי משנית.
ידעתי המוות ישיג אותי,יחבק,יעטוף בשנית.
 
מספר פעמים עמדתי מולו והוא נעצר!!!
בילדות,חשתי ההקרבה היא ערך נהדר
במארבי הלילה שמחתי יותר הרגשתי דרור
עת פגעתי,ראשון הגעתי,הצלתי,חבשתי
הירי המאיים קרוב אלי לא הפחיד שמחתי.
 
עת המוקשים על הדרך כמעט דרכתי,גיליתי!!
על הסוללה חשוף מול,על חברי אהבתי גוננתי.
גופי השברירי עמד בירי בפציעה המוות המתין!!!
בפציעה הקשה בפניי העדיף לכער ולמוות להמתין.
ההיפך קיבלתי ממנו כח,עוצמה בגופי להישתמש.
 
גם,סרג'נט!!,ויקטוריה!!! הוא נעצר!!!
גם מול השריון הלוע מול פניך נעצר!!!
בפציעה הקשה בויקטוריה! הוציא צהוב!! אני קרוב.
אני צחקתי הוא יגיע אלי ימשיך ויעצור
ברגעים הקשים ראיתי את חבריי,ואחיי לפני הכל.
 
היו ימים שחיכיתי בשלווה שיגיע
מעולם לא פחדתי ממנו ניסה ולא הגיע
נעזר באל שאסר עליו להגיע - רק לשמור!!!
האדם  הנפש הלב צדיק עליו תנצור!!
המוות  זאת מילה יש בה שמחה  ש ב ל ב!!!!!

כותב מעט ,רקע על המלחמה ההיא מלחמת ההתשה,1000 הימים שמעט נתנו את הדעת עליה אתן כמה סיפורים מאותה תקופה,מלווה במספר שירים המעידים על התקופה.שני שירים אשר ימחישו ויחזירו חלק מהחברים בהילוך איטי לאחור.
שם השיר ההתשה שבלב     

   .

איפה איפה הם הימים שנשכחו בחורף 69
הימים ההם שחורים אפורים,כואבים,בעורף
הכאב שבלב והנפש לעולם לא יתנו לנפש תוקף.
ההם!! ששלחו את ילדי הפרחים ליבם מלא אבן.
האבן שותקת,קרה,יבשה מילאה את ליבם תבן.
 
האביב הגיע לגליל לכל מקום ולתל אביב.
בתי הקפה מלאים אנשים מחייכים מסביב
הכותבים מאמרים לא הכירו את הדרך לבלוזה
לא שמעו על הילדים במצב מלחמה כאובה!!
העט נדם,השכל נאטם,הלב נסתם.
עם ישראל שכח את בניו מן הסתם.
 
ההם לא ידעו תופת מהיא????
בוקר צהריים,ערב,הפצצות,הפגזות ,בכי!!!
חוסר שינה,עמידה בחזית ורק עלם צעיר
ההם לא הבינו,!! נאטמו!!כי - שקט בעיר!!
ילדי המוקשים,ילדי ההפצצות,ילדי המוצבים,ילדי הסיורים בחולות
מי יתן???? וחלום??? העצמאות נחגוג במחולות!!!
 
עם בוקר יצא סיור עמוס
איש לא הבטיח על חיהם לחוס
ידענו לצאת ששים אלי קרב ליום ארוך
דחקנו שמנו מחשבותינו,דאגותינו מאחור!!
נאחזנו בפיסת אלוהים !! שמנו מבטחינו!!
רצינו,שמחנו לראות את פני חברינו.
 
הטילים,הירי,המרגמות,המוקשים!!
את פני המלאכים הכואבים לחבקם נואשים.
הדאגה שבלב שאבא ואימא לא שמעו מאום!
חששנו שאחד מהם יפגע יפול הלום!!
השארנו אחיות קטנות צוחקות,שמחות!!
רק בקשה אחת קטנה לחיות את העונות!!
 
גבעת שמואל איבדה שניים מבניה
חולון שכלה אחד מילדיה!!
יפעת איבדה אביר לוחם יפה תואר
ואתה למעלה שתקת!!! ולא התרעת "מהמוהר!!!".
זה התשלום שההם ליבם נכספה???
כלום ראשם,ליבם,נשמתם,לא רפתה????
 
ההם המלחמה ההיא ההם עם לב אבן!!
שכחו את מנדי,ואת פני ההעלם.
אהבתינו למדינה בוערת האם איכפת להם????
זכאים לזכור ולא לשכוח את האם הבוכיה,העצובה.
ליבה נדם,מסרב,ממאן גם את הנער ממצובה!!
כתב :אמיר שמעון.
לוחם בפל' א' 1976

 

    שיר הגיזרה הצפונית.


 

בכביש הרוחב בלוזה טסה ישבה פל' א' 
פני מלאך צעיר שאת המחר ירעיד
את הדרך לשם קנטרה צפונה מפחיד
האבק הפיח את פניהם כיסה
דרוכים מוכנים ששים אלי קרב למשימה.
עת צפרירי הבוקר הגיע פניהם השקטים
הסתירו את המתח רק חיוכם המקסים.
 
המחר תמיד חוצה לא תדע מי הבא???
הרצון והחיים הם מעל הכל הם צוואה
הצומת,העיר המוצב כל הדרך ברעדה
בלי דקה מנוחה מחשבה ובהפצצה.
חבריי מגולני חיכו לנו בחששות כבדים
לאוכל ולחייל שחזר מחופשה לתופת במוצבים.
 
עת הגעת למעבר ההוא ט מ פ ו !!!!!!!!
הגוף הזיע הנפש עמדה מלכת לסופו!!!
הפנים אמרו הכל החיוך נמחק
את האס,הקו ההוא הלב נעמד!!!!
ההתרגשות והפנים היפות המקבילות.
נתנו טעם של עוד ללבבות.
 
הרעות נשאה מעל פני הנערים
חיילי סיירת שקד היפים המלאכים.
זוכר את זעירה,ישראל ז"ל,אל נתן
לתת בצניעות אופפת בעוצמה נתן.
שמרתי עליו מכל משמר פני נער צעיר
ליבי,נפשי,נשמתי תמיד הזכיר.
 
ימי החושך התופת ההם לא אשכח
בלילות ללא שינה ומתח בצעקות אל כך!!
שמע ישראל גם למעלה נתנו פעמינו
הקשיים המחשבות לא פסחו מעלינו
הפחד השמחה לראות את היום והמחר.
לסיים את המשימה לספר ולהזכיר כאחת.
 
בלי חלומות בלי התרגשות שמחה!!
הצעירים את פניהם הביעו בבטחה
את טמפו,קנטרה לא ישכחו.
את פניו של הקטק נמחקו!!!
כאבנו,בכינו,חיקינו,רעדנו.
פניהם זכרנו לא משו מפנינו שמותיהם ק ר א נ ו .

 

 בשיר זה בא הביטוי טראומת מלחמת ההתשה זאת ההרגשה שכל החיילים חשו,הרגישו ויותר מזה הרצון לשתוק,כביטוי לשכוח הכל ולהשאיר מאחור !!!!!!!!

שם השיר : בקצה הבית האפור.
 
עת פשטתי את מדי,רעד ארוך בכל גופי.
ראשי כבד עלי ידיי נעו באיטיות לתומי!!
המדים שרועים בחדרי בתנועה מוזרה.
כאילו אמרו תנו לנפש מנוחה ארוכה!!
ידע קרוב מאוד שאול,לדרך חדשה לא זרועה.
 
