עמותת חטיבה 14 במלחמת יום הכיפורים מזמינה אותך ואת בני משפחתך
לאירוע המיוחד שנקיים ביום רביעי, כז' אלול תשפ"ג, 13 בספטמבר 2023, באמפיתיאטרון 'יד לשריון' בלטרון – לציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים ולחימת הגבורה של כל הלוחמים והיחידות שהיו במסגרת החטיבה.
האירוע יתקיים במעמד נשיא המדינה.
* * *
כדי להשתתף באירוע יש להזמין כרטיסים (כמספר המשתתפים) בקישור וההסבר שבהמשך.
* * *
האירוע הייחודי והחד פעמי של חטיבה 14 לציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים
המחזה "14"
חלקו המרכזי של האירוע הוא המחזה "14", אשר יספר את לחימת הגבורה של מגוון הגדודים והיחידות שלחמו במסגרת החטיבה באמצעות גיבורי המחזה - אנשי צוות של טנק אחד - העובר יחד מסע קשה בין כל ארבעת הנדבכים של מלחמת יום הכיפורים בגזרת סיני: טרום המלחמה, קרב ההגנה, המפנה וההבקעה במרחב 'החווה הסינית', הצליחה והלחימה בשטח מצרים. הנדבך החמישי יתאר את שאירע אחרי המלחמה.
בנוסף, למעלה מעשר דמויות נוספות יאירו במחזה את סיפור הלחימה של מפקדים ברמות השונות, לוחמי החרמ"ש, הסיור, הצנחנים, החי"ר, הרפואה והחימוש אשר לקחו חלק בלחימה.
במחזה ישולבו שירים אופייניים לתקופה ואפקטים בימתיים, הכוללים תשדורות של רשתות הקשר וצילומי וידאו וסטילס.
התוכנית:
החל מ-17:00 – התכנסות לוחמי הגדודים/יחידות ובני המשפחות השכולות למפגש רעים (הודעה מפורטת תצא בנפרד לכל גדוד/יחידה);
18:45 – תחילת כניסה לאמפיתיאטרון;
19:15 – טקס הנצחה וזיכרון במעמד נשיא המדינה והצגת המחזה "14".
21:00 - סיום משוער.
באירוע באמפיתיאטרון ינכחו כ-3,000 בני נוער מהפנימיות הצבאיות, מכינות קדם צבאיות וארגוני נוער שונים.
לקבלת כרטיסי כניסה לאירוע (ללא עלות כספית)
יש למלא את כל הפרטים בטופס מטה ולציין את מספר המשתתפים. האירוע הינו רב-דורי ומרשים ואנו ממליצים לצרף אליך בני משפחה (גם ילדים ונכדים מגיל 14+) וחברים קרובים.
לקראת האירוע, במחצית חודש אוגוסט 2023, יישלח/ו אליך למייל כרטיס/י כניסה דיגיטלים (ממשרד הכרטיסים "לאן") כמספר המוזמנים שציינת בטופס ההזמנה.
את הכרטיס יש להציג בשער הכניסה ל'יד לשיריון'. אם יש לך תו נכה כחול (כיסא גלגלים, קביים) נא לציין זאת בטופס הרישום.
מועד סיום הרישום: 30.8.23
יהיה מרשים ומרגש. בואו!
בברכה,
אלוף (מיל') אמנון רשף
מפקד חטיבה 14 במלחמת יום הכיפורים
והוועדה המארגנת
שאלות ותשובות:
האם תיהיה הסעה מאורגנת לאירוע?
אנו בוחנים את הנושא. ראו שאלות בעניין בטופס הרישום.
איפה ומתי תיהיה התכנסות יחידות?
רוב גדודי ויחידות, ששירתו או נלחמו במסגרת חטיבה 14 במלחמה, יתכנסו ב'יד לשיריון' טרם האירוע המרכזי באמפיתיאטרון. ההתכנסות מיועדת ללוחמי היחידות ובני המשפחות השכולות והיא תימשך כשעה עד שעה וחצי ויוגש למתכנסים כיבוד קל ושתייה. הודעה מפורטת על היחידות המתכנסות – תישלח בהמשך.
האם אפשר לצרף ילדים, נכדים וחברים קרובים?
בוודאי. אף מומלץ. האירוע חוויתי ומתאים לנוער מגיל 14+.
סרטונים חדשים לאורך השנים, של סיירת שקד. סרטונים מרתקים שבהחלט מעבירים מסר של הכרות עם היחידה והתקופות בהן היא פעלה.
יוזמה ועבודת הפקה עצומה שכללה, כתיבת קטעי הקישור, בחירת המפיק ועריכת הסכמים איתו, ניהול ותאום ההפקה, עריכת אין ספור סבבי הערות ותיקונים מול ויחד עם המפיק,
נסיעות אין ספור לסטודיו של אלון דגני במשמר הנגב....
יישר כח לצביקה כהן ודורון לנדוי
יום הזכרון השנה במתכונת אחרת תודה למארגנים תודה לבאים.
שמעתי צרחה מחרידה של גיל בושביץ שישב במושב הנהג וראיתי אותו עף כלפי מעלה
מעוצמת ההדף.
הבחנתי שחיים שיפריס שישב על הספסל מצד ימין שלי נפגע ואני עפתי מהקומנדקר עם
העוזי שהיה מוצלב עלי למרחק של מספר מטרים לדיונות בצד ימין של הקומנדקר.
הרגשתי שידי הימנית נשברה ודם זרם לי מעין שמאל. בשלב זה לא ראיתי אף אחד מחיילי.
בדיעבד התברר כי איתן שמעי ודוד זילברווסר שכבו על הדיונות במרחק של כעשרים מטר
מהקומנדקר מהצד הימני - הרחוק מהתעלה, רחוקים זה מזה כ10-5- מטרים, ה"דגן" היה
מיותם והקומנדקר בער מהאש שהומטרה עליו.
היה ברור לי שאם אהיה על ה"דגן" אוכל לחסל את האירוע.
כאשר התרוממתי מהדיונות במגמה להגיע לקומנדקר ולעלות על ה"דגן", הרגשתי שצרור
כדורים פוגע לי בקרסול ימין. היה חשוך מאד ויריתי לכיוון הירי של הנותבים הירוקים מבלי
להבחין בדמויות.
הגעתי לקומנדקר ניסיתי ליצור קשר באלחוט אבל המע"ד לא עבדה. אינני יודע האם מכשיר
הקשר נפגע או שלא יכולתי לתפעלו בגין הפגיעה ביד. עליתי בנחישות רבה על הקומנדקר
הבוער מתפלל שהוא לא יתפוצץ כאשר אני עליו ושאוכל להתיישב על ה"דגן". בקושי רב
התיישבתי על ה"דגן", ניסיתי לתפעלו והתברר לי כי המערכת נפגעה ואינה שמישה, הרגשתי
נורא. הצ'אנס היחיד שהיה לי לחסל את כוח הקומנדו המצרי – איננו.
בעודי במגמת ירידה מהקומנדקר אני רואה את זילברווסר מימין לקומנדקר מכוון בשקט את
הרובה שבידו אלי ועומד. קפאתי במקומי ואמרתי לו בשקט: " זה אני".
ירדתי מהקומנדקר, ראיתי את איתן שוכב על הדיונות במרחק של כעשרים מטרים
מהקומנדקר וחברתי אליו.
בהערכת מצב מידית שעשיתי התבררה לי תמונת המצב הבאה: גיל ושיפריס כנראה הרוגים.
איתן פצוע קשה ביד וברגל וללא נשק – אינו יכול לתפקד, אני פצוע עם נשק מוגבל בתפקוד,
אריה שנקר נעלם ) לימים סיפר לאיתן כי "קיבל כדור במחסנית, הנשק שלו לא
תפקד והוא רץ להזעיק עזרה"(, זילברווסר לא פצוע וחמוש - יכול לתפקד ללא מגבלות.
למיטב זכרוני הוריתי לזילברווסר לבדוק את תקינות מכשיר הקשר ולהזעיק עזרה ואם
המכשיר לא תקין לירות פצצת תאורה כשהוא מרוחק מהקומנדקר.
קולות חיילי האויב נשמעו קרובים מאד, אני יודע שבכל רגע הם יכולים להגיע אלינו והתחושה
היא שהלחימה היא על החיים. נשארתי צמוד לאיתן מגן עליו בגופי, אומר לו: "אני איתך
ושומר עליך", ממתין בדריכות להגעת חיילי הקומנדו המצרי לביצוע "וידוא הריגה".
לפתע שקט פסטורלי, חיילי האויב הסתלקו )בדיעבד נודע לי שהריגת מפקדם על ידי
זילברווסר גרם להם לעזוב במהירות את המקום(, ממולנו הקומנדקר הבוער על רקע החשכה
המוחלטת.
אני מרגיש כי האדרנלין בגופי יורד וחולשה גדולה.
רעש מחריש אוזניים מפלח את השקט, מגיע טנק צה"ל שממנו צועקים לנו לעלות לסיפון
הטנק בזריזות. המצרים החלו לטווח את האזור הקרוב לתעלה.
בשארית כוחותיי אני צועק שאנו פצועים ולא יכולים לעלות לטנק בכוחות עצמנו ונדמה לי
שגם שמעתי את זילברווסר צועק זאת למפקד הטנק.
זילברווסר עזר להעלות את איתן לסיפון האחורי של הטנק ונשאר איתו שם לשמור עליו שלא
יפול במהלך הנסיעה. אני זוכר ששכבתי על הסיפון הקדמי של הטנק, קופא מקור במהלך
הנסיעה ומתפלל לאלוהים שלא אמות "רק בשביל ההורים".
)לימים אומר בשיחות על אמונה, כי אני מאמין באלוהים וההוכחה לכך היא שברגעים
הקשים ביותר שלי פניתי אליו בבקשה שאשאר בחיים בשביל הורי(.
משלב זה לא הייתי בהכרה.
פתאום אני שומע צעקות "מישהו נמצא כאן?", "מישהו נמצא כאן?". אני מוצא עצמי שוכב
על הקרקע וקורא: "כן, אני כאן", "כן. אני כאן".
בדיעבד נודע לי כי הטנק ששכבנו על סיפונו התנגש בטנק אחר. מעוצמת ההתנגשות אני
עפתי מהסיפון לקרקע וזילברווסר נפגע ברגלו.
הזיכרון הבא שיש לי הוא שאני נמצא מקופל על ריצפה בתוך טנק עם כאבי תופת. זה היה
בטנק אחר שחילץ אותי ממקום תאונת הטנקים.
בדיעבד נודע לי כי בשלב זה הפרידו ביני ובין איתן וזילברווסר שאותם פגשתי רק לאחר
מספר ימים בבית חולים שיבא. הם שכבו במח' 17 ואני שכבתי במח' 20 .
שוב איבדתי את ההכרה.
הזיכרון הבא שיש לי, אני שוכב בעיניים עצומות על אלונקה במטוס או מסוק העומד להמריא
מ"ביר גפגפה" מחובר לאינפוזיה ושומע חובש בשם דני )לא ראיתיו ולא נפגשתי איתו עד
היום(
שמדבר אלי ואומר לי בין השאר שהנעל המחוררת שלי מצרור של 17 כדורים תועבר
למוזיאון מוצגים של חיל הרפואה.
הזיכרון הבא שלי הוא מהבוקר שלמחרת יום .27.10.1968 קול צופר אמבולנס שאני שוכב
בו בדרכו משדה התעופה בן גוריון לבי"ח שיבא. אני זוכר שאמרתי לאדם שהיה לצידי
באמבולנס כי זו פעם ראשונה בחיי שאני נמצא באמבולנס הנוסע עם צפירה.
מתעורר בבי"ח לאחר ניתוח ראשון, שוכב במיטה, "מת" להשתין ולא יכול.
הכרות ראשונה ונוראית עם הקטטר המוחדר לפין שלי והקלה גדולה מאד לאחר מתן השתן.
ברוך הבא למח' 20 בשיבא בראשות ד"ר )לימים פרופ'( סא"ל כצנלסון )אבא של דיויד שלמד
בכיתה המקבילה לשלי בבית הספר העממי "ארנון" ברמת גן(.
עד היום - 53 שנים ו- 37 ימים לא בוצע תחקיר של הקרב ועם פטירתו של איתן, נמוג גם
הסיכוי האחרון לביצוע תחקיר פרטי חלקי מפורט שלנו.
