"שקדניק" האתר של סיירת שקד 424

 
    




















שיר לזכרו של מודי סגל

לשמיעת השיר המדהים חדש של דודו זכאי 
הקלק

שיר  למודי
ביצוע: דודו זכאי
מלים: דודו ברק
לחן: גידי קורן
עיבוד: גידי קורן, יהודה הגר
קולות: דלית כהנא
גיטרות, חליליות: גידי קורן
קלידים: יהודה הגר
 
בית: לירדן היתה השמש מתנה של קיץ,
והילדים היו שם כתם אור גדול,
רע טוב היה לי אמש בין ילדי הקיץ,
ועכשיו רעי הלך לו אל גבעות החול.
בחורשות פרחנו פעם עת אביב הגיע,
ילדים שטופי שמים ופרועי תלתל,
מימי קרבות וזעם ידידי הופיע,
אי בזה הלך הפעם ובדרכו נפל.
  1. אתה יודע מודי, החורף כבר גווע,
והדממה כבדה, כבדה מאד מאד,
אפילו הירדן מוכן להישבע
שקול רינת נצפרום שוב לא נשמע כאן עוד,
 
כי אלוהים אחד ואלוהים גדול,
ולהופיע לפניו –לא כל אחד יכול,
אבל אתה היית כאן, היית כאן אתמול,
ואלוהים קרא לך, והלכת, זה הכל.
 
בית: לירדן היתה השמש מתנה של קיץ,
והילדים היו שם כתם אור גדול,
רע טוב היה לי אמש בין ילדי הקיץ,
ועכשיו רעי הלך לו אל גבעות החול.
בחורשות פרחנו פעם עת אביב הגיע,
ילדים שטופי שמים ופרועי תלתל,
מימי קרבות וזעם ידידי הופיע,
אי בזה הלך הפעם ובדרכו נפל.
 
  1. אתה יודע מודי, היתה לי מנגינה
    בתוך חליל של עץ, חליל של עץ ישן,
    היום המנגינה פתאים אינה עונה,
    אם פעם שוב אותה תשמע, הבא אותה לכאן.
     
  2. אתה יודע מודי, אני פתאום נרגש,
    זה לא כל כך פשוט לשיר על חברים,
    אתה תראה, מחר יגיע יום חדש,
    וגם מחר אראה אותך צוחק ושר שירים.
     
כי אלוהים אחד ואלוהים גדול,
ולהופיע לפניו –לא כל אחד יכול,
אבל אתה היית כאן, היית כאן אתמול,
ואלוהים קרא לך, והלכת, זה הכל.
 
בית סיום: לירדן היתה השמש מתנה של קיץ,
והילדים היו שם כתם אור גדול,
רע טוב היה לי אמש בין ילדי הקיץ,
ועכשיו רעי הלך לו אל גבעות החול.

  שם:   סגל מרדכי (מודי)

תאריך נפילה: 2.10.1970
 
בן יוסף ומרים. נולד ביום ב' בשבט תש"ח (13.1.1948) בקיבוץ עמיר ולמד שם בבית-הספר היסודי ובמוסד החינוכי.
הוא היה ילד בהיר מבט ובהיר שער, בעל בלורית פרועה שגלשה עד עיניו השקטות,
המחייכות תמיד.
גובהו בינוני, גופו רזה אך רחב כתפיים ושרירי מאוד.
ילד בריא היה, בגופו ובנפשו, ומחוספס במקצת.
תמיד צוחק, תמיד עסוק וטרוד.
מילדותו אהב בעלי חיים והיה מטפל בהם באהבה ובמסירות.
הוא אהב לשוטט בחיק הטבע בייחוד בלילות, כשאבא מתחבא בתעלות והוא מחפש ומגלה אותו.
מודי קרא לכך תרגילי אומץ.
את רוב שבתותיו בילה עם אחיו הצעיר על שפת הירדן בתחרויות קליעה והגיע להישגים מצוינים ברובה זעיר.
הוא אהב ספורט ובייחוד אהב ריצה.
בלילות אפשר היה לראות את מודי רץ בכבישים.
הוא היה רץ בכל מזג אויר, כשחבריו מלווים אותו רוכבים על אופניים.
כשהיהבן 16-17 השתתף פעמיים במרוצי מרתון, "מרוץ הגליל",
ממשמר הירדן (גדות) עד לתל-חי והיה משתתף קבוע במרוצי "הקפת התבור" ותל קציר.
בחיוך נלבב היה אומר, "אוספים כושר לקראת השירות בצבא".
בילדותו כינוהו חבריו "הברדלס" ואחר כך "הפנתר", ובצה"ל כינוהו פקודיו ומפקדיו בשם "הנמר".
 