ימי השחרור הראשונים התהלכתי כלוחם לב"ב!!
בין עצי האורנים זיגזגתי,חיכיתי לחיוך שובב
הבטתי לשמיים האפורים,קודרים,כאילו בוכים?
מבינהם ביצבצה השמש,קרני השמש חדרו לראשי עונים!!!!
השמש תזרח,תצבע את גופך החבול באופטימיות.
 
לאט הלכתי בין הטיפות הגשם העבות!!
נתתי לגופי לספוג,ולספוג,הרגשתי יבש במחשבות.
חיילה חיבקה אותי ודמעות קטנות זלגו מעיניה
ידיי כבדות נטרקה דלת הכניסה,נשכבתי לעיניה!!!!
חיבקה,עטפה אותי אמא קטנה שלי בבכי חרישי דואג??
 
ילדי:פברואר,מאי,אוגוסט,נובמבר,עברו ימים נוראים!!!
מחנה קטן בשכונת האורנים,בתוך אוהלים?????
את ציוץ הציפורים ידענו!!! לשחר חיכינו.
בילינו בטבע בין האורנים הציפורים שהלחינו!!!
שיר וגעגוע למשק כנפיים,ולריח הזוטה הלבנה.
 
נקראנו בקיבוץ גבעת האוהלים,בחורשת האורנים.
הפלמחניקים,עודדו סיפרו סיפור ובעיקר על הסליקים.
אבא מארגן מדורה,קפה,חברים מסביב
מחבקים,בוכים,שמחים הילדים איתנו באביב.
נחום על תל חי שימלה אבא על הסליקים.
 
זכינו לטיפול אנושי מגדולי אומה!!
פשוטי העם,פלמחניקים,השומר,ותיקי הקיבוץ בעוצמה!!!
שרו שירי מגל וחרב,ניגנו באקורדאון,ליל אמש.
ימשלטי,הצריף הרעוע,ליל גליל ברגש
נמרוד עם המפוחית,הורה אגדתי,לא אגדה רעיי !!!!
 
החברה בקיבוץ נרתמה לטובת ילדי 68
עטפה ,חיבקה,נטשה!! לרגע,התיצבה לצידנו,לידנו!!
היסוד לקיבוץ והקמתו,הקשיים דרך טיפול בנו!!!!
דרך השירה ההיא  שטעמה אינו נמוג,נס לחו???
בזכותם ,בזכותם השמש זרחה הפריחה בעיצומה!!!

 שיר זה נכתב 1973 אחרי מלחמת יום הכיפורים,התנועה הקיבוצית הבינה שילדי שנת 68 עברו שתי מלחמות נוראיות והם רק ילדים בני 21-22 מלחמת ההתשה,וטראומת מלחמת יום הכיפורים המשבר היה נוראי,חללים,משפחות שבורות,קרועות ואנחנו ילדים עדיין,עם חלב מתוק על השפתיים,נראנו כמו בני 50 הלומי קרב,מבועתים מהטראומת של המלחמות ואנחנו רק ילדים????? לנו חמישה חיליים משוחררים בחורשת האוהלים,חורשת האורנים כמעט 6 חודשים ,לא יכולנו לסבול טריקת דלת,פחדנו,חששנו שישמעו את הזעקות שבר,הצעקות הנוראיות,המחרידות,המקפיאות את הדם בלילות,פחדנו יותר מכל שיראו את הלוחמים,הגיבורים בחולשותם,ימים,לילות של חוסר שינה,חבולים פצועים קשה ב נ פ ש  !!!!!!!!
 
כמו התנועה הקיבוצית,לא נתנה לנו לשקוע לתהומות,התנהלו כמו בפלמח- בחורשת האורנים,אירגנו כל ערב מדורה,סביבה שירי פלמח,שירי ארץ ישראל היפה,סיפורים,צ'זבאטים,ומה לא!!!! זאת הגדולה -- לא הטיפול התרופתי אלא הטיפול בנפש העדינה,הפגועה דרך: הפלמח,הפרחים,האור,השמש,הביאו את האביב המיוחל!!!!
 
תודה מיוחדת לחברי קיבוץ כפר גילעדי וקיבוצי הגליל העליון.
תודה מיוחדת : לך האמא המיוחדת המאמצת שלי ואבא שימלה עשיתם הכל להציל את ילדי שנת 68 תבורכו.


 

לפניכם 4 שירים לזכרם של חברים שנפלו חברים בלב ובנפש שלי אישית ובואדאי של כל הלוחמים בסיירת שקד לדורותיה את הכאב על האובדן בטאתי במילים בשיר להגדיל את הכאב שהיה אצור הרבה שנים טובות,קוראי היקרים סילחו לי !!!!!!!!!!!!!
שיר לזכרו של ישראל אלפרין ז"ל מקיבוץ יפעת
.

 

אחי הקטן מהעמק.
אותך אהבתי מכל
תמיד,בהיר מתנשא מעל הכל.
פניך זרחו כל בוקר
את צליל העמק רק זוכר
קומתך הזכירה את החותמית.
גאה,מתנשאת,בשיא פריחת!!!
האופי הדיבור,היטב הדגשת
לבדך תמיד להתקרב אליך מפחיד!!
 
נפש שמחה עדינה ורוקמת
נוכחות רגישה בלב אומרת
אחי הגדול שומר עליו תמיד
גם אם נהגתי בו כמצליף
סלחתי שמרתי עליך כאח!!
חבר מהעמק תמיד ילד מיפעת
לעולם ידעתי שאיתך גם נחת!!
 
שמעתי !! סרבתי ,בכיתי,כ א ב ת י !!!
את שמך כמעט ולא הזכרתי
הלב הפסיק לפעום,לחשוב ש..
שלא תחזור פתאום!!!!!!!!!!!!!!
 
עיניך היפות החיוך הקטן
הילד מיפעת נשמתי נעתקה כמעט
נקב נפער בלב קשה
יותר!!!!! הילד מיפעת ה ח ס ר !!!!!!
 
זכור תמיד אהבת נפש
כמו צמח בר מוגן אשמור
אותך מכל משמר
גם המלאכים שלי הם שלך
ה נ ע ר    ה י פ ה     מ י פ ע ת  !!!!

 
שיר זה לזכרו של צביקה רוזנצוויג ז"ל לוחם,קצין,אדם,מקצוען,ניחוח אהבת הארץ מכל מילה מפיו אהבתי אליו היתה חזקה כאבן צור אדם מדהים ,מבין,רגיש ,הקשר שלי והילד מעלית הנוער רידש אותו במיוחד ,שעות היה משוחח איתי כאילו מבין את רגשותי,לימד אותי חיילות ,פשוט אדם שהערצתי,אהבתי הכאב לא מש עד לרגע זה !!! אהב את הטבע סיפר לי תמיד

על הצמחים,הפרחים ואני כתבתי שני שירים לזכרו

.

לוטם מרווני.
 

היופי באדם,חדוות השלמות,כשדה כלניות אין סוף.
הנפש השקטה,כלחן,שירה שאינה פוסקת באור!!
המבט בעיניים כהילת הירח,הזורחת ומאירה.
מדביקה את הסביבה ביופי ,בהליכותיך מזהירה
החיוך המבוייש מפיץ ריח של עוד סביבך.
 
מקצועיות,ללא רבב,נכון תמיד לפני כולם
טיפוף צעדיך על החולות חותם לאביר מולם!!!
צח,כלולב עמדת לפני המשוריין ביום ההוא!!
כל פרט מדוקדק בנפש הנחלת,הפצת ביחוד!!
פניך נעו מצד לצד בשקט,ידעת את נפשך.
 