הטראומה שחווינו יחד הייתה כה גדולה ומופנמת בתוכנו, שרק לפני כ- 16 וחצי שנים במאי
,2004 כ36- וחצי שנים לאחר הקרב מול הקומנדו המצרי דיברנו לראשונה על שאירע וגם
זאת לא ביוזמתנו אלא ביוזמת שמעון שגיא, כתב "גפן המושבה" - עיתון מקומי של פרדס
חנה-כרכור שהכין כתבה על גבורתו של דוד זילברווסר שהשתתף גם הוא בקרב ונפטר
ממחלה קשה כשנתיים לפני השיחה עם כתב המקומון.
בשיחה זו התברר לי לראשונה, כי זילברווסר הוא זה שחיסל את מפקד כוח הקומנדו המצרי
ולא אני כפי שחשבתי עד כה.
אינני יודע את הסיבות לשתיקתו של איתן בנושא זה. נראה היה שזו דרכו להתגבר על
הטראומה שחווינו יחד. הוא רק אמר וחזר בהזדמנויות שונות ש"זה כבר מאחורי" ונתן את
התחושה שאינו רוצה לדבר על כך.
אני שבעצמי שתקתי, הבנתי מאד את איתן ונמנעתי מלהעמידו במצב שאינו חפץ בו ואמרתי
לעצמי שעוד יבוא יום ששנינו נרצה לדבר על כך בפרוטרוט.
הסיבה לשתיקה שלי נבעה בעיקר מתחושת הבגידה מצד מפקד וצוות הלוחמים
מהקומנדקר הראשון שהיו איתנו בסיור וברחו ממקום הלחימה, מהבושה הגדולה שדבר כזה
קרה ביחידה המובחרת שלי ומהאכזבה מאי ביצוע תחקיר לאחר הקרב להערכתי ותחושתי
מתוך הרצון להסתיר את הפשלה הגדולה של לוחמי סיירת שקד שברחו מהקרב.
רק לאחר כ 35 שנים מהקרב באוק' 2003 בשיחה שקיימתי עם מטפל- פסיכולוג ?
במרפאה משלימה בשיקום בי"ח שיבא במסגרת טיפול להשכחת כאבים מהפציעה שלי,
מצאתי את עצמי בוכה, מספר לראשונה בפרוטרוט על בגידת חבריי בקרב .
לאחר שיחה זו בה פרקתי לראשונה את תחושת הבגידה, העלבון והכעס שהיו אצורים בתוכי
,חשתי תחושת הקלה של שחרור מסוד אפל ומהמחויבות שגזרתי על עצמי להסתיר את
הפשלה הגדולה של חבריי - לוחמי סיירת שקד.
לפני ארבע שנים תשעה חודשים ויומיים ביום 1.3.2017 לאחר ארבעים ושמונה שנים
ארבעה חודשים וחמישה ימים מליל הקרב, נפגשתי ביוזמתי עם ד. נ. מפקד הסיור שברח
משדה הקרב כדי לשמוע ממנו מדוע הפקיר אותנו - אותי ואת חיילי באותו ליל קרב.
הגעתי לפגישה מתוח אך ללא כעס או טינה כלפי נ,. מצפה לשמוע .
לדבריו הם היו בתצפית במרחק של כמאתיים מטרים ממקום הקרב, לא ראו כלום רק נותבים
ירוקים.
חשבו שהרגו את כולנו. כאשר אמרתי לו שחשנו נבגדים היו דמעות בעיניו.
מאז המחשבות והתמונות שבראשי על הקרב מתמקדים בעיקר בשחזור האירועים וניתוח
פעולותיי- מפקד הקומנדקר השני ובאובדן של שניים מחיילי – גיל בושביץ וחיים שיפריס ז"ל.
בסכום אישי שלי פעלתי באומץ לב ובנחישות כנדרש וכמצופה מלוחם ומפקד ביחידה
מובחרת.
אני מוצא עצמי חוזר ומהרהר על תוצאת קרב אחרת לחלוטין אילו רק הדגן לא היה מושבת.
*העורך, אריה לצטר: חודש לפני מותו של איתן שמעי, נפגשנו בביתו של שמשי, כמנהגנו
לפגישת חברים מהמחזור, כולל המפקדים שלנו, ששמשי אחד מהם. שוחחתי עם איתן והוא
נאות סופסוף להפגש עם משפחות החללים וחברינו ולספר להם על הקרב האחרון של
יקיריהם. אך לצערי לא זכינו! איתן נפטר לפני המפגש המיוחל.
שמשי האחרון שנשאר מאותו מארב, וסופסוף הוציא מלבו את הסיפור הכל כך קשה!
פועם בלבבות - סיפורו של רמי סידון לכניסה הקלק כאן כניסה לאתר לזכרו הקלק
רם (רמי), בן שושנה ומשה, נולד ביום כ"ה באלול תשי"ב (15.9.1952) בקיבוץ שובל. הוא למד בבית-הספר היסודי והתיכון "מבואות-הנגב" בקיבוץ שובל. ילדותו של רמי עברה עליו בקיבוץ, שם היה ילד פעלתן ומרצני, אך עדין וצנוע. הוא היה אהוב על הכל - על המבוגרים ועל הצעירים כאחד - בזכות טוב-לבו ונכונותו לעזור לזולת. מטבעו היה יסודי מאוד ודייקן וידע כיצד לחלק את זמנו הפנוי בין תנועת הנוער "השומר הצעיר" ששימש בה כמדריך, לבין קבוצת השחייה והכדורעף של קיבוצו ושל המועצה האזורית בני-שמעון, שהיה אחד מכוכביה. אלה היו רק אחדות מאהבותיו, שהקדיש להן זמן רב: בגינת הנוי של הקיבוץ היה עובד שעות ארוכות - עודר, שותל, משקה ומטפח כל פרח. אפילו בחופשותיו הקצרות והמעטות מהצבא היה ממהר אל גינת הנוי ומבלה שם בעבודה. יפה-תואר היה ובעל גוף חסון ואתלטי, ומנעוריו אהב טיולים ומסעות. אהבת המסעות הייתה קשורה אצלו באהבת-המולדת. הוא אהב מאוד לסייר בארץ ולהתענג על נופיה. משום כך היה תמיד מראשי המארגנים והמנהלים של הטיולים המעניינים ביותר. כשם שהיה יפה-תואר, כך היה יפה נפש ואוהב יופי. יותר מכל אהב את אמנות הציור והפיסול. אהבה זו התבטאה הן בלימוד והתעמקות תאורטיים והן ביצירה בפועל. הוא נהג לשבת שעות ארוכות, לצייר, לפסל ולגלף בעץ. אוסף גדול של ציורים משלו נמצא אצל הוריו. רמי אהב מאוד את הקיבוץ ואת אורח החיים בו. בהיותו צנוע, שקט ואחראי, אוהב טבע ואוהב אדם, היו החיים בקיבוץ יפים לו והוא היה יפה להם. לכן גם התכוון לחזור אליו ולהקים בו את ביתו לאחר שחרורו מהשירות.
הגדה לפסח מעוצבת ברוח שקדניק!!
ניתן להזמין הגדות מורשת כמזכרת אישית או כמתנה למשפחה.
מחיר: 15 שח להגדה
להזמנה נא למלא את הטופס
הצוות המארגן מבקש את עזרת הבאים ע"י הרשמה בקישור זה:להרשמה מהירה הקלק כאן https://forms.gle/duq2WomRvgUXAxDA7
. המידע ידייק את ההכנות למפגש מכובד ומכבד. תוכלו בכל עת לשנות את הנתונים. נשמח אם תשלחו את ההזמנה למי שמעונין להשתתף
ביקור בחוות הר סיני. ביקור בחוות הר סיני ליד סוסיא בדרום הר חברון, של וותיקי סיירת שקד, חבריו של יאיר הר סיני (ארסנהיים) ז"ל, שנרצח באכזריות ע"י מחבלים, במהלך מרעה עם עדרו.
אירוח וכיבוד מעשה ידיה של דליה והמשפחה.
סיפור מסלול המכשולים בתהליך הקמת החווה, סיור בה ובמצפה יאיר, נקודת תצפית וישוב שהוקמו לזיכרו.
הייתה זו חוויה מרגשת,
יצאנו עם הרגשה, שדרך סיפור חייהם של דליה יאיר ז"ל והמשפחה קיבלנו שיעור, מה היא אהבת הארץ כדרך חיים ללא פשרות.
דרך חיים של ציונות, הקשר לאדמה, לטבע ולמורשת ארוכת הדורות, זאת באופן החד משמעי והברור ביותר, לא בדיבורים אלא במעשים....
ביקור שלא ישכח.
התמונה הימנית היא מפגש במלון המלך דוד ב -1973 בין הצ׳לן פבלו קאזלס לבין דוד בן גוריון , גולדה מאיר והכנר אייזיק שטרן.
השניה מצד השמאלי היא ב - 1973 באמצע האלוף אדן ומצדדיו שני קצינים גבוהים - לשאלתו כל אחד מהם מראה לכיוון אחר
קראתי באתר את ההיסוריה של סיירת שקד לפי תקופות. עולה מהקריאה כי כל תקופה נכתבה ע"י שקדניק אחר וללא תאום בינהם. כתב פיטו.
בכתבה לפני ששת הימים נכתב שעמוס ירקוני היה המפקד עד אחרי במלחמת ששת הימים. בעוד בכתבה על ששת הימים נכתב בטעות שפואד הוא המפקד במלחמה ללא אזכור עמוס. הטעות אולי נובעת מכך שפואד פיקד על הלחימה בגלל מגבלות התנועה של עמוס.
אימון הלוחם היה באותה מתכונת של אימונים וגם אורכו עוד מימיו של עמוס הרבה לפני ששת הימים, ובטח לא היה זה פואד שהחל בו כפי שנכתב. גם בסיומו קבלו את סיכת שקד והכומתה. בזמנו חפשו פתרון לאלו שנופו במהלך הטירונות ו/או אימון הלוחם וענדו מיד את סיכת שקד והכומתה בעוד האחרים ממתינים לסיום אימון הלוחם.
קדוש הגיע ליחידה קצת אחרי ששת הימים (מיד עם מינוי פואד), ולא כנכתב שהיגע עם המפקדה והציוד בתום הקרבות לנחל.
בנושא תקיפת כוחות המצרים אחרי ששת הימים- סיירת שריון נטשה שני ג'פים ולא אחד כנכתב (לימים המפקד הנוטש היה אלוף בצהל). הכח הורכב משני קצינים משקד (מוקי בצר ואני) וכיתה מסיירת שריון שנשארה בחיפוי עד שחזרנו עם הציוד שנשאר על הגיפים (לא הצלחנו להתניע אותם, כנראה נשארו דלוקים עד לגמר הבנזין והמצברים). בטעות נרשם כל הכח משקד.
מופיע המושג גדר קופצת המתוארת כשני צינורת ממולאים בחומר נפץ. בפועל, הם בונגולורים שחוברו בתיל ממעיד.
הגדרת משאבות ניתנה עוד לפניה האיחוד עם שקד בגלל מיקום המארב באגם שקמה (בו היו מים) במוצאו לים.
הנחת המוקשים ע"י כח שפיפון ליד משטרת ג'רנדל- לא עלו עליהם מחבלים אלא עם בוקר הצבא הירדני פוצץ האותם. ראה רמזים לכך בווטסאפים שהיו לאחרונה.
ראוי להזכיר כי מחלקה משקד הוצבה בג'יפליק וסללה את שביל הטשטוש מהגבול הישן בצפון ועד לים המלח. והשתתפה במספר מרדפים אחרי מחבלים שחדרו מירדן.
כח שפיפון פורק לאחר שחלק מהחילים השתחרר מהצבא וחלק נוסף הלך לקורס קצינים.
לראיון חדש על הצוללות, עם יושב ראש העמותה צוקרהקלק כאן
לזכרו של חברנו יאיר הר סיני ז"ל פתחנו קבוצת ווטסאפ לחברים שרוצים להצטרף לטיול באזור סוסיה בחוות יאיר הר סיני חברנו. הפגישה 27.2.22 בשעה 10.00 בחווה כולל ארוחת בוקר מיוחדת. מספר המקומות מוגבל מי שרוצה להצטרף.מוזמן להתקשר
אלי בפרטי.0522500575 יוסי הלפמן.