הוא היה מהיר החלטה, טוב לב, טוב מזג, ומוכן להקשיב לזולת, ולעזור לכל אדם.
 
מודי התגייס לצה"ל במחצית נובמבר 1966 והתנדב לשרת בסיירת.
את הטירונות עשה עם הצנחנים ושם קיבל את "הכנפיים".
היה מגיע הביתה במדי הזית, מיוזע, שזוף כצבע השוקולד, חולצתו פרומה, חזהו חשוף,
לבוש כומתה שחורה ונעלי צנחנים מאובקות, ומתחת לכנפי הצנחן עוד סמל קטן.
"זה סמל היחידה שלי", היה אומר בגאווה מיוחדת.
לאחר מלחמת ששת הימים, לאחר מבצעים שונים בסיני ובערבה - פשיטות, מארבים ומרדפים,
לאחר היעדרות של שבועות מהבית, היה מופיע כאילו דבר לא קרה.
שקט,רגוע, עייף אך מרוצה.
כדרכו ממעיט בדברים, שכן היה איש המעשה.
על הצלחותיו בצה"ל ועל טפיחות שכם מאלוף הפיקוד שמעו הוריו תמיד מאחרים ומודי אישר
את הדברים בחיוך מבויש.
לאחר מלחמת ששת הימים עבר קורס מ"כים, קורס למדריכי ספורט במכון "וינגיט" ואחר כך קורס קצינים.
מודי אהב את הצבא.
הוא היה גאה ביחידתו וקשור מאוד לחבריו.
פעם,כאשר נעדר מהבית שבעה שבועות, התברר שהקדיש את חופשותיו לביקור הוריו השכולים שלחברו ליחידה שנפל.
הוא היה אהוב ונערץ על חבריו ועל מפקדיו.
"אחרי מודי מוכנים כולם ללכת, כי אין שני לו ביחידה", היו אומרים חבריו.
מודי השתחרר מצה"ל לאחר השירות הסדיר.
הוא רצה לנוח קצת בחיק המשפחה הצעירה, עם אשתו ובתו הקטנה. רצה להישאר שנה בבית. אך לא נתנו לו.
בפגישה עם האלוף הסכים לחזור ליחידה כעבור שישה חודשים.
וכך אמר לאביו:
"אבא, לכם היו כל מיני אתגרים אחרים. ייבשתם ביצות, גרתם באוהלים, לחמתם.
העיקר,בניתם לנו בית. אנחנו גדלנו על שמנת, אבל קשה לאכול את השמנת כאשר המדינה נתונה במלחמה,
כאשר בתעלה נופלים חברים יום יום".
מודי נשאר בבית רק ארבעה חודשים ואז נקרא לשירות מילואים לפי צו מיוחד, שירות שלא חזר ממנו.
ביום ב' בתשרי תשל"א, (2.10.1970) היום השני של ראש השנה, נפל מודי עם חברו מיכה מוטילוב,
בעלות רכבם על מוקש במשימה מבצעית חיונית, בגזרה המרכזית של תעלת סואץ, מול גשר פירדן.
הניח אישה ובת פעוטה בת 14 חודש, הורים, אח ואחות.
הובא למנוחת-עולמים בקיבוצו - עמיר.
 
במקום שנפלו, ליד כביש התעלה מול גשר פירדן, הקימו חבריו גלעד לזכרם של מודי ומיכה;
הקיבוץ הוציא לאור חוברת לזכרו בשם "מודי";
חברו דוד ברק חיבר לזכרו שיר, "בפרוש נבל ועוגב", המושר בפי אילנית.
 
 
התחברות לחברים

פורומים

 דפי זכרון פעילים לחללי סיירת שקד הכניסה לפי שמות משפחה
     
 א-ב הקלק   ג-ד-ה הקלק

ו-ז-ח הקלק
 ט-י-כ הקלק

  ל-מ-נ-ס הקלק  ע-פ-צ הקלק 

 ק-ר הקלק     ש-ת הקלק


באפשרותכם להוסיף תמונות וסיפורים,לדף יקירכם.
.yossi42445@gmail.com
 
   מצבת זכרון לחללי שקד באופקים.