ביום ההוא נזכרת!! השיבולים זקפו ראשם בקמה!!
הדקלים עטורי אשכולות תמרים,הזרדים שרו ברינה
האשלים זלגו טיפות מלח,נטעו ערוגה בחולות!!
גאה כחוטמית מלא ניחוח שלמות בלילות
עם שחר " לשדה " יצאת שלם!! גאה !! כנר!!
 
את העיר קנטרה עברנו!!ידעת כל פינה,עיקול,למשעול ירדנו
ערנות המבט החודר,מרגיע כל חייל!!!
נכון למשימה!! הס !! כפרח זקוף נפגעת
לא נתת לעלי הכותרת לנבול! לנפש - הסתערת!!!!
 
נפגעת!!!! ואתה שומרני אל שלי!!
ראית!!!! פני נער זורחות כסהר!!!
גם!!! ברגע ההוא?? הברק מהעיניים,המבט היפה!!
לא זע ,לא מש לרגע כסימן לכל חייל בעל פה!!!
כך ציווה זיכרו!! הנציחו,ניצרו,העבירו!!!!!!!!!!!!!
ליפה באדם,בנפש,דוגמה,מופת לחייליו ה א מ י ר ו !!!
 
רק אלו היודעים להגן על חרותם זכאים לה!!!!!
אין דוגמה,מסר,אדם,יפה נפש יותר זכאי לה!!!!
ביום ההוא,שדה הכלניות שאהבת ק מ ל !!!!
התמרים נשרו כבשלכת,יצרו דמות - מ ל א ך !!
כאילו ידעו הפרחים בגן שמואל - שמטו ראשם מכאב!!
נבלו,הצהוב השתלט,הלילות קרים,מצמררים,קרים - כ ו א ב י ם !
 
אני בכיתי,חרישי לילות סרבתי להאמין !!
למה ?? מדוע ?? פני מלאך לא תיתן להביט???
אין יום שעובר מבלי להזכיר לתלמידי!!!!
על שם מי הפרח בר לוטם מרווני !!
ריח,האדם,הנפש היפה השירה בלב - אתה - צ ב י ק ה!
זקוף קומה הלכת,זקוף נשארת חרוט בליבי ל נ צ ח !!

שיר זה מבטא יותר מכל את הערכה,הערצה לחייל,לאדם,ללוחם צביקה רוזנצוויג ז"ל.

אחרי אובדנם של לוחמים יקרים ופציעתם של רבים ,הלב נשבר אחרי אובדנו של צביקה שהיה מורי,חברי וחבר של ישראל פרידמן מקיבוץ חולתה.
שם השיר : לא תמו ימי העבר.
חורף 73 ,חורף קר,קודר ואפור
היום קצר רק את העבר חזור
ימי ההתשה רבב בחברה כתם בלב!!!!
מנוחה,שלווה,שקט מילים ורק מלל!!!!
אותם לקחתי ללב הקטן המסרב להתאושש
מהעם ששכח!!!! ליבו אבן ואינו מתרגש.
 
הלם קרב הס מלהזכיר
כאבי נפש קשים ימים כלילות מתמיד
חורשת האורנים,השרף היה מנת חלקי
חודשים רבים ידעתי חוסר שינה,שקט זה ביתי!!!!!!
רק לעצמי לא כעסתי חששתי והתיאשתי
 
קנאתי בחברים באנשים,בתרבות
הסתרתי את הקנאה שבערה בי ביאוש
רציתי לקום כשחיוך גדול על פני הצעירות
את המעט שינה הפנתי כמעה לאופטימיות
ניסיתי,הדחקתי,עטפתי כלאתי במגרה!!!!
רציתי להאחז במעט רק של תקווה!!!!!!
 
השתוקקתי לרגש לחן שירה אל הלב
רציתי פזמון פעמיים סליחה חסד מסרב!!
הסביבה פשטה יד נשכח המוסר והטוהר!!
התשלום הנמהר,המוהר ששילמנו בנפש והמוסר.
אבן,ברזל,קרח,קור אדישות מילות מפתח!!!
שכחו אותנו באלף הימים ליבם סרב להיפתח.
 
אלף הימים הם תעוד לעולם לא אשכח!!
ימים של אולי !! יחזרו??לא יחזרו מן המארב????
קנטרה,איסמעליהטמפו,יעקב  מפקד המוצב מגולני!!
אני זכרתי לא שכחתי בספר הדברים שלמעלה!!!
לא אשקוט לא אתן מנוחה לאלה שנשארו ולא ישארו בשלווה!!???
ימי העבר לא תמו את החוב המוסרי בוא יבוא!!!! ו י פ ר ע   !!!!!
 

שיר זה מוקדש לזכרו של חבר,אח,רע,משה בג'יו ז"ל
           

השיר אנחנו שנינו מאותו הכפר נכתב ב1979 ביום הזיכרון לחללי צהל הרגשתי כאב חד,צורך לצעוק את שמו פעם נוספת ואולי הוא יקום ויגיד כהרגלו מה חשבת שהלכתי !!!!! ????? בתום הטקס עמדתי ,חיכיתי שיתעורר ורק יגיד מילה אחת אוהב אותך אחי כפי שנהג להגיד לי אבל!!!!!!!!!!!!!!!!!! הוא לא אמר מילה שתק האבן היתה קרה יותר!!

אנחנו מאותו הכפר.
נעזבנו בסתיו נאספנו באביב
שמנו- את ילדותינו מאחור שנים,סביב.
גדלנו בגליל בין ברושים,אורנים ופרחים.
נוף ילדותינו השתנה הריחות המשכרים.
פתחו דלת נעולה בבריח לניצנים.
 
ברעם,כפר גלעדי מרחק שתי אצבעות.
הפרידו בנינו את מרחבי הגליל והנשמות
גורל דומה,זהה חיבר את נפשנו!!
בו נפגשו דרכינו-לעד החלה חברותינו
הביחד,העבר הזכרונות שמנו הרחק אחרנו!!
 
את הטוב אשר ידענו בהצטיינות
האימונים,הניווטים,הבדידות פינתה מקום לערנות!
דאגנו חילקנו התחלקנו  שווה,שלך שלי.
שתי נשמות חוברו להם יחדיו דע לך אלי
ואתה במרומים דאגת הובלת אותנו יחדיו
 
ביום שלישי פעמיים כי טוב אמא אדמה
השמש במזרח גבהה,צללית על שמש בצבע חמרה,אדמדם.
שכרון סיני פרח בכל מקום ולא  מיין!!!!
השמיים נצבעו בזהר,לובן ושלל פרחים.
כאילו אתה בחרת בין השניים??!!
 
כשדני ז"ל קרא התיצבנו צמודים,שמחים
יצאתי ראשון כל כך שמחתי ונשאתי תפילה לשמיים
שאתה הנבחר - מורם - אני אחיך מ צ ד י ע   ל ך !!
לנשיא הגעת את כבודך משאת נפשך הגיע רק !! לך.
המסיבה אצל עובדיה עד אור הבוקר כשאני שוכב!!
שיכור מנצחונו של אחי ,רעי,בג'יו משה ז"ל
 
זכור!! הנשיא זכר ואני לעולם לא אשכח!!
רק דבר אחד קטן אנושי בנינו שכחת!!
לא !!! דאגת הפרדת בין שנינו זוכר!!! הבטחת !
לא קיימת רצינו לקו הגמר ביחד ל מ ה ??!!!!
לנצח אחי אזכור אותך תמיד !!
זוכר!! היכן שהתחלנו אחכה לך תמיד באביב..
 