לזכרו של חברנו יאיר אסנייהם
סמי (קוז'וקרו) קורן, בן מחזור מאי 71, הלך הבוקר לעולמו לאחר שלפני שנים חטף "סטרוק"בימים האחרונים החמיר מצבו.
יהי זכרו לעד
יושבים שבעה בביתו במושב
נווה מבטח הקציר31 בוקר עצוב. סמי קוזקרו היה מהמפקדים המיוחדים שהיו לי בשקד. דצמבר 73.לילה גשום בסאנור.אנחנו במיטות, אחרי עוד יום אימונים ואז מקפיצים אותנו ומתחיל קאדר לילי בראשותו של סמי.אנחנו עם קורות חשמל על הכתפיים בדרך לטיול לילי לכיוון מעלה לקבר השיח.סמי נואם לנו כמה אנחנו חארות וחיילי שוקולד, וכשהוא מתקרב אלי אני מסנן כלפיו בעצבים, משהו בסגנון :"אם לא היינו בצבא הייתי מראה לך את נחת זרועי".סמי הסתכל עלי,שתק ואז יצאנו את הש.ג. של הבסיס,חצינו את הכביש עם הקורות על הכתפיים.לא אשכח איך הוא נעצר, נעמד מולנו וצועק:"שקל, צא החוצה!"כשאני נעמד מולו הוא אומר לי עם החיוך המיוחד והמקסים שלו."שקל, אנחנו מחוץ לבסיס, פה אין חייל ומפקד.אז יש לך הזדמנות להראות לי את נחת ידך".סמי מוריד את החולצה שלו,מחייך את חיוכו ופה הבנתי שאני הסתבכתי.חתיכת גופה שרירית היתה לו. כדי לצאת מהפלונטר עניתי לו שאני לא מעוניין כי אחרי זה הוא בטח ילשין עלי.לשימחתי הוא לא התעקש שאראה לו את נחת זרועי. אבל מאז,מדי פעם שהיינו נפגשים הוא כל פעם היה מזכיר לי את הארוע הזה ומציע שנגמור את מה שלא סיימנו באותו הלילה. כמובן שסירבתי.כשנודע לי על הארוע המוחי שעבר, נמנעתי לבקר אותו. רציתי שתמיד תישאר לנגד עיני הדמות של סמי המפקד הבריון עם החיוך הנצחי ולא של סמי חסר האונים שרוע במיטת חוליו. אלוהים לוקח גם את הטובים אליו.תנצבה. לזכרו רוצה לשתף אותכם בקטע קטן מאישיותו הגדולה, של סמי שנהל את קאנטרי נוה שרת, שאותו שדרג והפכו למקום מבוקש מאד לתושבי האזור. אותי ריגש במיוחד כמה נלחם סמי ,על מנת להעסיק מספר לוחמים חברים לנשק .בקאנטרי למרות שהיו התנגדויות מצד העיריה ,הוא נלחם על מנת שהיה לעובד משלנו שנקלה לבעיות כלכליות משכורת חודשית ובעיקר תנאים סוציאליים על מנת לשמור לאותו חבר את זכויות הפנסיה.ובטוח לאומי. בתקופה שלא כולם זוכרים, מה זה להיות חבר אמיתי. וסמי זכר גם זכר.כמה עצוב שחייו נעצרו מוקדם מידי. נתנחם בזה שהשתחרר מחיים קשים וסבל רב בשנים האחרונות.אהבתי אותך מאד קוזיקארו יקר.נזכור אותך לעד.יוסי הלפמן.
טירונות נובמבר 73. עומדים משמאל לימין יוסי אגסי,קוזקארו,און בוקסר,אילן גדרי,עמי סרוסי,שאר המצולמים אגוזניקים,תודה לגדרי על התמונה. מימין סמי ,אגסי,שקורי. סמי עם בני מחזורו בשורה למטה באמצע.תודה ליוסי אגסי על התמונה.
גל אבינועם ז"ל
רקע כללי .
נולד בירושלים בתאריך 23.4.1952 , הוריו עברו לתל אביב , אבינועם ז"ל למד בתחילת דרכו בבית ספר יסודי " בר גיורא " , עבר בהמשך לבית ספר " אלחריזי " שם סיים את לימודיו היסודיים , משם לחטיבה העליונה בבית ספר תיכון חדש במגמה ביולוגית סיים בהצטיינות . חניך בתנועת הצופים , מדריך בתנועת הצופים שם התגלו התכונות למנהיגות , כושר מנהיגות , לסחוב אחריו באמונה , באני מאמין שלו , כישרון , אדם , טיפח חברות , כולם זרמו אחריו ברעיונות , בערכים , במוסריות , בנועם , אנושיות , ראש גדול , תחילת מנהיג שעוד ידובר בו.
גל ז"ל סיים בהיותו בכיתה יא ' בן 16 קורס מפקדי כיתות בגדנ"ע ובאותה עת שימש כיו"ר מועצת תלמידים באזור תל אביב דמות כריזמטית , אהודה ואהובה על הכול קונצנזוס בחברת התלמידים וחבריו לדרך. נחוש להמשיך את מורשת המשפחה ולהתגייס לגיוס משמעותי , ליחידה קרבית לשרת בנאמנות את מדינת ישראל .
התגייס באמצע חודש אוגוסט 1970
נפל ביום כ"ט בכסלו תשל"ב 17.12.1971
והוא רק נער בן 19 הלך ולא ישוב יהי זכרו ברוך
ימים ראשונים בתל השומר
באמצע אוגוסט 1970 מגיע לבקו"ם בתל השומר ומברר היכן הביתן של סיירת שקד.
גל ז"ל מגיע בשעות הבוקר , אני יוצא מהביתן לרגע ולפתע מגיח מולי בחור יפה תואר שיער פחם עיניים שחורות מבריקות גבוה כ 1.80 רחב כתפיים נראה כמו פסל , בחיוך רחב , במבוכה שואל כאן הביתן של סיירת שקד ? וממשיך באתי לכאן להתקבל לסירת שקד , מביט בשתי עיניו ורואה את הברק בעיניים , את הנחישות , ואני אומר בליבי אוי איזה גבר , איזה לוחם מקבלת סיירת שקד , אני מבקש מגל ז"ל להמתין , מעדכן את ביני תלמי , ואני קורא לגל ז"ל להיכנס , ללא חשש התיישב על הכיסא , ביני עם השקט הנפשי שואל את גל מאיפה אתה , היכן למדת , מה עשייתה במסגרת בית הספר , גל ז"ל ללא היסוס בביטחון רב מלווה בחיוך רחב שווה לב מספר על היותו חניך , מדריך בצופים , בוגר קורס מכים בגדנ"ע ובשחצנות מרים את ראשו וקובע באתי להתקבל לסיירת שקד , אני לשמחתי הרבה התאהבתי בבחור , התרשמתי עמוקות מהצניעות , הענווה לעיתים מלווה במעט התנשאות אבל היה בו משהו מיוחד החלטי , מנהיגות , הקרין אמינות , נחישות , שאלתי מה עשייתה או איך התכוננת להגיע לשקד ? גל ז"ל צוחק מבט ישיר של נער יפה תואר שיודע מה הוא רוצה ! התכוננתי , רצתי הרבה , התאמנתי בחדר כושר , תלית מתח , שכיבות שמיכה , אני המום , מוקסם , מופתע , אני שואל את גל ז"ל כמה שכיבות שמיכה אתה מסוגל ? גל עונה בחיוך 30 \ 40 ואני עונה לו טוב רד הנער עושה 50 שכיבות שמיכה ביני שואל אותו ביקשנו 40 למה עשייתה 50 , מרים את הראש אפילו לא מתנשף ובשקט , בהחלטיות רוצה להיות בסיירת שקד , קסם לנו הנער , בני תלמי האדם הקר רוח התלהב וחיוך ענק על פניו , אני שואל אותו איפה אתה גר ? מה ההורים שלך עושים ולמה יש לך כמה שמות ?? גל ז"ל לא התבלבל וענה , סיפר בצרורות על המשפחה בעלת שורשים עמוקים בהקמת המדינה , האבא מפקד האצל , הסבא כבש את בית ספר לשוטרים , ואי איזה יחוס נדהמנו , סיפר על האימא באושר , שמחה , אימא קשורה עם הוצאת ספרים " אחי אסף " עד כמה שזכור לי . אני שואל אותו תגיד גל ז"ל יש לך חברה ? חייך חיוך ענק אמר כן אנחנו כמה שנים יחד , שמע גל ז"ל יהיה לך קשה ! ענה לי בהתנשאות מביכה אל תדאג לכול מקום היא תגיע , חייכתי לנער המדהים.
בני תלמי כמפקדי בפלוגה א' אמר אם לו הוא אז מי כן , כמעט קפצתי משמחה , כאן נוצרו החיבורים האישיים עם הדמות והאדם המדהים גל אבינועם ז"ל .
גל ז"ל נשלח בקבוצה השנייה לבסיס משמר הנגב יחד אתו הגענו ל 30 לוחמים ואנחנו אמורים לגייס עד סוף אוגוסט כ 60 לוחמים , מובן מאליו שהנער האהוב שמח ואני בסתר ליבי שמחתי יותר.
את הנער הזה לא אשכח כול חיי
הטירונות ואימון הלוחם
בתחילת דרכו כטירון לא שכח איך קוראים לו ומהיכן הוא בא ! התבלט בעשר רמות מעל כולם , הן בכושר גופני , בחילות , במקצועיות , ראשון תמיד למסדר , ראשון להתנדב , חילות אין דברים כאלה , כבר אז התגלה כמנהיג , כול הלוחמים רצו בקרבתו , בשקט בכריזמה איגד את כול הלוחמים סביבו , עזר לחלשים , בריצות , במסעות תמיד ראייתה את גל ז"ל עוזר תומך , אני מוקסם מהילד , אתו שברתי דיסטנס , הייתי כחבר וגם כמפקד, הייתי רואה בערבים בסבלנות אין קץ מעודד , תומך , שומר על מורל גבוה , דחף את אלה שכמעט נשברו , שווה את ליבם של המפקדים , כול הזדמנות שקראתי לפלוגה למסדר הראשון לצעוק , לארגן ולעמוד בזמן , מבחינת חיילות , דוגמה ומופת הכול היה קל לו , אי אפשר היה לשבור אותו .
האמת בגלל הקשר המיוחד בני לבינו לא נתתי לאף מפקד לגעת בו , הייתי צריך תורן ראשון להתנדב , כול מה שרצייתה בלוחם קיבלת אצל גל ז"ל עם תוספת של חיוך מקסים , איך היה אומר קטן עלי הכול באהבה .
המכתבים
כמעט רוב הלוחמים היו להם חברות ! ומי שהיה מקבל הרבה מכתבים היו : גבע צור , אלכס בק , גל אבינועם ז"ל ועוד רבים , לפעמים היו מקבלים כמה מכתבים וזה היה עולה להם : אחרי ארוחת הצהריים הייתי מביא את המכתבים , כול הפלוגה במסדר והייתי פותח וואי כמה מכתבים כול מכתב 20 שכיבות שמיכה אני מצהיר לפני כולם , גל אבינועם ז"ל קיבל הרבה מכתבים מיעלה , אנוכי וואי ! גל ! יעלה הזאת מפוצצת אותך במכתבים אה ! אוהבת אותך ! ואתה אוהב אותה והתשובה בחיוך רחב בטח המפקד טוב היום קיבלת 2 מכתבים יאלה רד תיק תק עם חיוך התחיל , עם חיוך סיים , זה גל ז"ל בטוב וברע תמיד עם חיוך ותמיד טוב לו , תמיד קל לו.
ביקור ההורים ביום שבת במשמר הנגב עם יעלה !
ביום שבת של חודש ספטמבר , הגיעו הוריו של גל אבינועם ז"ל לביקור יחד עם יעלה , נשאלתי אני יכול לראות את ההורים והחברה תשובתי חד משמעית בוודאי , ההורים מדהימים , גל ז"ל קורא לי המפקד רוצה להכיר את ההורים שלי , אני מבויש מעט מתקרב לוחץ ידיים מתרשם עמוקות מההורים , אימא של גל שואלת אותי המפקד אמיר זאת החברה של גל יעלה היא אשמה במכתבים , אני צחקתי יחד עם המשפחה , האימא המקסימה ביקשה בחיוך נבוך אפשר להוריד מהשכיבות שמיכה ? עניתי במבוכה כן על כול מכתב גל ז"ל ירד רק ל 10 שכיבות שמיכה , נוצר קשר מיוחד , חם עם המשפחה אהבתי אותם כמו את גל ז"ל אנשים , הורים מיוחדים , זוכר את יעלה עם השיער הבלונדי הארוך והחיוך המבויש נערה יפה הבנתי הכול.
