שלום יוסי.
את מאריק צולמן הכרתי בעת השירות ביחידה. [מחזור מאי 1967].
לאחר שחרורו בתקופת מלחמת ההתשה נפרדו דרכנו. הוא למיטב זכרוני חזר לקיבוץ דפנה.
בשנת 1973 עבדתי בחב' נגב קרמיקה בירוחם ונסעתי בכול יום מביתי ברחובות דרומה.
למיטב זכרוני באוגוסט או ספטמבר 1973 עצרתי "לזוג טרמפיסטים" בצומת בית קמה...
להפתעתי מאריק הלבוש במכנסים קצרים ונעול נעלי אצבע [אילת] נכנס למכוניתי יחד עם בחורה צעירה לבושה "שמלה" לבנה דקיקה מתנופפת ברוח.
ההפתעה הייתה הדדית. מאריק סיפר לי שהם יחדיו נוסעים בטרמפים, לאילת לירח דבש. כי זה עתה נישאו.....
חלפו שבועות מעטים, באוקטובר פרצה בהפתעה מלחמת יום הכיפורים.
בחופשה הראשונה ביציאה "מאפריקה" הביתה [בגיפ' שלל מיצרי] עברה שמועה בין החברה שבחורשת האיקליפטוסים בסמוך למשמר הנגב נקברו רבים מחללי המלחמה.
אני וחברי לגיפ' עצרנו בשולי החורשה והתפזרנו בין התלוליות בשתיקה נוראה לחפש "מכרים".
החורשה והקברים הטריים הרבים, על כול תלולית יתד ולוחית עץ..... שם , דרגה ומספר אישי. עיר הנוער כינינו את המקום הנורא.
עברתי בין התלוליות, ואיתרתי שמות של מכרים. אחת התלוליות הייתה של מאריק צולמן....צמרמורת אחזה בי למראה שמו, מעבר לזעזוע ממספר התלוליות .
מה הוא עושה שם, הרי זה עתה נישא.... והשאיר אלמנה צעירה בשמלה לבנה.
תמונתם, תמונת הזוג בדרכו לירח דבש בטרמפים, עומדת בזיכרוני כאילו זה קרה לפני שבוע.
יהיה זכרו ברוך.
נועם בלום
לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט לחץ כאן להכנסת טקסט