את הדמעות נתת בעיתו!!
קטפת את אחי טרם זמנו!!!!!!
הברית בנשמה ונפש בנינו היא - נ צ ח .
חברות מיוחדת זאת חקוקה לנצח על המצח.
ניפגש בסוף אתה יודע
מ ש ה !!! לא אנצור,לא אשכח לעולם דמי,אחי היקר בג'יו ז"ל.

שיר זה מוקדש לאדם יקר,צנוע,רגיש חבר,רע,יוסי בירנבאום ז"ל.
שם השיר :
הלב מהעמק.
שתי מלים מעוז - חיים אפיינו אותך לנצח.
העצמה בנפש כנר לרגליך עדות מתמשכת כפרח.
הילת העמק כאור מתמשך ככר חרוש אין סופי!!
הלב מסרב להאמין לקרוא בעבר יוסי!!!!!!!!!!!!!
תמיד לעתיד חשבת כצבע עיניך,אופטימי מלא כאביב.
 
טרם זכית לראות שדה החמניות.!!!!!!!
נקטפת!! האפור שלט,השמש סירבה,האור נע באיטיות.
העלים הסתדרו כמו במילים החיים ממעוז תמו!!!!
הדמעות יבשו,נחלי העצבות בקיבוץ,בפלוגה,בליבי שלטו!!!!
אל הדרך של ילדותי הילד הנער המעוז לא ישוב!!!!
 
על העמק השתלט ערפל כבד סמיך!!!
קרני השמש התקשו לחדור להראות!! רק החוויר.
השדה ליד הבית מלא שיבולים שקמלו טרם עת !!!!!
הזיכריות ,החרציות שאהבת,ליד החצר הנמיכו קומה הצדיעו כעד!
הציפורים נדמו ציוצם מעבר לחדרך נדם פסק !!
 
העופות בעת נדידתם עצרו!!! בסימן ליד חלון חדרך
כאילו סימנו,נעצרו,רק משק כנפיהם נמשך!!!!
מעוף הציפורים הסתדרו כחץ הצפון.
להדגיש את הילת הזוהר עטפה את העמק.
את ליבך הפתוח ועינך התכולות יזכיר כ נ צ ר - לדורות.
 
יהי זכרך ברוך

שם השיר : דולב מזרחי
 
זרמת כנהר בגדותיו עצים שורשיהם עמוקים איתנים.
צבע הכחול במים כצבע עיניך בקידוש לבנה מאירים.
השקט,דרכיך,האדם שבך,כמסר מוצק לחבריך!!!!!
תמיד ראשון,נכון,חם,רגיש המון רגישות לחייליך!!!!
מופת צניעות תכונות זרמו כנהר בשורשי עורקיך.
 
תלתלים שחורים יפים מבליטים את זהר פניך כמסר.
הוסיפו תמיד אביב לסביבה בעיניך התכולות כערך!!!
כמו שיחי שעורה זקפו ראשם בקמה הלכת!!!!?????
אלף שירים נכתבו אהבת הבריות נסכת!!!
בצידי המשעולים שזורים,נטועים פרחי הלילך כיופי נפשך.
 
זכור !! לכל כוכב ישנו שם סביבו הילה מאיר
נועם הליכותיך ככתר, בראש וריאשונה להאיר!!
הנפש היפה שבך כשדה כלניות בשלל צבעים למכביר.
לתת!!! תכונה מולדת אהבת,עזרת,עטפת,בלי מחסור לזולת.
כאיכר החורש,מעבד את אדמתו קוצר פירותיו,תבואתו ב ע י ת ו !!
 
כילד השדה,כתלמים,נירים סימנת דרכיך!!!
ידעת כי תשוב עייף מן הדרכים,כך הבטחת לחבריך,למשפחתך??
היום ההוא נפלו השמיים,!! נשברו!!!
השמיים נצבעו אפור,כסימן לפרחים ,לצמחים ק מ ל ו !!!
זרם המיים לפתע פסק,נעצר!!! עצי הדולב אפילו הם -  ל א  י כ ל ו - נשרו
כתב: אמיר שמעון חבר ורע לנשק


 

שיר זה מוקדש למפקד סיירת שקד דני וולף רהב ז"ל.

רבים כמוני חשבו כמו במילות השיר פשוט מלח הארץ.מתוך שלושה שירים שכתבתי השיר הנ"ל מופיע גם בספר.
שם השיר: דני פני המפקד
.

 

פני נער צעיר גאה תמיר
הקסם חיתוך הדיבור היה כביר
בפעם הראשונה אביר על ג'יפ קטן.
המסר: ההילה נסכה מעל הבד.
 
עיני התכלת הבלורית הכסופה
הרוגע,השלווה בנפשנו נסוכה
פני מלאך מסר ברור ונהיר
על פני החיילים  שלך נראה בהיר.
 
ידעת כל נפש חייל בכל אשר הוא!!
כל פרט דם יזע באשר הוא
הנפש השקטה,הרגישות וההיתרגשות
כל חייל בסיירת ראשון בהתנדבות!!
 
דוגמה,מופת ראשון בין שווים
עוז אהבה ורגש מלאו תמיד
פקדת פיקדת,שקט,שלו רגוע בנחת.
רצית את עינהם,פניהם בלי מתח.
 
אמיר ידעתי!! בטוח אני שתסתער!!
רק את גאוות היחידה ידעת ברור ומהר
זוכר את פניך בצפי,התעלה!!
דאגה אחת בלב לחייליך נעלה!!!!!
 
הצניעות דרך ארץ מנת חלקך
דבקות,עוז רוח דוגמה לחיליך!!
הצ'פחה על הכתף,על העורף
ידעת לנפש מלא ברגש.
 
ביום ההוא עלה אחד!!! מאירוס הגילבוע
נקמל,כאילו-- נ ב ל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הצלקת ההיא בליבנו נחקק
פניך היפות נשארו כתמול שלשום
מעל הכל זכרנו את הנפש יום יום!!!!!!
 
דני כנר לרגליך הינו!!!
אהבתי אליך בקשותי תמיד נענו
דני הפרח בנפשי בדמי.
מלאכי השרת ישמרו ויזכרו אותך לתמיד לנצח.

.זכור !! לכל כוכב ישנו שם סביבו הילה מאיר
נועם הליכותיך ככתר, בראש וריאשונה להאיר!!
הנפש היפה שבך כשדה כלניות בשלל צבעים למכביר.
לתת!!! תכונה מולדת אהבת,עזרת,עטפת,בלי מחסור לזולת.
כאיכר החורש,מעבד את אדמתו קוצר פירותיו,תבואתו ב ע י ת ו !!

השיר התמונות שבאלבום הרייק,מבטא מאין באתי,חיי ילד ללא הורים,לכל ילד יש הורים עם תמונות ,אלבום תמונות רציתי שתדעו שעד גיל 28 לא ידעתי מה זה חגיגת יום הולדת רציתי שתדעו כילד שבכיתי לא הזכרתי את המילה א מ א ,אבל הטבע,הפרחים ,הנופים,הספורט,תמיד השכיח,דחק,הכל לפינה ,כן מידי פעם זה קפץ,אני גאה ששרתתי בסיירת שקד השרות בסיירת שקד פתח את הלב ואת הזכות לשרת את ארץ אהבתי.

שמעון אמיר

שם השיר : התמונות באלבום הרייק.
בין פרחי  הבר ,מרבד של חרציות.
מהלך במשעולים אשר סימנתי,מלטף בשדה כלניות
שוכב לי ,רגליי וידיי נוגעות בעלי הכותרת!!
חש נושם את ריח הקסום צועק את שמם ככותרת.
אהבתם של הפרחים אלי,את שמם ידעתי,כי ידעו,צחקו רק את שמי.
 