דני וולף ז"ל קורא לי לחדרו ואומר לי יערבי מה אתה עושה אתה יודע מי זה הבן של גבע צור הרמטכ"ל של צה"ל ? אמרתי לו אתה מכיר את חיילה זמירי האימא המאמצת שלי ? ודני ז"ל ענה בחיוך לא , יערבי מה זה מי שמקבל מכתב יורד ל 20 שכיבות שמיכה ? דני זה חלק מהחישול שלהם והוסיף גבע לא אמר מילה הוא רק סיפר כמה הוא אוהב ומעריך את הדאגה ללוחמים , מסתבר שגילון האבא היה מפקד התאגד והם בשכנות טובה עם משפחת צור והוא סיפר בבדיחות הדעת , זה הגיע לדני , עבר בשלום .
גל אבינועם ז"ל
גל אבינועם ז"ל אחרי אימון הלוחם וקורס הצניחה הצטרף ללוחמים בפלוגה ה' כמו שאר הלוחמים , בניהם גם סידיס רחמים , אחרי תקופה קצרה של פעילות מבצעית כול מחזור אוגוסט 70 הלך לקורס מכים ב906 ליד כרמיאל , בסיום קורס מכים שבו מספר לוחמים לפלוגה ה' חלקם התפזרו בפלוגות המבצעיות של סיירת שקד , גל אבינועם ז"ל הצטרף לפלוגה ה' שעיקר הפעילות המבצעית נעשתה בשיא הטרור בעזה , הפעילות בעזה שחקה את הלוחמים באינטנסיביות שלה 12 שעות בשטח 6 שעות מנוחה , עוצר , היתקלויות , חיפוש מחבלים , איתור מבוקשים סיורים רגליים , סיורים רכובים , חיפוש בבתים , להפוך את הבית , מחסומי פתע , עוצר וכינוס כול התושבים במגרש פתוח , מארבים עבודה קשה מאוד , במקביל לפלוגה ה' שישבה בג'באליה ישבה גם הפלוגה שלי [ אמיר ] קרי : פלוגה א' בבית לאיה , עסקה באותה פעילות רק בשכנות לג'באליה , באחד ההיתקלויות בבית בג'באליה במסגרת הפעילות המבצעית נהרג לצערי הרב גל אבינועם ז"ל
ביום כ"ט בכסלו תשל"ב 17.12.1971 לא ! לא ! אשכח את הרגע הזה ואני בשכנות שמעתי את הבשורה , חשכו עיני , מלא כעס , מלא כאב , צער , לא יכולתי לקבל את הבשורה המרה , כאבתי לא ישנתי לילות , הוצפתי , היה לי לחץ בחזה , בבטן אכול חרדות , בכיתי שעות לא סלחתי ! לא סלחתי !! האמת חיפשתי נקמה !
שושן צחור
רק נער , עלם חמודות , הלכת !
את פניך , עוד פעם להביט הבטחת !
לשמוע צליל קולך גל הלוואי !
ליבנו שברת , גל ועוד גל , בלי די
דמותך נישאת בכתובת אש על הגלבוע
צללית דמותך בכול מעין בלי נוע
מבט נוסף , כשירת הציפורים כמהה
ליד ביתך ספסל מיותם , קמל עץ השקמה
אגלי הטל גדעו שושן צחור
גם הגשם העז מצייר דמותך בכר
דמותך נישאת.................
בדצמבר אלף לפידים מאירים שמך
בכול המשעולים בהם צעדת , גלי אבנים כדמותך
בנגב צללית דמותך בעין עבדת
היעלים רווים צימאונם גלים , גלים
דמותך נישאת.................
נפלת בשיאה של השלכת
עצי הדולב זקופים ומרכינים ראשם
רחש זרימת הנחלים גילו טביעות פסיעותיך
בגמלא חרוט שמך בכתובת גל היה כאן.
דמותך נישאת בכתובת אש על הגלבוע
צללית דמותך בכול מעין בלי נוע
שיר זה נכתב במחברת שירים הצהובה , השיר נכתב אחרי נפילתך , הדמעות לא פסקו , רציתי רק עוד פעם תעמוד מולי ותספר לי על ימיך בתיכון , על היותך ראש גדול , צמא בגעגוע לחיוך הרחב מלא משמעות , כול תנועה בגופך הביעה משהו , כמה חבל שלא אתפח על החזה , כמה חבל שלא נשוחח שיחות נפש כמו פעם.
תמיד שלך לעד , לנצח
מפקדך אמיר
פארק גל אבינועם ז"ל
ליבי , ליבי לזוג הנפלא , היקר , איזה עוצמות נפש , תבורכו הקש [ שקד ] ויעלה , אתם זוג מיוחד במינו , בטוח שלא קל לכם , אתם אנשים אצילי נפש , מלאי עוצמות , כוחות על אנושיים , עמוסי אלומות רגש , כול מפגש , כול הזדמנות אתם שם : לחבר של יעלה ! לחברות בין לוחמים נדיר , ישר כח זר ענק של תודה ותמיד תמשיכו בעשייה ובנתינה שלכם בהמון הוקרה , הערכה ואהבה אין סופית ממני אמיר אחיכם לדרך .
הקש ויעלה לקחו על עצמם להנציח את חברם ואהובם גל אבינועם ז"ל הובילו מהלך יחד עם אלכס בק , יחד עם חבריו לנשק מחזור אוגוסט 70 , חבריו לספסל הלימודים מצאתם המון כוחות על אנושיים לבנות בכפר הנוער המיוחד בניצנה שנבנה על ידי לובה אליאב , בניתם פארק לתפארת עם ישראל ולהנצחת זכרו של חבר , לוחם אבינועם גל ז"ל , בנוסף ובעזרתו של שלום סבח זכרו לברכה בנו קצין בסיירת מטכ"ל , שנסע באופן מיוחד לגליל ולהביא את האבן הגדולה [ מצבה ] שעליה רשום באותיות קודש שמו של אבינועם גל ז"ל , מצוין תאריך נפילתו 17.12.1971 כ"ט בכסלו תשל"ב.
תודה ענקית , ברכת ישר כוח לזוג המדהים יעלה והקש , אלכס בק , מחזור אוגוסט 70 וחבריו לספסל הלימודים , משפחת סבח היקרה .
גל אבינועם ז"ל שנים סוחב על ליבי ובעיקר על נפשי את האובדן , כתבתי לך כמה שירים וזאת ההזדמנות לעלות אותם , תמונתך בחדרי מביט וכואב ובהדלקת הנרות מזכיר אותך בנשימה אחת עם מיטב חברי שהלכו ולא ישובו עוד.
הגל שבר אותי לרסיסים
היופי , החן נכרכו באדם יחדיו , גל
החכמה , הענווה עטפו את הנער
האנוש בגל כמזכרת נצח
הסובב אותך באהבה , השבת בנתינה
גל ! שברת אותי לרסיסים
געגועים לעוד מבט , לעוד חיוך מרטיטים.
אלומות סיפורים , שזורים בפרק חייך הקצרים
אלף פרחים יפרחו , יכסו את שמך בריחם
כגל נושא מזכרת , דוגמה ומופת באדם
להתנדב בחרת , ראשון לקרב יצאת .
גל ! שברת.............................
שכחת לחזור כפי שהבטחת
שתלת , נטעת , ציפיתה לקצור לא שבת
כגל המתנפץ לרסיסים אותנו , אותי שברת
מאחור נטשת קופסא בתוכה נשאר חלומך
גל ! שברת
השירים , הלחנים נוגים מתנפצים על המזח
החזון והאמונה , בהם האמנת זוכים לגל ועוד גל
דמותך מצוירת , מופיעה בחופי הים אחר הגלים
השרשת , נועם וגלי געגועים אין סופי
יהי זכרך ברוך שלך תמיד באהבה רבה
המפקד המעריך והמעריץ
אמיר שמעון.
ה "שיר " שלי, עמוס לעייפה ,יום , יום
נפשי הקטנה , דואבת תכופות משנה כיוון מתעטפת בעצב , חובקת כאב וצער צמרמורת , זיעה קרה איתה עובר בגופי רעד השקופיות , האובדן , זעקת הפצועים , נשארים שנה אחר שנה
ניסיתי הכול , הנפש קורעת אינה מפייסת התמונות נתקעות ! " מחול " הכאב קורע בגופי
בחדרי הנוגה השמש נמנעת , חיוורת מתארת שורות של אפור , מכתיבה ציור עין דומעת לשרוד , לחיות , מלקט אופטימיות , אוסף "בדלי " אור מתפלל לפרטים קטנים , אוגר מילות שמחה וגעגוע
ניסיתי הכול........
נפשי שומעת מתייפחת ואינה משיבה אולי לוחשת , הולמת , תשרוד בחרת ב "חיים " כולי קשב , תחנונים , הניחי לי ולו לרגע פניי מבליטים את המאבק בגופי , רטט , איני עומד בזה !
ניסיתי הכול..........
כמהה , ליום שבו מעט חסד , די לכאב לוחש בדמעות , כותב בשם נפשי הניחי לי תני לי יום של רוגע , שקט אולי שלווה עשה ני ולו ליום ! שר מילים , ללחן שיר שמח !!
ניסיתי הכול , הנפש קורעת אינה מפייסת התמונות נתקעות ! " מחול " הכאב קורע בגופי
כתב אמיר שמעון 8.12.2021 בשיר זה כותב לכם את העובר עלי ביום יום , יום יום מתפלל לארוז , לאסוף , להתרומם , לשרוד , מבלי להתפרק האשפוז האחרון כאוב ועצוב , קורע , הרחק מאחור ללא חבר מהצד השני של הקו כמה עצוב !!!
יוסי לדרמן
כשאלוהים הוציא לי כרטיס צהוב פעם שנייה החלטתי שהעבודה זה לא מספיק למרות שהיא הביאה אותי תכופות למקומות מרתקים בגולה.
ב1994 גיסי דיבר על ויטראז'ים בגולן וזה איתגר אותי כי מעולם לא הייתי אמן מכסימום " הנדוורקר " = טכנאי.כך הפכתי תינוק שנישבה לקסם האור בעברו דרך ומול זכוכית.
עם השנים אספתי זכוכיות הן בצפרדעי הזבל בתקופות של השיפוצים בתל אביב הוותיקה והן בעולם לרבות בסקוקי, שיקאגו,11.9.2001 ,בקייפ וורדה ובעוד חורים.
זכיתי לעשות סדנאות אצל אמנים בדמנהור, מקדש האדם שבאיטליה ,בה מוצגת כיפת הויטראז הגדולה בעולם מתחת לפני האדמה, במונטה וורדה קוסטה ריקה, ובצרפת.
בשנים הרבות בגרמניה לא מחמיץ הזדמנות לנסוע בדרך הזכוכית על גבול בוהמיה.
עם כל אחת מהעבודות הייתי בהריון ,הסתובבתי עם הרעיון עד שהוא נבט ולרוב הוא לא יצא כמו שחזיתי, תמיד עם איזה טוויסטים.
הרבה שנים לפני הויטראז'ים קראנו לבכורתנו אור, ויהי אור.
צלם חובב כותב שירים הגיגים סיפורים.
גדלתי ביפו גבעת עליה עד גיוסי פברואר 66.
השכלה ים תיכונית 8 כיתות לימוד נפלאות.
עסקתי במחשבים עד שנת 2009 .
סיימתי לימודי הנחייה במכון אדלר הנחייה והרצאות לגיל השלישי.
כיום משמש רכז תרבות לגיל השלישי בקרית אונו.,
בזמני הפנוי מצלם כותב הגיגים שירים בעיקר לעצמי.
צילום מחשבות וזיכרונות הצפים מהצילום
החייל המהנדס והלוחם שמעי איתן בן מחזור פברואר 1968 שנפצע במלחמת ההתשה הלך לעולמו היום בטרם עת. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים-אנחנו לוחמי שקד מרכינים ראשינו ומחבקים את פנינה אשתו בנו ובנותיו משתתפים באבלכם ההלויה היום בשעה 12:00 בבית העלמין החדש בהרצליה
שלום לכולם,
היום, 50 שנה בדיוק ליום שבו נהרג גל אבינועם בפעילות מבצעית ברצועת עזה, עלו אהרון שקד-הקש, יעלה, קרובי משפחתו ומספר חברים לקיברו.