תודה לשאולי מהנצחת החייל על עזרתו בהשגת החומר.


 

תאריך ושעה
 

מונה:


                  
   נוסטאלגיה ומחשבות 
 לפני שנתיים הוזמנתי להשתתף כצופה, בכנס של אירגון יוצאי ההגנה. כצפוי, הזמן עושה את שלו ומספרם מצטמצם, לכן החליטו הרחיב את מאגרהמשתתפים גם ליוצאי חטיבות מלחמת  השחרור ובהמשך גם את צאיצהם.
כך הוזמנתי עם רעייתי על ידי אשה מדהימה שהיתה מ"כ בפלוגה ג' גדוד 51 של גבעתי (אז היה הגדוד בגבעתי)
 במלחמת השחרור, אלמנתו של אחד מגבורי המלחמה ההיא, הינה ציירת מוכשרת והוציאה סםר נפלא על קורות הגדוד.
הערב היה נוגע ללב, מרגש וסנטימנטאלי ואני מצדיע ליוזמים והמפיקים. חזרתי לערב נוסף השנה בחול המועד
סוכות (לפני כחודשיים) עם שמץ געגוע; חייכתי עם כולם, התפעלתי מהנגנים הצעירים של תזמורת צ.ה.ל. ומדברי
המפקדים הישישים (תא"ל פונדק על סף ה 100) המהמתי את הניגונים האהובים ומחיתי דמעה היכן שתיכננו עורכי
הסרטים הדוקומנטריים. השיא היה בסיום, אחר ששרו את הימנון פלוגות השדה של ווינגייט - הפו"ש, שאלו אם יש
יוצא פו"ש בקהל, ויהודי בודד הצביע!  היתה לי תחושת התחברות עם דור ענקים שהולך ונעלם.
     חברים יקרים, גם אנחנו דור הולך ונעלם, גם אנחנו נקודת החבור עם העבר ועם אירועים ומסורות המתפוגגים
כרסיסי לילה וכאיוושות ערפל נמוג בשמש הבקר. בנו תלוי הדבר אם נשכיל להעביר את מה שטמון בראשנו, ובלבנו,
לדור העתיד, לדורות רבים באים. אל נא נשב בחבוק ידים במחשבה שיש מישהו ערטילאי שיעשה הכל; אתם הייתם
מגש הכסף, והיום הינכם חוליית החבור בשלשלת הדודות. אנחנו מפצירים בכם ליטול יוזמה, לשגר חומר, זכרונות,
 אירועים, הפניות וגם כתובות שלכם ושל חברים שעדיין אין ברשותנו. שתפו אותנו, זה יותר קל מאשר לכתוב ספר לבד.
 איש לרעהו יאמר חזק. שלכם באהבה - אתר שקדניק. למשלוח yossi42445@gmail.com 
  
בסיירת שקד
להקת פיקוד דרום
מילים: דליה רביקוביץ'
לחן: רפי בן משה
בסיירת שקד,
מדליקים בלילות מנורה חזקה,
בחדר המפקד.
וכל עין באור מבריקה.
ומי שאין לו בערב מה לעשות
נכנס ויושב לו,
עד אחרי חצות.

בגזרה הצפונית, בסיירת שקד,
פני נער צעיר וזה המפקד.

בסיירת שקד,
ישנו אוטו ישן שהפך מועדון,
עם אור שקט,
בכתום וירוק ואדום.
ומי שאין לו בלילה מה לעשות,
דופק מסמרים,
ומדביק תמונות.

בגזרה הצפונית...

בסיירת שקד,
יוצאים בכל יום שלושה סיורים,
אל צירי המוקד.
ובערב רואים אותם חוזרים,
ואין אחד שם שלא עלה על מוקש,
באחד הימים,
בדרכי האש.

בגזרה הצפונית...

בסיירת שקד,
יוצאים לסיור עוד לפני הזריחה,
כשהחול מרטט,
וחוזרים גם אחרי חשכה.
ואת הרעים שאבדו בדרכי העפר,
שומרים בלבם,
מכל משמר.

בגזרה הצפונית
[Top]
           אוריקולותרפיה  אקופונקטורה   דיקור  דיקור סיני  דיקור אוזן ריפוי בדיקור
אתר נבנה ע"י ,חברת  קידום ובניית אתרים.  המתמחה  בבניית   אתרי מורשת 0522500575