ציפורי השיר,עצי החורש,האלון,החרוב,האלה.
לו רק ידעתם כילד השדה ללחדני ללחוש   א י מ א !!!
צעקתי,שמחתי,אלון,מרווה,אלה,שלוש אותיות!!!!!!!!
לשוני יבשה ,נעתקה התקשתה לקרוא ללחוש רק שלוש אותיות!!!!!
נפשי יבשה,ליבי עצר מלכת,לשמוע מסביב!!!!!!
ילדי הכפר,לוחשים,מבטאים,משוטטים בשדה החרציות, בקריאת א מ א.
 
אלבום הילדות מלא בתמונות עם אמא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בשדה החרציות הסתרתי את יומני עם שמות פרחים ואלה.
תמונות המשפחה בחיק הטבע,חשתי כיסופים!!!
למלא את הדף הראשון בתמונה של א מ א באהבה ובגעגועים.
לו רק ידעתי,לו רק ידעתי ללחוש לאוהבים  - א מ א .
 
ביום הגיוס התמונה עם אמא רק חלום קטן!!!???
נשארה בזכרון העצוב שכחתי ללחוש! הילדות תם!!
בפציעה הקשה בפניי שכבתי הלשון יבשה!!!!
ליטוף,חיבוק,של אמא לעולם לא שכחתי,סלחתי הנפש התביישה!
עיני חיפשו בתוך עיניה נשארתי בלי תמונה - ח ל מ ת י .
 
נשארתי עם הזכרונות כילד השדה בכר
בלי אלבום,תמונות דהויות מן העבר
לדף באלבום החדש במרכז שדה כלניות.
מחייכות,בשלל צבעים מקשטים את האלבום.
מלא בשמחה באושר של אביב בלי תמונות.
כי שכחתי ללחוש א מ א - לו רק ידעתי
כת אמיר שמעון.
לכל ילד יש את התמונות שבאלבום,המלוות אותו כל חייו בעיקר התמונות עם אמא.סילחו לי אם בפעם הראשונה אמרתי אמא,שתי את שלוש האותיות ,רעד עבר בגופי,צמרמורת אחזה בכל גופי,עת אמרתי בפעם הראשונה א מ א .
הגיוס !! הפציעה הקשה!! האישפוז!! השיקום!! טראומת מלחמת ההתשה,!!!!! טראומת מלחמת יום הכיפור נשארתי בלי אלבום,בלי תמונות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
פקחתי את עיני חיפשתי רק מגע,לחוש לנשום את א מ א  ברגעים הקשים אלו לא  היתה !!!!!!!!!
לו ר ק י ד ע ת י ,י כ ו ל ת י  ל ל ח ו ש  ש ל ו ש    א ו ת י ו ת        א    מ     א  .
כן זה אני הצנוע, השקט, החייכן כל שרציתי להיות איתכם,בשבילכם כאדם,כלוחם ב ס י י ר ת    -  ש ק ד  

שם השיר הסמל  מגן שמואל מוקדש לנעומילה חברתו באותם ימים,לחברו הטוב ישראל פרידמן ,ולמשפחה.
הסמל מגן שמואל. 
לא שכחתי את המבט,הילה נסוכה עליו
עת הגעתי אליך רוח חרישית נשבה מעלי
עיניך הביטו בי כאומר - רציתי - לקו הגמר????!
לרוץ בשדות,בגנים,לגעת בחיטה שאהבת,נ ד ם .
חיוך קט,תעביר את אהבתי - אל כולם  ש ת ק !!!
 
המשכתי,חבשתי,בדקתי כך לימד אותי רצה!!!
שמחתי יריתי,הסתערתי כך לימד אותי רצה!!!
ליבו הגדול הפסיק את הלחן,הפיזמון!!!
רק הנשמה קפצה!!! תמשיכו עם המנגינה ב ה מ ו ן !!
אי אפשר לעצור חייבים להמשיך,לנגן את הפזמון!!!
 
ההכרות ממקום של!! ענווה,צניעות וקדושה
מסר ברור חד,אהבת המולדת והאדם נ ע ל ה !
דוגמה לדם המכבים!!! לאירוס הגילבוע!!!
מעוז צור היתה !!!השרשת ב נ ו ע ם !!
כל שעל ,תנועתך,בנפשי,בגופי ביצעתי!!!
הטוב מכולם,הנצחתי,האמנתי ק י ב ל ת י .
 
אשרי ההורים שקיבלו נעלה מכולם!!!
ההליכה,התנועה כשדה חיטה זהובות.
כצמח בר עם שורשי עדי - עד
כך הית,כך הנצחת,כך תשאר לנצח עד!!!!
ים השיבולים שמסביב,שדות הכותנה,העצים הירוקים לעד!
שרים את שירתך לנצח נצחים - ל  ע  ד  !!.
 
מלאכי השרת שלי רק בקשה אחת!!!!
שימרו עליו,הזכירו את : החגים,ימי הולדת ב נ ח ת !
את היפה שאהב מכל ליבו שימרו עליה !!!!!!!!!!
כשביל החלב המאיר ויאיר את פניה ודרכיה!!!!!
מלאכים שלי !! הנציחו במלים,את התום והיופי!!!
באהבתו אליה - זיכרו את שמה נ ע ו מ י ל ה !!
כתב :אמיר שמעון.
שיר זה כתבתי ב1971 ,שיר כתבתי לצביקה ז"ל מ'מ חדש שהגיע לפלוגה א' לדיקליה על ציר טסה בלוזה
דוגמה,מופת לחילות,מקצועיות,אנושיות,מעל הכל שתי אהבות ענקיות היו לו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
1.ארץ ישראל תרתי משמע!!
2.נעומי
הערצתי אותו חיכיתי כל תנועה ,לימד אותי חיילות,מקצועיות,הינו מתחרים בירי ממצבים שונים,תוך כדי תנועה אנוכי,ישראל פרידמן וכמובן צביקה ז"ל תמיד היה מנצח אבל!!!! תמיד רץ לעודד,לחייך כמובן.
להורים,לחברים,לנעומי,לישראל סליחה ענקית שהשירים עתה יוצאים ,!!! לצערי הרב היתי בשוק!! בהלם!!!! לא דיברת כשנה כמעט ,ישנתי באוהל בחורשת האורנים הרחק מההמון הסוער,לבדי ,עם עצמי המון בכי שקט,חרישי,עם הזכרונות,פחדתי ליצור קשר עם הסביבה,עוד יותר פחדתי ליצור קשר עם נערה !! פחדתי שיגלו את החולשות,הצעקות בלילה,הבכי,חוסר שינה,שקי הדמע יבשו,הנפש קמלה לכן קשה היה לי לספר לכם אבל!!!!!!!!
לעולם לא שכחתי,לנצח אזכור,נעומי אני מספר בבית הספר על הדמות,על החייל ,על האדם אז ,ס י ל ח ו  -  לי