יהי זכרו ברוך.
שבת שלום לכולם נר חמישי של חנוכה - 2021. 50 שנה לנפילתו בקרב של גל חיים אבינועם ז"ל( דברים על קברו)
התקבצנו בבקו"ם בקיץ חם ולח - אוגוסט 1970. בארץ מתחוללת "מלחמתההתשה" . זו שכמעט ואיננה מוכרת לדור הצעיר של ימנו אלה, למרות שנפלו בה כ - 1000 חללים. "סיירת שקד" מחזיקה את הגזרה הצפונית של קו התעלה הבוער באש מלחמה עזה בין ישראל ומצרים.
תור המתנדבים לסיירת בבקו"ם ארוך ועמוס. ככול ששמה של היחידה ופעולותיה מתפרסמות - כולל תמונות הנופלים והפצועים - עוד ועוד מתדפקים על דלת הביתן הקטן והצנוע של הסיירת. כולם מבקשים להימנות בין הזוכים ולהתקבל לסיירת.
120 נבחרים. לעולם לא נשכח את השלב שבו נקראנו לביתן, אחד אחד, והמג"ד דני רהב (וולף) ז"ל מעדכן מי כן / מי לא ולידו העוזרת הנאמנה נעמי הממתיקה בחיוכה הכובש את הטעם המר של מי שלא התקבלו ואת הטעם המתוק של מי מאתנו שזכו.
במחזור הגדול הזה (הגדול ביותר בהיסטוריה של שקד) שהיינו מיועדים לקו התעלה, היו כ- 7 מושבניקים, 1 בקיבוצניק וכול היתר עירונים. חבורה איכותית, ציונית אמתית שמבינה "שעכשיו תורנו" לתרום לביטחון המדינה ושגשוגה.
בסוף אוג' 1970 נדמו התותחים, פורקו המוקשים ומלחמת ההתשה תמה. הסיירת ממשיכה לשאת בעול הכבד של פעילות מבצעית מגוונת בגזרת "פיקוד הדרום" כאשר הדגש המרכזי בעת הזו היא הפעילות ברצועת עזה, שהפכה להיות מרכז רצח ופעולות חבלה כנגד מדינת ישראל.
בתחילת ספט' אנו יוצאים ל"סדרת ירי" בפלמחים. דודיס המ"פ ואנו באוהלי סיירים. לקראת סיום סדרת הירי אנו מתבשרים כי זכינו בשי מיוחד. יציאת ערב לסרט בראשון לציון. השמחה הרבה נמהלת עד מהר בהבנה כי זה ממש ממש לא יציאה לסרט כפי שחלמנו. מדי א' חורפיים ( צמר קשה), אלונקות והופ.... אלונקות הרם ואנו יוצאים בריצה עם אלונקות לסרט בראשון לציון. רובנו כמובן נרדמנו במהלך הסרט ובכדי לחזור "למציאות" נפרשות פעם נוספת האלונקות ואנו בריצה חזרה למאהל בפלמחים. תשאלו היום את החברה על אודות הסרט ואיש לא ידע, אבל את חווית הסיוט הזה בטוח שכולנו זוכרים.
בתום סדרת הירי אנו במסע לילי מזורז לכיוון "בית גוברין" ומתמקמים בחלקת אדמה ממש מול העלייה למשטרת "בית גוברין". שלושה וחצי חודשי טירונות, סיוט ארוך ומתמשך של השפלות, קשיים רבים בתנאים הכי קשים ובין לבין גם אימוני חיילות הפרט והכתה.
זה הזמן והמקום להזכיר את מכתבו של גל ז"ל לאריק שרון ז"ל - אלוף הפיקוד. בשפה חדה ותמציתית מגולל גל במכתבו את מסכת הטירוניות שלנו תוך שהוא קובע נחרצות - ככה לא בונים חיילים יותר טובים. אנו כמובן לא ידענו על המכתב ולכן השתוממנו מאוד כאשר יום אחד, ככה פתאום, מגיעה לשולי המאהל ניידת שק"ם. בהמשך התקיימה פגישה עם המג"ד (דני) ובהדרגה הוחלף הסגל כמעט כולו. עכשיו אנו עוברים לשלב "אימון הלוחם" המתקיים בערד. אוהלי 10 , חדר אוכל בנוי, מקלחות , כול אלה ועוד הם עבורנו מציאות בלתי נתפשת אחרי חודשי הטירונות באוהלי הסיירים קרובים קרובים קרובים "לאימא אדמה". אריה פרלמוטר ז"ל המ"פ (נהרג בתאונת דרכים בסיני) ואנו נרגשים מאוד מאוד לקראת טכס הסיום שבו נענוד את "כנפי הסיירת" והכובע השחור.אלא שבמחנה היחידה ב"משמר הנגב" מתבשלת בשקט תוכנית אחרת עבורנו. מפקדת היחידה החליטה שאנו מחזור שאיננו מגובש מספיק ודני וולף ז"ל קובע - יתכבד אריה פרלמוטר ז"ל, הסגל וכול בני המחזור שסיימו את האימונים המפרכים עד כה, לצאת "לטייל" קצת במרחבי הפיקוד. מה שנקרא - הכרת השטח ברגליים. וכך נולד המסע המפורסם " 200 ק"מ מניצנה לאילת " לאורך קו הגבול המנדטורי (היום חלקו כביש 10). בתום מסע מפרך שמאז ומלפניו לא היה כזה בסיירת אנו זוכים להתקבל כ"חברים מלאי זכויות וחובות" לסיירת שקד האיכותית. מתוך 120 שהתחלנו הגיעו לקו הסיום כ - 60 ( לא בטוח שזה המספר המדויק), מאושרים וכול כך גאים בתג היחידה, כנפי הסיירת והכובע השחור. בתום המסע אנו מתפזרים בין פלוגות הגדוד ועד מהרה מוצאים עצמנו בפעילות השוטפת של הגדוד.גל ז"ל היה החלל הראשון של מחזור אוג' 70. נפל בקרב במחנה הפליטים ג'באליה בנר חמישי של חנוכה 1971. מאז נפלו בקרב עוד 5 בני מחזור ועוד 8 נפטרו. חברים יקרים ואהובים שזכרם אתנו תמיד ולתמיד.
המחזור מגובש ביותר. מרבה בפעילות של המחזור עצמו ורבים מאתנו אף פעילים ביותר בעמותת הסיירת בכול מגוון הפעולות המבורכות של העמותה.
בין כול שלל הפעולות שהמחזור עשה ועושה אציין שתים כדוגמה. הראשון - הוקם בניצנה (במקום שממנו יצאנו למסע 200) "גן גל". הקמת המקום הינה יוזמה משותפת של חברים/ות של גל מתל אביב ומחזור אוג' 70. הגן מתוחזק על ידי בני הנוער שבכפר הנוער ניצנה ( הלומדים על סיירת שקד ) ומשמש מקום מפגש למטיילים רבים המגיעים לאזור. בגן מותקנת מערכת שמע מודרנית ואיכותית ובה תקציר על סיירת שקד בכלל ועל גל ז"ל ומחזור אוג' 70 בפרט. בסוכות לפני שנתיים יזמנו את שיחזור "מסע ה - 200", יומיים על ג'יפים עם לינה בבורות לוץ. הפעם לא הגענו לאילת מפאת שטפון שפקד את האזור אך אין ספק שמדובר בחוויה מיוחדת במינה.ב – 22.02.22 מתוכנן מפגש פלוגתי לציון 50 שנים לגיוסנו (בגלל הקורונה קצת באחור). ניפגש בבית גוברין ליום חוויתי שבו נצעד בשבילים שדרכו שם רגלנו כטירונים, נעלה זיכרונות, נזכיר את מי שכבר אינם, נסתחבק ונישיר מבט לעתיד בכדי לראות שאנחנו צועדים קדימה ב"אזימוטים הנכונים".זהו חברים יקרים. אוג' 70 על המפה. ממשיכים כתף אל כתף באותה דרך שהתחלנו בה לפני 51 שנים, דרך שבה הפכנו מבודדים לקבוצת איכות ... מאז ועד היום.
כתב - אהרון שקד( הקש).
מחזור מאי 73
תערוכת אמני שקד
ועוד סיפור על קדוש ז"ל
כתב שמעון אמר
נקראתי דחוף למשמר הנגב להתייצב למשפט על נסיעה במהירות מופרזת עם קומנדקר ועוקב מים זה היה התרוץ !
לא זכרתי מקרה כזה , נעמי אמרה לי זה דחוף ודני ז"ל חם עליך , כרגיל צעקתי לא קיבלתי את הטענה המוזרה .
מגיע כרגיל מרושל , קדוש מבקש שים גומיות , תסדר את עצמך יאאוכש , לחש לי דני חם עליך ! תיזהר תענה יפה , דבר יפה. , נכנס לחדר , נעמי ברחה לא הייתה נוכחת , קדוש ז"ל גמגם עם זווית צחוק , ןפסק 2055061 אמיר שמעון נאשם ב... הצעיד אותי שמאל ימין , נאשם עמוד , דני ז"ל יושב מת להתפוצץ מצחוק קורא לי בוא לידי ! ואני לא מבין מה הוא רוצה , מתחיל להתעצבן ופתאום דני וקדוש מתפרצים בצחוק הסטרי עזבת את הקומנדקר בתחנה ליד בסיס השריון , באומץ לב צעקת להם אתם יודעים לרוץ בואו !שלושה ממשטרה צבאית מתקרבים וסמל פונה אלי ואומר נסעת כמו מטורף 40 קמ"ש מעל המותר אנחנו עוצרים אותך , לקחתי כשני מטרים מהם , הבטתי הצידה ראיתי שהשטח פנוי צעקתי אתם יודעים לרוץ בואו ! ברור שהם רדפו אחרי עם הגיפ הגעתי למשמר הנגב , ביקשתי ממזרחי שאחד הנהגים יביא את הקומנדקר , בינתיים משטרה צבאית מגיעה קדוש מקבל את פניהם ושואל אפשר לעזור לכם ? כן הסמל פונה לקדוש ואומר לו אחד הנהגים שלכם מופרע נראה כמו ערבי , מרושל ברח אולי הוא חייל שלך ? קדוש הכיר את הסיפור וצעק : איך אתה מעז לדבר ולהעליב חיילים , בסיירת שקד אין נהגים לוחמים כאלה תתנצל וצאו מפה מהר. דני נתן לי כפה ביקש מנעמי שתכין קפה ישבנו דני פנה אלי : יערבי גנבת ספסלים מהפיקוד , נסעת 40 יותר , מזל שלך קדוש קרע את התלונה כרגיל הגן בחרוף נפש.
נפש אחת
ההכרה , ההקשבה , היחס , האנושיות , ההבנה בנפש הפגיעה הנפש פצועה רכה, רגישה הפגיעה בה מכאיבה נפש אחת מצולקת פגועה חרוצת עלבונות ומכאוב נפש אחת לו ידעתם עמוסת אלומות עצב , קרעים.
נפש קטנה , רגישה מעבירה מסרים לגוף : ליפול ? , לקום ! לנפש קשה לאחד , לאסוף שברים , חובקת עצב ומכאוב
" מכה " אחר מכה בנפש כה קטנה ופגיעה לחץ , מתח , חרדות מכרסמות באורך חייה סופגת מהלומות , ללב מפריעה משנה תכופות את הדופק לעיתים המתח מלה לגבהים את לחץ הדם , מדאיג ואינו נעצר
נפש קטנה..............
שכחנו את הלוחם , הגיבור נפש אחת לא עומדת בזה מוכית , חבולה סופגת נוקאאוט נופלת .. מתרסקת ההתאוששות איטית הצלקות , המהלומות מונעים להתרומם הנפש כה קטנה מתקשה לאחות קרעים , שק העלבונות מלא
נפש קטנה , רגישה מעבירה מסרים לגוף : ליפול ? , לקום ! לנפש קשה לאחד , לאסוף שברים , חובקת עצב , ומכאוב
כתב אמיר שמעון 24.11.2021 חבריי הלומי הקרב ! שהחברה תדע ! לפוסט טראומה יש נלווים , מישהו צריך להבין את ההשלכות הכואבות , לחיות בבדידות , מתח , לחץ אין סופי , התקפי החרדות , הדיכאון הנלווה יצר " חברויות " להלומי הקרב , כדוגמה סכרת , הפרעת קצב הלב , הרשימה ארוכה . הדלת במשרד הביטחון נפתחה , יש הקשבה ורצון לעזור אל תעצרו , אל תהססו מישהו חייב להיות מודע להשלכות כאובות אלו.