פסיפס פלוגה א'.
רציתי להזכיר לכם גם אחרי 44 שנה אני זוכר היטב דמויות,אירועים,מטרות נקודה תקנו אותי אם אני טועה:
אנוכי מחזור אוגוסט 68 אמיר שמעון טירונות 890,אימון לוחם ערד מישמיש ז"ל ממ' קורס אמצעים מיוחדים ויל'ה מגיע לפל' א'.יחד עם כמה לוחמים .
המפגש הראשוני היה בחצבה: המפ' ביני תלמי בן קיבוץ משמר העמק,ג'ינג'י מקורזל,שפתיים סדוקות,מעשן נובלס,עומד כמו נר זקוף,דיבור שקט,החלטי,חד ברור,אין לחיצת יד???הבנתי שיש עסק אם אדם שורשי,אדם,חייל מפ' מדהים,פשוט כל מילה בסלע. אמרתי בלב וגם לחברי אני אחרי האדם הזה באש ובמיים.
אט אט נחשפנו לאנשים מדהימים,בתכונות נעלות באדם,מסבירי פנים,פשטות,ללא התנשאות,נשברו כל המחסומים,וכל החרדות.
מקבל אותנו סמל יפה תואר מטבעון בשם אבואב לימים הרספ' של הפלוגה,מסביר בקצרה נותן תדריך ויילה לעבודה.
הדמויות הראשונות
אמנון שילוני : חייכן,שקט,רגוע,דיבור רהוט,לבוש בקפידה המדים התאימו כאילו תפרו עבורו ,יפה תואר עיניים כחולות מיוחדות תמיד מחייכות,שיער שחור חלק נעים הליכות פשוט שווה,המיס את הצעירים בשר טרי שהגיע לפלוגה נתן הרגשה של שווים ,דמות לחכוי,לתפארת עם ישראל,המסר רוגע נהיר פשוט אדם מדהים ועד היום עובדתית זכרתי כל פרט.
יהודה אולמן פשוט הגדול מכולם הבטתי בו בהערצה : 10 שנים מלאו לאילת הפלוגה התבקשה להוות מסדר הצדעה לעיר אילת,במקביל ישנם מטלות מבצעיות ואחת מהם מארבים באיזור הואדיות המרכזיות על מנת למנוע חדירת מחבלים,מסתננים,ובעיקר מבריחים.בצוות של אולמן אנוכי פורת מדגניה ב' בר לב,נתקלים במבריחים יורים מחסלים אחד, השני נפצע ומנסה להימלט בתכולה של הגמלים דברי אלק',אקדחים,סמים,היתכלות ראשונה בהצלחה מרובה יהודה מציג אותי לפני ביני תלמי ומוסיף פשוט מקצוען תודה אולמן הענק.
אמנון אופי,דני ולד,דויד יחיא,עזרה קלנר,פלדמן קצין רכב,מזרחי,ראובן ממסילות,נחצ'ה.
פלוגה א' - חילופי משמרות.
.מחצבה מגיעים לרומני בסיס מזרחית לבלוזה יושבת על חולות מבנים,מאורכים,אוהלים חלק מהדמויות המיתולוגיות משתחרר מדבר על חיילים שהתגיסו ב1965-1966 באותה תק' שרתו כ 2.5 המפ' המיתולוגי ,הנערץ,המדהים לא עזרו השידולים,השיכנועים של פואד ביני משתחרר לצערי הגדול והרב......... מחליפו לימים יואב לוי שחוזר מקורס מפ'מקבל את הפלוגה המטלות הראשונות : 1.סיור לאורך החוף רומני בואך מוצב המערבי ביותר בודפסט.
2. סיורים על ציר הפלסטיק 3.מארבי לילה מיוחדים עם מיכשור אלקטרוני שרוב הזמן פישל שרף את נוכחות המארב למיכשור קוראים משאבות,- ממטרות הבעיה המרכזית שלהם כל חילוף במשב הרוח היה מפעיל את הכלים ברור שהיתה גם הצלחה סמל בשם יקי חיסל שני לוחמי קומנדו מצרי.
3.פטרול אלים אהבתי את המארבים הינו מגיעים לסוללה אני עם מאג' ועליו מכשיר לראיית לילה עולים על הסוללה 
    מגלים חילים מצריים יורים מחסלים וממשיכים הלאה ,ברור שלאחר ההתכלות המצרים פותחים בהרעשה כבדה
     הלו"ז יציאה בשעה 19.00 חזרה משוערת ב6.00 בבוקר.
4.שליטה על מוצב קיבוץ אחת הטראומות הקשות שכמעט פרקה את פל' א' : ההפגזות,הירי כמעט 24 ש'עות,חוסר תקשורת ,חוסר מזון,תנאים מחפירים,היגינה שואפת ל - 0  ,חוסר במיים אחת ל3 ימים היה מגיע עוקב מים ולא תמיד היה מגיע כי בעת הנסיעה המצרים היו מפגיזים והעוקב היה מנוקב ואין מיים ,דויד יחיא: קצין צעיר בשם לזר מקיבוץ גן שמואל יוצא בבוקר את מרחב המוצב בו זמנית נפתחת הרעשה כבדה אחד הפגזים מתפוצץ במרכז המוצב ולזר חותף רסיס רציני בראש דויד יחיא וולד מגיעים וחובשים מפנים עד שפואד מגיע ומחלץ אבל!!!!! לצערנו הרב לזר נהרג,חובה להודות ללוחמים שטיפלו בלזר ז"ל באומץ לב ישר כח.
5. הצהבת ,מתבקש כל האמצעים כשרים חולדות,עכברים,אי אפשר לפנות אשפה,חוסר במים זורמים ,יתושים,חוסר תקשורת,קושי בהגעה למוצב איש לא רצה להסתכן ,חולים נשארו ללא טיפול,הציוד של החובשים אזל האוכל מנות קרב חוסר אנושיות מוחלט זה מה שעברנו ילדים גיל 19 המוזר שחוץ מהמגד,הסגל של סיירת שקד ל א י ש   -  ל א  ה י ה   א י כ פ ת    אגב כל הפלוגה חלתה בצהבת נגיפית בחלקם צהבת קשה בחלקם החלימו והגיעו לתופת הבאה בחיהם ,ציר טמפו.אי אפשר לתאר במילים את ה45 ימים שעברנו במוצב קיבוץ לימים נקרא קו - בר לב.
הדיקליה .
חילופי הדורות ממשיכים מגיעים קצינים חדשים צפריר,ישראל פרידמן,צביקה רוזנצוויג ז"ל נשארים הותיקים רובי שפיגל,איציק גורן הרספ' יואל שיין מלימן ז"ל
הדיקליה יושבת על ציר טסה בלוזה מחנה ללא חשמל,דקלים,דיונות חול
המטלות : יציאה עם שחר פתיחת ציר מקנטרה המזרחית עד לפורט סעיד בואך מוצב טמפו,הציר על דרך חול תובענית,בצד שמאל של הציר סוללה בגובה 5 מ' לערך בצד מערב לציר ביצות,מליחות אורך המסלול כ 40 קמ'
4 מוצבים א.ליטרמן,ב.ליטלנד,ג.קיבוץ.ד. טמפו הוא המוצב הגדול החיילים שאישו אותו הם חיילי גולני גד' 51
   בין המוצב השני לשלישי גלי אבנים בצורת -   ח  - בין המוצב ה3 לטמפו  הפיתחה שנקראה האס שטח של כ 200 מ' חשוף ברגע שהכלים היו נכנסים לשטח זה זה הפך לאיזור הריגה,טילים,אר.פי.גי' הפגזה,מקלעים ומה לא!!!
 
זאת פל' א' בהמשך על ההתארגנות,החששות,הנפגעים,מבצע סרג'נט,יואב לוי נפצע קשה,מחליפו שיפמן,מבצע ויקטוריה מזוית אחרת של מפקד חוליה במבצע ובפעם הראשונה כמה דברים שעד היום לא ידעתם . 

 שם השיר : צוק איתן....
 
הלומי קרב - מבצע סרג'נט תם
את הפצעים,הפצועים אוספים בעיתם.
המפקד ,פני עלם נאה למדי.
במבצע נפגע דאגתו בעיניו בלי די!!
העצב השתלט על הדיקליה ,התמרים נשרו,עד מתי???
 
עת ירדת מהג'פ תלתליך השחורות בהקו!!!
עיני התכלת,בתוכם הרוגע,השלווה נסוכה.
פני מלאך פניך כמסר!! ברור ונהיר.
השקט,חיתוך הדיבור שקט ובהיר.
טיפוף צעדיך סימנו !! חותם בדיקליה יאיר.
 
שי -פמן - שי לאדם,לחיילים תמיד היתה!!
נסכת בנו אמונה כמי הנחלים זרמת!!
האמונה,אומץ הלב,החשוב: דבקות בנהלים הזהרת!!
הטוהר מעל הכל מיזה תצמח!!!!!!
עזרת,כיבדת את האובדן תמנע!!
 
במילים מרגשות הבעת אמונה ועוצמה בחייל.
אתה! הוא! העירוני! הקיבוצניק מאייל.
זכרו !! המולדת היא שיר לחן ללא סוף!!
גם כל נפש חייל לשוב מעוד יום!!
את חיליך ,הפלוגה בראש מעיניך כצוק איתן!!
 
החיספוס," הגסות" מעטפת חיצונית קשה
התכלת בעיניך הסגירה את הנפש הנעלה והרכה!
דרשת,פקדת,חייבת,ראשון ביצעת!!!!!!!!
דוגמה ,מופת,מקצועי תמיד נסכת
הלב תמיד רגיש ומתאים לחיליו בקצב.
המעטפת השניה,האזינה,שמעה בקשב!!
 
שי - לאדם - פני מלאך צעיר שאת המחר ירעיד.
את הדרך לשם,קנטרה צפונה מפחיד!!!
האבק ,הפיח את פניהם כיסה.
הזהרת!!דרוכים,מוכנים ששים אלי קרב למשימה!
עם צפרירי הבוקר קיבלת את פניהם השקטים.
במבטך אליהם הסתירו את המתח רק חיוכם המקסים.

שיר זה מוקדש ללוחם ,מפקד,שדרש,לחץ,הקפיד,על חילות,מקצועיות,אדם שרצה להביט,לישר מבט להורי חייל שנפגע אני שיפמן עשיתי הכל כדי שלא יפגע!!! שיפמן שי לכל חייל הקפדנות,שנראה על פניו חיספוס,גסות,לא עינינה אותו תמיד דוגמה אישית,ראשון לבצע,מקצוען ללא פשרות,שנוי במחלוקת,לא לגבי ולא להרבה לוחמים שחבים לו את חייהם מכיוון שהקפיד על חילות,ושם דגשים על נהלים ברורים ,קודים מוסריים לכן בעיני שיפמן היה --- אדם גדול,  - לוחם מעולה -מקצוען בכל רמח אבריו --הפלוגה וכל פרט בפלוגה היתה בבת עיניו  ,אוהב אותך ואזכור רק לטוב מפקד,אדם,

 מהאנדרטה לזכרם של לוחמי סיירת שקד.
ביום הזיכרון לחללי סיירת שקד בנוכחות הורים שכולים,משפחות,לוחמים לדורותיהם בנוכחות שר התשתיות מר פואד בן אליעזר שהיה מפקד סיירת שקד.
האנדרטה לזכרם של לוחמי סיירת שקד,הוקמה בפארק סיירת שקד,מעבר לנחל אופקים שם האתר ההנצחה.
* אין מקום מיוחד במינו להנציח,להנחיל,את מורשת סיירת שקד,הערכים,הערכיות: אך טבעי הדבר,המקום.
* האנדרטה : בנויה על אבן מסותת כמפת ארץ ישראל,עם בסיס רחב המאפיין את השורשיות,של לוחמי סיירת שקד,שנקבצו מכל קצות הארץ.ועליה סמל סיירת שקד,אודות סיירת שקד,כי רק היודעים להגן על חרותם זכאים לה.
*בצידי האנדרטה לוחות שיש בצורת פרמידה בצד האחד סמל סיירת שקד,מצד שני חקוקים שמות הנופלים,לפי ה - א' ב'
**** מקור להערכה,לגאווה האנדרטה משקפת את רחשי הלב להעניק לנופלים לנצח על לוחות שיש .
       נזכור ולא נשכח.
 
דני פרל.
כלוחמים תמיד נסייע,נעזור,נתמוך,ניתן כתף,נגן על חברינו.
כאן המקום להודות ,לשבח,להלל אדם יקר שפועל בצניעות,בענווה,ימים,לילות ללא סימני עיפות פשוט סגפן למען מטרה נעלה פארק סיירת שקד,והאנדרטה.ולהיתיחדותם של ההורים השכולים עם יקירהם,הבוגרים לדורותיהם להנות מיופי הפארק.
דני פרל קצין ג'נטלמן,חבר יותר מכל אדם עם לב ענק.תרשו לי בשם הלוחמים להעניק זר ענק של תודות ,ברכות וישר כח על הפארק המדהים.אנוכי אוהב ,מעריך,מוקיר תבורך תבורכי ארצי באנשים כמו האיש ההוא
 ד נ י  פ ר ל   זה המעט שנעשה למענך חבר,אדם,לוחם אמיץ,ישר כח.
 
 
     הפרחים היפים שבנגב שיר שהקדשתי לכל הלוחמים שנפלו 
              

 

 

ניתנה לי ההזדמנות לקרא את השיר לפני ההורים השכולים,ומשפחתם,לפני שר הביטחון מר פואד בן אליעזר ,לוחמים מכל גווני הקשת.לפי בקשת ההורים השכולים הנני כותב את השיר זאת המעט שיכולתי לעשות הורים שכולים,יקרים.
שם השיר : הפרחים היפים בנגב.
 
פונה אליכם אחיי הרעים.
זוכר את פניכם בי ! מביטים
לא נצרתי,לא שכחתי לרגע פני נער צעיר חקוקים.
הלב השבור הדמעות אזלו!!!!
קולכם,זכרונותיכם לעולם לא משו!!
 
טפוף צעדיכם,הליכתכם זקופי קומה
את הנצח מנציחים עטופי נוגה!!
הילה מעליכם,מרחפת,מלווים במלאכי השרת.
נשמתכם הטהורה ,הנצחית זורמת בעורקי - מענגת
אחיי פני מלאך שלי גיבורי התהילה.
 
חקוקים באותיות של זהב בליבה של מדינה.
הילדים פני נער צעיר ולב נרטט העניקה.
פניהם היפים,הנערים מלאכי השרת במרום נישאים.
מרחפים!!!! מקריאים!!!! את שמותיהם לנצחים.
עטופים בגאווה,באהבה,בדימעה ובאהבה מקודשת!!!
 
אתה !!!!שומרני אל על הגיבורים שלי
שא את נפשם באוויר,בים,ביבשה,חקוקים,עמוק בליבי
אתה !! השומרני אל דאג!!!! שכולם יזכרו,ולא ישכחו!!!!
עוז גבורתם תרחף קרוב לאלה שנשלחו
ואתה !!! שומרני אל דאג!!!! שמנוחתם עדן לנצח.
מלא כיסופים לאחי שהלכו ואינם איתנו!!!!!
 
אתם!!! דור ההמשך,נושאי הלפיד,את מורשתיכם זכרנו
עומדות רגליכם מעל מקום קדוש זה בתהילה
להישבע כממשיכים להנציח,להאדיר בהילה
את אלה שהלכו בגאווה כסמל מול עינכם.
שירו את השירים,הלחינו את מנגינתם לנצח  - המשיכו.
כתב :אמיר שמעון .
חבר,לוחם בסיירת שקד.





שיר שנכתב במיוחד לזכרו של אליהו אמסטר ז"ל לוחם פלוגה א

.