בצער רב אנו מודיעים על פטירתו של יקירנו שמואל עמרם.
הוא נפטר בשלווה, מוקף בבני המשפחה הקרובה, בביתו.
הלוויה התקימה ביום ג', ה' בכסלו, 9 בנובמבר, בשעה 12:00
בבית ההספד קהילת ירושלים גבעת שאול.
חלקת הקבר: גוש כ"ז חלקה ט' שורה י"ב
יושבים שבעה בין השעות 10:00-14:00 וכן בין 16:00-21:00,
בבית המנוח ברחוב כרמל 2/3, מבשרת ציון (כתובת הגעה בוויז: תבור 3(
יהי זכרו של שמוליק אהובינו ברוך שמואליק עמרם מחזור אוגוסט 1966 נפטר השבוע ,בלויה נשאו דברים לזכרו ישקה סמל המחלקה באימון לוחם.אמנון שילוני, ודני פרל . שמוליק איבד רגל בבקעה כשהיה בפעילות מבצעית עם הפלוגה שלו.
תמונות מהלויתו של קדוש יקירינו.תודה לישראל דיין שצילם.
קדוש הרס"ר זכרך ברוך .
סיפור א' הספסלים מהפיקוד
ביום ראשון קדוש מסתובב כמו חיה פצועה וממלמל מאיפה אני אשיג ספסלים ליום היחידה , כל מי שנקרה בדרכו חטף .
דני [וולף ] רהב צועק בחדר לנעמי הפקידה תגידי לקדוש לא מעניין אותי שישיג ספסלים בכל מקרה שיגנוב !!
קדוש פגש אותי ליד המשרד כרגיל מרושל שם את ידו על כתפי ואמר איך אני משיג ? איך אני משיג את הספסלים ?
הרמתי את הראש ואמרתי לו תדאג לי למשאית , תן לי דף שמור חותמת של דואני מ"פ מפקדה השאר תשאיר לי , תוכל לתת לי מפקדון שיעזור לי ? בוודאי.
בדף כתבתי : לכבוד קצין המפקדה דחוף שלום רב ! אבקש לשחרר ליום היחידה \ 424 50 ספסלים לרגל יום היחידה שחל ביום חמישי , קצין המפקדה הביט בדף [ שמור ] חותמת של מ"פ מפקדה , איך קוראים לך עניתי יוחאי , הקצין שאל מי זה דואני ? עניתי בקור רוח מ"פ מפקדה ! טוב תיסע לאפסנאות אני אדבר עם האפסנאי שיעזור לך להעמיס , אני שומר על קור רוח ושקט , סיים להעמיס האפסנאי צועק מתי אתה מחזיר עניתי ביום שני ועליתי בשקט למשאית , הנהג מתפוצץ מצחוק , החייל שהיה אתי עשה במכנסיים , הגעתי לבסיס , נכנסתי לחדר האוכל , קדוש הגיע , סיפרתי לו צחק וצחק לא נרגע. הסיפור שקצין המפקדה ברר את אמיתות הדברים .
מצח הגיע לבסיס שאל את קדוש אתה מכיר את הגנב , השקרן שלקח 50 ספסלים , קדוש ענה אין לנו חיילים כאלה ! כנראה הטעו אותך, זה לא מהיחידה ואף משאית לא הביאה ספסלים ! דני רהב ז"ל נתן כפה רצינית צחק ואמר שב ספר מה עשית ! כך היה
קדוש האדם אחר המעשה
אהבת הלוחם בשקד בבת עיניו
לתת להיות אדם קדוש !
שקד , הסמל בעוצמה , התפרחת יפה האדם
החזות הרטיטה , הנפש , הלב, היופי באדם
כי רק אלו שהכירו , את הרוך , אהבת הלוחם
סמל , דגל להיות שם בזמן ובמקום
אב , משפחה דוגמה ומופת לכול הלוחמים
הקשיחות נאטמה , פרץ הרגשות בנופלם של לוחמים
הלוחמים הגיעו , הלוחמים הגיעו כל המחנה דאגה !
החזות..............
הרעות , אחוות הלוחם , גאוות היחידה הורשת
משעולי משמר הנגב פרחו מיטב הפרחים ללוחמים
הרוח , הלב תכופות שינתה כיוון
נעמי סיפרה על ים הדמעות בשקט על הנופלים
החזות .......
הנחלת מורשת , לאהוב , לכבד
ידענו כי הגנת בחרוף נפש על בניך הלוחמים
כואבים באובדנך עצובים , לא נראה פני מלאך
לוחמים מצדיעים לאגדה , לאדם , למופת בדרכך
החזות הרטיטה , הנפש , הלב , היופי באדם
כי רק אלו שהכירו , את הרוך , אהבת הלוחם
כתב : אמיר שמעון
מצדיע לך , מאחל למשפחתך שלא תדעו צער , מלאכי השרת ישמרו עליך מכול משמר אמן
מפגש זום ביום ראשון .
במסגרת פרלמנט שקד, ב-10.10.2021, אורי לפלר (מחזור מאי '73) סיפר לנו על 'תורת היען על רגל אחת' -על חוות היענים של משפחתו בפאלמה דה מיורקה, על הביולוגיה של היען, על הפיתוחים הכלכליים אליהם הגיע ועל התוכניות לעתיד.
טיול אופניים בשבת. לכניסה הקלק בשבת הבאה עלינו לטובה רוכבי גלגליגיל יוצאים למרחבי לכיש המוריקים בחורף זה. המסלול חשוף וללא בעיות מיוחדות. דרגת קושי קל-בינוני, צבע קושי ירוק-כחול.
שקדניק למרוקו.
הסרטון של שאולי ובקר בהקרנה מיוחדת ההקרנה – במועדון שבלול ג'אז קרליבך 23 תל אביב
א. לגבי הקרב עם הקומנדו המצרי במארב בין רומני לבלוזה התיאור כפי שנימסר שם (משם נראה כביכול היו שני כחות שקד שהסתערו ועוד) שגוי לחלוטין.. והרי סדר האירועים הנכונים בקצרה. זחלמי שקד בפיקוד ירון ספרא ז"ל אגפו בכביש את הרכבים הפגועים תוך ירי אגפי. הרכב האחרון בפיקוד בניה (יהודה בן-יעקב הי"ד ז"ל) אליו הצטרפנו רפי סעיד ואנכי, שמר ריווחי היתקלות כ-60 עד 100 מטר מהזחל"מ שלפניו וכשהנהג החל לסוב עם עיקול הכביש ראה לפתע לפניו זחל"מ בוער על הכביש. הסברא היתה שזה זחל"מ שקד שנסע לפנינו. מייד הכניס לרוורס ונסע אחורה אל מעבר למסתור העיקול. רגע של היסוס של בניה גרם לשינויי ההנהגה. רפי סעיד תפס יוזמה ומנהיגות מיידית, הורה לקפוץ מן הרכב ומייד הטיל משימות. לנהגים הורה להישאר עם הרכבים מאחור (נהג הזחלם יואב עזיאל ונהג ג'יפ הקמב"ץ דב רבינוביץ הי"ד ז"ל). אז הורה לרוב הנוכחים הוראות אישיות כגון להקש לקחת את המרגמה וכו'. נענו על הדיונה הצפונית כחמישים עד מאה מטר מן הכביש (למנוע זיהוי ע"י המצרים המתצפתים לאורך הכביש) בכיוון מזרחה ליצירת מגע עם המארב. לפתע ראינו שני טנקים על מדרון קדמי ולידם סא"ל. רפי ביקש מהסא"ל טנק לביצוע שת"פ; אושר ורפי תיקשר עם המט"ק בטלפון החיצוני שלו. הטנק החל לגלוש מזרחה ואנחנו רצנו בעקבותיו בחול הכבד, כח יחיד בן 12 לוחמים כאשר רפי נע במרכז החוד בניה מימינו, ואני משמאלו. השאר בטור מדורג מאחורינו ברווח ניכר, יהודה ברנט, אהרן הקש נחמיאס ואחרים.
להמשך הכתבה הקלק כאן
מפגש זום עם יוסי סדבון. למי שהחמיץ את ההרצאה המרתקת שהעביר לנו יוסי סדבון, תוכלו למצוא את ההקלטה בקישור הבא, שמוביל לערוץ היוטיוב של פרלמנט שקד https://youtu.be/SZjlfLYLr1w ושם ניתן לצפות בהרצאה כולה.
ביום א' הקרוב, 12.9.2021, בשעה 20:30, ירצה לנו במסגרת 'פרלמנט שקד' עו"ד יוסי סדבון, ניצב ( בדימוס ), לשעבר ראש אגף חקירות ומפקד מחוז תל אביב. מחזור פברואר 1971 בשקד.
נושא ההרצאה: המאבק בפשיעה מאורגנת ( הימורים, סמים, זנות)
הקישור לזום הוא: https://us02web.zoom.us/j/82353531035מוזמנים להתחבר החל מ 20:15 לשיח חברים וההרצאה עצמה תתחיל בדיוק ב 20:30.
שיתוף פעולה בין עמותת סיירת שקד לבין עמותת בשביל המחר – עדכון. סיכום פגישת התנעת התהליך בהשתתפות שמואל צוקר.
נשארו כ 50 מקומות אחרונים להצטרפות לקבוצת "שקדניק בוואטסאפ".למהירי החלטה המשתעממים בפנסיה. להתחברות, יש לשלוח הודעה או להתקשר 0522500575 תודה יוסי.
מפגש זום טיול במרוקו.
מרוקו בזום פרלמנט שקד ביום ראשון.
מתוכנן טיול קבוצתי של בוגרי היחידה במרוקו.
החלה ההרשמה לטיול במרוקו של יוצאי שקד ובנות זוגם בנובמבר.
מודעים בצער רב, על פטירתו בטרם עת ,של חברנו בן מחזור נובמבר 68 יצחק יעקובוביץ ז"ל. משתתפים בצער המשפחה.יושבים בבית המנוח רח המיסדים משק 59 בכפר אחים.יהיה זכרו ברוך.
מודעים בצער רב על פטירתו בטרם עת, של חברנו אורי שרון.
חברים יקרים
.יושבים שבעה בבית משפחת שרון רח" הירקון 244 ת"א.
יהי זכרו ברוך
בצער רב בכאב גדול ובלב כבד אני מודיע על פטירתו של בן דודי ארמן יהושוע (שייה (אוגוסט 73 בשקד .
על מועד ההלויה אשלח הודעה.
אלי בן הדוד 0528985146
אני מעתיק כאן קטע שכתב יהושוע ארמן מיד אחרי הכנס באשדוד בקבוצה הזאת ונזכרתי בקטע עכשיו שהגיעה הידיעה על פטירתו, ואני חושב שהוא מתאים מאין כמוהו לקריאה חוזרת. כך כתב ארמן: סיפור מהסרטים
מקובל להאמין שלקראת הסוף חייו של אדם חולפים לפניו כמו סרט נע.
מכיוון שאיש משם עוד לא חזר קשה לקבוע את אמיתות המידע.
אולם בכנס חשתי כי פרק ארוך מחיי ,חלף לנגד עיניי.
כמו כל בני מחזורי נולדתי בשנת חמישים וחמש .
ממש בשנה שהיחידה הוקמה בלהט האש .
היה זה מרגש ומוזר לפגוש את ישעיהו גביש אלוף הפיקוד לשעבר .
" פגשתיו" לראשונה בילדותי בעיתון דבר לילדים שמזמן נסגר .
הוא צולם כשעל עיניו משקפי אבק, במלחמה שהעם על קיומו נאבק.
בתיכון שמעתי לראשונה את השיר על סיירת שקד .
זכיתי לשרת תחת פיקודו של שיפמן " פני הנער הצעיר" שהיה המפקד .
פגשתי את הפקידה הפלוגתית הנחמדה יעל
וגם את בעלה שהיה מפקדי תקופה ארוכה - בצלאל.