שם השיר : אחי הקטן.  
לחשוב שאביא לך ואניח עליך זר פרחים!!!
רק חשבתי שתשוב מן הדרכים עייף מן הימים.
תביא לי חופן תקווה שזאת האחרונה!!!
תשוב אלי עם חיוך ענק כבריאשונה.
חור ענק השארת בחיי תן עוד פעם, ע ו ד !!!
 
קשה קשה!! מאוד הפרידה עם חלוף הימים
אחי!!! בלשון עבר?? איננו,לא איתי,מאיימים
בפרץ של רגשות,בכי,עצב,דום שתיקה!
ליום ההוא שהלכת שלום נופפת בתקווה.
כי יבשו הדמעות מעיני מלחכות בציפיה???!!
 
ואולי!!!! תדפוק בדלת כהרגלך  _ ב א ת י !!!
יש מישהו בבית,קמתי,הזעתי,ושוב בכיתי, ח ל מ ת י !!
הבדידות קורעת אותי לגזרים!!!
שוברת כל כח להמשיך ולאזור כח לאחרים.
לא!!לא!! לתלות את תמונתך מעל מיטתי מעלי!!
לחשוב שיום אחד תביא לי זר פרחים,תיתנצל אולי!!!!!
 
הפנים של תלמידי ,חברי,בפניהם אני עומד
אוספים את השברים ומשיבים מעט רוח בנשמתי.
תמשיך!!!! אל תעצור,תספר,תנציח,על חבר
למען,תקריב תשכב על הגדר!!!!
כך חשבתם,כך אמרתם ואני צועק,ובוכה ומספר,על עוד חבר.
 
הפנאי הוא הכאב הגדול מזכיר לי ,מחזיר אותי!!
שעות של עבודה עם החברה,והילדים משכיח מעט את כאבי.
ואתה למעלה איך יכולת? בשבת להשאיר כיסא ריק!!
קידוש שבת מנוחה והלב מסרב " מת"
בראש השנה,בחגים תמיד כיסא יתום!!!!
את שמחת החג הפכת לבכי,כאב חותך גדול!!
 
חדרך מיותם,המדים,הנעליים,הכובע מצחיה
אל מפתן הלב מסרב להיכנס רק לגעת בגופיה!!
תמונתך בקיר ואותו חיוך ענק של החיים היפים
מפיחה בנו מעט חיים חדשים ואינם מעייפים.
ואני חושב,מצפה שתדפוק בדלתי,תשוב מן הדרכים,
 
תן כח ,ת ק ו ו ה  ל ל ב  ,ל מ נ ו ע   נ פ י ל ת י !!
יהי זכרכם ברוך לנצח נצחים לעד אחי הגיבורים.
 
שיר מוקדש לאחי שנפלו,כתב : אמיר שמעון

 
 

 

 

              הדקליה                                         מבצע ויקטוריה

         

התחברות לחברים

פורומים

 דפי זכרון פעילים לחללי סיירת שקד הכניסה לפי שמות משפחה
     
 א-ב הקלק   ג-ד-ה הקלק

ו-ז-ח הקלק
 ט-י-כ הקלק

  ל-מ-נ-ס הקלק  ע-פ-צ הקלק 

 ק-ר הקלק     ש-ת הקלק


באפשרותכם להוסיף תמונות וסיפורים,לדף יקירכם.
.yossi42445@gmail.com
 
   מצבת זכרון לחללי שקד באופקים.

תודה לשאולי מהנצחת החייל על עזרתו בהשגת החומר.


 

תאריך ושעה
 

מונה:


                  
   נוסטאלגיה ומחשבות 
 לפני שנתיים הוזמנתי להשתתף כצופה, בכנס של אירגון יוצאי ההגנה. כצפוי, הזמן עושה את שלו ומספרם מצטמצם, לכן החליטו הרחיב את מאגרהמשתתפים גם ליוצאי חטיבות מלחמת  השחרור ובהמשך גם את צאיצהם.
כך הוזמנתי עם רעייתי על ידי אשה מדהימה שהיתה מ"כ בפלוגה ג' גדוד 51 של גבעתי (אז היה הגדוד בגבעתי)
 במלחמת השחרור, אלמנתו של אחד מגבורי המלחמה ההיא, הינה ציירת מוכשרת והוציאה סםר נפלא על קורות הגדוד.
הערב היה נוגע ללב, מרגש וסנטימנטאלי ואני מצדיע ליוזמים והמפיקים. חזרתי לערב נוסף השנה בחול המועד
סוכות (לפני כחודשיים) עם שמץ געגוע; חייכתי עם כולם, התפעלתי מהנגנים הצעירים של תזמורת צ.ה.ל. ומדברי
המפקדים הישישים (תא"ל פונדק על סף ה 100) המהמתי את הניגונים האהובים ומחיתי דמעה היכן שתיכננו עורכי
הסרטים הדוקומנטריים. השיא היה בסיום, אחר ששרו את הימנון פלוגות השדה של ווינגייט - הפו"ש, שאלו אם יש
יוצא פו"ש בקהל, ויהודי בודד הצביע!  היתה לי תחושת התחברות עם דור ענקים שהולך ונעלם.
     חברים יקרים, גם אנחנו דור הולך ונעלם, גם אנחנו נקודת החבור עם העבר ועם אירועים ומסורות המתפוגגים
כרסיסי לילה וכאיוושות ערפל נמוג בשמש הבקר. בנו תלוי הדבר אם נשכיל להעביר את מה שטמון בראשנו, ובלבנו,
לדור העתיד, לדורות רבים באים. אל נא נשב בחבוק ידים במחשבה שיש מישהו ערטילאי שיעשה הכל; אתם הייתם
מגש הכסף, והיום הינכם חוליית החבור בשלשלת הדודות. אנחנו מפצירים בכם ליטול יוזמה, לשגר חומר, זכרונות,
 אירועים, הפניות וגם כתובות שלכם ושל חברים שעדיין אין ברשותנו. שתפו אותנו, זה יותר קל מאשר לכתוב ספר לבד.
 איש לרעהו יאמר חזק. שלכם באהבה - אתר שקדניק. למשלוח yossi42445@gmail.com 
  
בסיירת שקד
להקת פיקוד דרום
מילים: דליה רביקוביץ'
לחן: רפי בן משה
בסיירת שקד,
מדליקים בלילות מנורה חזקה,
בחדר המפקד.
וכל עין באור מבריקה.
ומי שאין לו בערב מה לעשות
נכנס ויושב לו,
עד אחרי חצות.

בגזרה הצפונית, בסיירת שקד,
פני נער צעיר וזה המפקד.

בסיירת שקד,
ישנו אוטו ישן שהפך מועדון,
עם אור שקט,
בכתום וירוק ואדום.
ומי שאין לו בלילה מה לעשות,
דופק מסמרים,
ומדביק תמונות.

בגזרה הצפונית...

בסיירת שקד,
יוצאים בכל יום שלושה סיורים,
אל צירי המוקד.
ובערב רואים אותם חוזרים,
ואין אחד שם שלא עלה על מוקש,
באחד הימים,
בדרכי האש.

בגזרה הצפונית...

בסיירת שקד,
יוצאים לסיור עוד לפני הזריחה,
כשהחול מרטט,
וחוזרים גם אחרי חשכה.
ואת הרעים שאבדו בדרכי העפר,
שומרים בלבם,
מכל משמר.

בגזרה הצפונית
[Top]
          אתר נבנה ע"י ,חברת  קידום ובניית אתרים.  המתמחה  בבניית   אתרי מורשת 0522500575