פעם בטירונות חשבתי שבין:" היכון להקשב" לבין" הקשב" יש 2 שניות זמן ליישר את הפק"ל.
טריבר גער בי ואמר :" ארמן אתה מבולבל"!
הצטערתי על הרושם שעשיתי עליו וחשבתי שזה ממש חבל.
מאז נסיתי לתקן את הרושם על הנס המהלך( סליחה- הרץ) בעל המוניטין המהולל.
בכנס הגיע הוא מי שבטירונות נחשב לנציג האל עלי אדמות,
חיבק אותי והפעם החמיא לי ואמר :" המשך לכתוב יש לך יכולות מדהימות.
לכן אם המפקד פוקד עלי להמשיך אני ממשיך ,כי אם אסרב הוא אותי למפקדה ישליך.
פגשתי את חברי למחזור- ביגל, רזי,גבי, בני,נתן,צורי,ורמן ודרור.
הודתי לביגל על שבמסע דותן ,ריחם עלי והחליף אותי בנשיאת הג'ריקן.
הודתי למ.כ פלדמן על שכאשר חשד ששברתי את רגלי נשא אותי על גבו בריצה.
כתוצאה מהריצה המהירה יותר משכאבה רגלי חשתי כאב עצום באיבר שמכונה בפי העם- " ביצה".
פגשתי את אקסנפלד שעד היום אני מכנה אותו המפקד,כי לקרוא ממש בשמו אני פוחד.
הודתי לאלכס בק בעל המראה וההתנהגות של חתול בר,
כי בזכותו אני יודע שכדי להחשב ללוחם אני חייב לחקות בכל דבר.
פגשתי את חברי לצוות במבצעית לוזון .ראיתי אותו לראשונה בטלבזיה כשהייתי בתיכון .הוא צולם כשהוא שר שירים גסים ומיכוון שגם אביו ראה זאת התבייש אביו מנהל בית הספר והיה בדיכאון.
לבסוף" פגשתי" בכנס את עצמי על המסך הקטן .
צחקתי ואסביר לכם את כל העניין.
קיבלתי הודעה להגיע למצודת יואב לצילומים.
חשבתי לתומי שמדובר בצילום מחזורים להכנת אלבומים.
והנה נכנסו לבמאי מפקדים בכירים וסיפרו לו על שרותם ועל קרבות מרים.
חשבת לעצמי:" אוי ואבוי , איזה אסון.איזו קטסטרופה !
מה אני אספר , שהייתי אלוף פיקוד אירופה "?!
לכן כשנכנסתי לספר על השרות התוודתי ואמרתי בכנות:
" אני לא יודע איך הגעתם אלי ,אני בסך הכל הייתי חייל פשוט"!
כאן מסתיים הסרט שחלף לנגד עיניי
ואם הצלחתי לספר לכם אותו זה בזכות העובדה שאני עוד חי.
מפגש ביום חמישי בביתו של משה קמרז בכפר אחים היה מעולה.מחזור פברואר 71.תודה לרפי יעקוב על התמונות.
מפגש 50 שנה להווסדו של מחזור נובמבר 71 בגליל העליון תודה לשרלה הפקידה המתולוגית.
אברהם הופמן נולדתי ב 1950 בבאר שבע מראשוני הילדים בעיר.
שרות בסיירת שקד מחזור אוגוסט 68.
מ"מ למחזור אוגוסט 70.
מפ פלוגה ג בסוף השרות בעזה.
במהלך השרות מלחמת ההתשה בגבול מצרים.
האירוע המשמעותי ביותר במהלך השירות היה הפעולה עם מישמיש (אריה כץ ) בירדן ב 21.07.71 . בפעולה זו שנועדה לבדוק הכשרת ציר כניסה לירדן שחוצה את הרי אדום, נהרג מישמיש מאש כוחותינו.
לאחר שיחרורי לימודי תואר ראשון ושני בפקולטה לחקלאות.
מלחמת יום הכיפורים ולבנון הראשונה במסגרת גדוד תצפיות באוגדה 36. 3 שנות מגורים במעלות תרשיחה לפעילות חינוכית עם נוער מקומי.
מ 1974 ניהול ובעלות על משתלת גידול ליצוא ולשוק מקומי במושב מגשימים. במהלך כל שנותי מלווה אותי העיסוק האומנות הציור כולל מספר תערוכות.
גבי דוידסון רקע:
יליד ירושלים 1956. בוגר הגימנסיה העברית ושעות רבות גם את מגרש הכדורסל של הפועל ירושלים כשחקן.
התגייסתי באוגוסט 1974 לסיירת שקד. סיימתי כקצין את מחזור הבוגרים האחרון של שקד. מאז שרתתי במילואים עד גיל 60 והשתחררתי כסא"ל.
אחרי השרות יצאתי לחו"ל כקב"ט והמשכתי במערכת הביטחון עוד 10 שנים.
בשובי התחלתי לימודי עיצוב תעשייתי בבצלאל. עם סיום התואר פתחתי משרד עיצוב שעסק כ 20 שנה בעיצוב מוצר, פנים, עיצוב גראפי ותדמית מול הגופים הגדולים במדינה והחברות טכנולוגיות בתחום ההי טק, רפואה וביטחון.
הרצון לשינוי הביא אותי לתעשיות הבטחוניות בהם עסקתי בשיווק בינלאומי ופתוח עיסקי כסמנכ"ל בכיר עד לאחרונה.
ממשיך לעסוק באומנות, ציור, טכנולוגיית ציור וצילום משולב, פיסול ועיצוב להנאתי כל השנים.
יחידת זיקית:לזכרו של אביגדור אלדן. זיקית היתה יחידת המסתערבים הראשונה בצה"ל, במתכונת של זירת הלחימה המיוחדת והפעלתה ב"חבל עזה וצפון סיני", מראשית 1970.
הפרטים המדוייקים על הקמת והפעלת היחידה מתחילתבה כיחידה יעודית ב"מידור עליון", במסגרת סיירת שקד, פורסמו בהרחבה לאורך השנים, במתכונת מסווגת.
בתחקירים, ראיונות וספרות מקצועית נרחבת, על ידי שותפי הסוד - בכירי השב"כ הרכזים ואנשי השטח שלו, הקצינים הבכירים מפיקוד הדרום, שהיו שותפי סוד והפעילו את היחידה.
פורסמו מחקרים פותחה ונכתבה "תורת לחימה" ותוכניות הדרכה מפורטות לאור הפעלת זיקית.
*ספרות צבאית ופיתוח "תורת הלחימה" הוכנו כתשתית לכל יחידות המסתערבים שהוקמו לאורך שנים רבות, אחרי הקמת והפעלת "זיקית" בעזה.
*לא היתה קיימת "תורת לחימה", קודם להפעלת יחידת זיקית. התורה נכתבה תוך כדי הפעלת היחידה ופותחה לאורך שנים רבות אחרי הפעלת זיקית.
הפירסומים המקצועיים לאורך השנים, היו ביוזמת ובהוצאה לאור של מחלקת ההיסטוריה וההדרכה בצה"ל, "מערכות" ותוכניות ההדרכה של שירות ביטחון כללי
היחידה הוקמה על ידי משה רובין, קצין מסיירת מטכ"ל עפ"י תכנית שהתווה אברהם ארנן, מייסד סיירת מטכ"ל ואלוף פיקוד דרום אריק שרון.
לזיקיות גויסו 11 לוחמים מסיירת שקד שעברו הכשרה כמסתערבים במחנות הפליטים בג'בליה. משה רובין העביר לאחר שנה וחצי את הפיקוד על הזיקיות למאיר דגן שיחד עם סגנו שמוליק פז הקימו את סיירת רימון. דני וולף, פצי, שיפמן כקצין אג"מ, איציק גורן הקמ"ן, והמ"פים של הפלוגות המבצעיות שהיו בעזה בצעו שת"פים עם הזיקיות .
תודה לרפי יעקוב מחזור פברואר 71 על התמונות הנפלאות.
השקד שבלב ארץ אהובתי. חברים יקרים רצ"ב הסרטון " השקד בלב ארץ אהבתי - דרכה של סיירת שקד".
הסרטון הושק היום בהקרנת בכורה חגיגית באודיטוריום של מצודת יואב, לאחר טקס האזכרה המרכזי לחללי סיירת שקד.
זהו עוד נדבך בהנצחת מורשתה של סיירת שקד, ניצול תולדות היחידה וסיפור דרכה כמצע להעברת מסר חינוכי וערכי של ציונות ואהבת העם והארץ.
זו גם הזדמנות לומרת תודה לכל מי שלקח חלק במימוש פרויקט זה והפקתו המוצלחת של הסרטון.
תודה מיוחדת לעידו דגני ואלון דגני על ההפקה הצילומים והעריכה והגעה לתוצאה מוצלחת המעבירה את המסרים במינון הנכון ובכישרון.
בברכה צוקר, דורון, צביקה
חלק ממפגש זום בודפסט. של רון גפני, ועמי מלול.
שירו של חגי אדיב..
מסע 50 שנה למחזור פברואר 71
שלום חברים לאחר חודשי עבודה לא מעטים, האתר הרשמי של העמותה עולה היום לאוויר.
אין לי ספק שהוא יעבור תהליך של "מחלות ילדות",
צוות ההקמה מודע לכך
האתר ימשיך להתעדכן, לקלוט חומרים נוספים
ולתקן ליקויים במידה ויתגלו.
במהלך השנה שעברה לא נערכה גביה לאור המצב,
אנא נצלו את האתר לתשלום דמי החבר וחידוש החברות בעמותה.
כמובן מי שרוצה ויכול לתרום לפעילות העמותה
כמו כן להתעדכן בהודעות, האירועים ופעילויות העמותה.
לאחר דיונים אין ספור שהתנהלו בשנים האחרונות, חתימת הסכם (שאושר ע"י היועמ"ש) עם חברת
ברנדוויז באוג' 2020, עולה היום לאוויר האתר הרשמי של עמותת סיירת שקד.
אתר זה יהווה בסיס לניהול העמותה בשקיפות מלאה גלויה בפני כולם. יהיה מקור מידע ועדכון לגבי פעילויות העמותה, ישמש תשתית להודעות, עדכונים, זימונים ודיווחים על אירועים הקשורים לפעילות העמותה.
יהווה בסיס לקשר ועדכון הדדי בין העמותה לחברים, העמיתים ולמשפחות השכולות.
האתר מקושר לאתרי שקדניק ואתר הארכיון ומעודכן באופן מקביל בעדכונים השוטפים באתרים אלו
(על כך תודתנו ליוסי הלפמן וניר כהן).
האתר בנוי בצורה ידידותית למשתמש ובקלות רבה יחסית ניתן לנווט בו להתרשם ולהתעדכן.
האתר מקושר לחברת הסליקה משולם וישמש תשתית לתשלום דמי החבר השנתיים (200 ש') וכמובן אפשרות לתרומות, להן העמותה זקוקה להעמקה והרחבת פעילותה.
התשלום דרך חברת הסליקה מאובטח ברמה הגבוהה ביותר ומאושר ע"י בנק ישראל
דפי התשלום דמי חבר ודף התרומה באתר מאפשרים תשלום בכרטיס אשראי, בביט. בהעברה בנקאית
ומשלוח המחאה. בתשלום בביט ובכרטיס אשראי מיתקבלת קבלה מידית בסמס לטלפון.
אין ספק שכמו כל מוצר ראשון בסידרה, אחרי תהליך הקמה ופיתוח צפויות "מחלות ילדות" אנו צוות ההקמה ערים לכך ונקפיד לתקן לשפר ולעדכן באופן שוטף
הקמת האתר עלתה 7000 ש' שנתרמו ע"י בוגר היחידה שאול שחר (שולם ישירות לחברה),
עלות האחזקה 100 ש' לחודש.
זאת גם ההזדמנות להודות, לצוות ההקמה - רפאלה כץ ויוסי הלפמן שפעלו יחד איתנו בהקמה, עוד רבה העבודה לפנינו בהמשך העדכון השוטף של האתר,
כמובן לאדי כהן מנהל חברת ברנדוויז שבהרבה סבלנות ואורך רוח הלך איתנו במעלה דרך ההקמה,
אנו ממשיכים כמובן בקשר בהדרכה בתיקון ליקויים ושיפור האתר לאור הניסיון שיצטבר.
בתקווה שאתר זה יהיה עוד נדבך בניהול מאורגן ומסודר, בשקיפות מלאה של העמותה.
בברכה צביקה כהן שמואל צוקר
מזכיר העמותה יו"ר העמותה
דני ברעוז ממקימי פארק שקד.
צילם ,ערך,ושלח חברנו ישראל דיין.
מחזור נובמבר 69 תמונות שהתגלו לאחרונה.
משמאל לימין:יוסי הלפמן,דני שחורי, שמוליק שני,יצחק רוזנשטריך ז"ל שנפל במלחמת יום כיפור על גדות התעלה. משמאל לימין:דוד קזמרסקי,יוסי הלפמן,שמוליק שני,יאיר נבט,יצחק רוזנשטרייך ז"ל נפל במלחמת יום כיפור. משמאל לימין:אבנר סגל, מיכאל בראל,אבי עזרזר,שמוליק שני, שוכב לפניו יוסי הלפמן. רכב שרות
סיכומי מפגשי הזום שנערכו במשך השנה לכניסה הקלק כאן
סיכום מפגש זום אמני שקד 2 שנערך ביום שלישי. ציורה של לאה שקלאר רעיתו של מוטי חברנו.
פרידה - מצמיחתה של שקד לגדוד, לסיירת מובחרת של פיקוד דרום.
פרידה - מהחברות, מחברי וידידי, מהשנים ששרתנו בשקד.
פרידה - מניהול כספי העמותה, ובשלל המפעלים, והמפגשים שעשינו
בעשרות השנים שעברו
כל טוב לכולכם. הרבה בריאות ותודה למברכי, על שרגשתם אותי מאוד מאוד.
בקשתי, עצתי, כעת.. נאסוף זרדים למדורה , ונשיר –
על הנגב יורד ליל הסתיו הרעות נשאנוך בלי מילים
ומצית כוכבים חרש חרש אפורה עקשנית ושותקת
עת הרוח עובר על הסף מלילות האימה הגדולים
עננים מהלכים על הדרך. את נותרת בהירה ודולקת
כבר שנה לא הרגשנו כמעט
איך עברו הזמנים בשדותינו
אך נזכור את כולם
את יפי הבלורית והתואר
כי רעות שכזאת לעולם
לא תיתן את ליבנו לשכוח
אהבה מקודשת בדם
את תשובי בינינו לפרוח. גרשון וילן - נגבה. - 18/04/2021
כדי להישאר בחיים צריך חיילוּת טובה ומזל. אני בטוח שאשתחרר בחיים"
כתבה של יוסי מלמן בהארץ,על איציק לניאדו ז"ל.לכניסה לחץ כאן
נפל בדיוק כמו שחי כל חייו: כאדם שתמיד נחלץ לעזרת חבריו. כך היה
סמ"ר יצחק (איציק) לניאדו
בשכונת פרדס כץ שבה גדל, עם חבריו לשבט בצופים, עם הרקדנים שעמם חולל בלהקת צעירי
תל-אביב ועם רעיו לנשק בסיירת שקד. חייו היו קצרים. בן 22 היה בנופלו בשלהי מלחמת יום כיפור.
הייתי בן המחזור שלו וזכיתי לשרת איתו.
לניאדו היה איש מקורי, יצירתי, נועז, פוחז ושופע כריזמה. בגלל תכונות אלה, סלחו לו הכל על
משובותיו ותעלוליו. במהלך אימון, כשפלט כדור שפילח את פלג גופו העליון של חברו, רפאל פייג, וחייו
היו תלויים על בלימה, ביקש האחרון ממפקד הסייירת, בנימין (פואד) בן אליעזר, "בקשה אחרונה" -
לא לשפוט את איציק. פואד נענה לבקשה. על המקרה הבא הוא כבר לא היה יכול לעבור לסדר היום.
"שכבנו במארב באזור הכפר סאפי בירדן, ליד ים המלח" מספר ינקו סדובניק שהיה מ"כ של לניאדו
בטירונות. "איציק נרדם בתורו בשמירה ולא שמענו בקשר את פקודת ההתקפלות. המארב הסמוך לנו
חשש שאולי קרה לנו משהו ומיהרו אלינו. המפקד מצא את כולנו ישנים". כשחזר הכוח לבסיס, שפט
פואד את לניאדו ל 30- ימי מחבוש בכלא 6. אחרי כשבוע הורה לשחררו. "סגנו, אמציה (פצי) חן, הזמין
אותי לשיחת נזיפה", מוסיף סדובניק. "הוא מזג לעצמו כוס ויסקי, ומכיוון שלא מצא כוס נוספת לקחאת המאפרה, ניקה אותה ומזג גם לי. שתינו לחיים ואחר כך רשמו לי נזיפה". לימים הפכו סדובניק
ולניאדו לחברים טובים. הם בילו יחד בחופשותיהם והתארחו זה אצל זה בפרדס כץ ובטירת הכרמל.
החיבה והיחס הסלחני ללניאדו נבעו לא רק מאישיותו הכובשת, אלא מכך שהיה חייל מצטיין. "שד זריז
שהצטיין בכל מקצוע צבאי ובכל פעולה", הוא מדגיש.
לניאדו נולד ב 4- בספטמבר 1951 בבני ברק. אביו משה נולד בדמשק, עבד במפעל למשקפיים ואחרכך הפך לצלם בבתי ספר ובחתונות. אמו לילי נולדה בירושלים למשפחה דמשקאית. היו לו גם שתיאחיות ואח. "באנו מבית דתי מסורתי" מספרת האחות ציפי. "אבא הלך בשבת לבית הכנסת, עשהקידוש ואחר כך נסענו לים. גרנו בדירת שיכון עממית. בשנות החמישים והשישים פרדס כץ היתה
שכונה שקטה ופתוחה מאוד. רק מאוחר יותר היא התחרדה ויצא לה גם שם של שכונת פשע".
כוח פצי.
נר זיכרון נר התמיד
חרטתי נר זיכרון על גופי
אובדן של מיטב הבנים קורע אותי
השכול נושק כמעט לכול משקוף
הבנים שלא ישובו עוד מדיר שינה מכאב
אימא מתעקשת הכיסא ישאר ריק
הלוואי ותבוא רק תגיד חג שמח תחייך ותרגיע
החדר ספוג בריח המדים שאחי לא יזכה ללבוש
כול יום שבא והולך חורך את גופי
השירים שכתבת אלוהים לא יראו אור כמה חבל
כתבת אני אשוב עוד ואחבק אותך אחי הלוואי
אימא מתעקשת........
העץ ששתלתי לזכרך מלא עלים ירוקים ופרחים
לספר לך רציתי ! גם בשלכת העץ ירוק , חי ואתה !!
סיפרתי לך בכאב , בכי קורע נעמה חברתך ילדה בן !
די ! אין לי כוח , מחכה שנדפוק בדלת, תחייך עו פעם אחת קטנה
אימא מתעקשת......
הכאב שלא יעצר , שלא יגמר
הגעגוע חורך , חונק , נאנק , נחנק
איך אשרוד עוד שנה ואתה לא איתנו
בשבתות , בחגים הכיסא הריק התבלא , יתומים משמחה
אימא מתעקשת הכיסא ישאר ריק
הלוואי ותבוא , תגיד חג שמח , תחייך ותרגיע
כתב שמעון אמיר
חברים יקרים
שמח לעדכן אתכם
שהיום הושלמה ההנפה של כל רכיבי הגשר,
למעשה אפשר לעבור מגדה לגדה ע"ג הקשר.
סיום העבודה, לאחר הרכבת מדרכי הזכוכית, ישורים וחיזוקים אחרונים,
מתוכנן ליום ג' הקרוב.
שלב חשוב ומרגש בפיתוח והקמת הפארק.
בברכת מזל טוב לכולנו.
צביקה יו"ר קק"ל מר אברהם דובדבני יחד עם צמרת קק"ל ההנהלה ומרחב דרום, בביקור בפארק סיירת שקד בהשתתפות נציגי העמותה.
קישור להקלטה של מפגש אמני שקד.
אחרי עיכובים ופתרון בעיות שונות הנה הקישור להקלטה של מפגש אמני שקד שהתקיים בזום ב-21.2.21 . למרות שהיתה הפסקה קצרה באמצע בגלל ההאקרים שהתפרצו למפגש הכל תפור כעת כהקלטה רצופה, בלי קטע ההתפרצות. תהנו! https://tinyurl.com/ShakedArtists1
יצא ספר של מנחם סטודנט מנוב' 66: "טיפול בצל מלחמה – סיפורו של לוחם ומטפל"
להלן שתי המלצות של לוחמים על הספר:
1. אבינועם גולדמן (נוב 66): נוקי הי, עכשיו סיימתי לקרוא את הספר המרגש שכתבת , לא יכולתי לזוז למעט צלחת מרק בסביבות עמוד 102 , פרק רדף פרק וכל אחד מרתק יותר מזה שלפניו. ענק ,כל הכבוד. כתוב היטב מנוסח, מדוייק, מענין . אחד הלהיטים שלך ממליץ לכולם לקרוא.
2. צלי רשף – אוגוסט 68 שקד: ד״ר מנחם סטודנט, שכולם מכירים אותו בשם נוקי, היה המ״כ שלי בטירונות בסיירת שקד בשנת 1968. מאז זרמו מים רבים בירדן, ונוקי שידע 4 מלחמות ואין ספור ימי מילואים בחזית הפך לד״ר ונהיה פסיכתרפיסט, מי היה מאמין... בימים אלו הוציא נוקי את ספרו הראשון, טיפול בצל המלחמה, ובו מספר את חוויותיו האישיות הקשות שלו מהמלחמה, דרך סיפורי המטופלים האמיתיים שהינם פגועי המלחמה. אתמול קיבלתי מנוקי את הספר עם הקדשה אישית, וקראתי אותו במכה אחת, וזה אומר הכל. אני ממליץ בלב שלם!
נפטר מיכה קסטכר ז"ל. מחזור פברואר 69.
בצער רב אנחנו מודיעים על פטירתו של מיכה קסטכר, אבא, סבא, אח ודוד אהוב. ההלוויה תתקיים בבני ציון מחר
(יום ו',12.3.2021 בשעה 11:00) על מנת לשמור על בריאות הציבור, אנו מבקשים שיגיעו בעלי תו ירוק בלבד, נא להגיע עם מסכות, לשמור מרחק ולהשמע להנחיות הקורונה.
כתב אברהם שחף. חששתי שמדובר במיכה קיסר(קסטכר)ז"ל ,קיוויתי שלא מדובר בו.הוא היה בפלוגה ב בעזה,שם ניפצע במותנו מכדור בהתקלות עם מחבלים.היה בן זוגי בקורס קצינים,ולמרות קומתו הנמוכה ומשקלו הקל היה לו כושר מצויין ,בחזרה לבסיס משטח המטווחים עשינו תחרות זוגות של נשיאת פצוע בריצה ,התחלפנו כל פעם שלא היה יותר כוח ומהירות הריצה ירדה,במחלקה היו חניכים מסיירת צנחנים,סיירת גולני ושאר יחידות החי"ר,מיכה ניגש אלי ואמר"שחף בו נהיה זוג ונראה להם מי זה סיירת שקד".למרות שמשקלי לא היה קל(כ 80 ק"ג)ומשקלו היה כ65 ק"ג ,הוא רץ איתי על הכתפיים כאילו הייתי נוצה.כמובן שבזכותו סיימנו במקום הראשון בפער גדול.כמו שנאמר "שמנו את סיירת שקד על המפה".ולכן עד סוף הקורס התייחסו אלינו בכבוד הראויי.אשתו האמריקאית הייתה מורה שלי לאנגלית במכינה האוניברסיטאית בת"א(1977).יהיה זכאו ברוך.מיכה!!אהבתי אותך חברי היקר ותמיד הרגשתי שזה הדדי.תנוח על משכבך ומבטיח לפגוש אותך בגן עדן.ת.נ.צ.ב.ה.
לזכרו של מיכה קסטכר
מעוז "מילאנו" פונה במבצע מורכב. בשיחות של המג"ד עם המ"פ יעקב טרוסטלר, מפקד המעוז, התברר כי לא יהיה ניתן להיחלץ מהמעוז באור יום באמצעות זחל"מים, כיוון שהמעוז הוקף בכוחות מצריים גדולים עם נשק נ"ט בשטחנו ממזרח. התוכנית, שעובדה במשותף, קבעה, שפינוי המעוז ברגל יתחיל בשעות החשיכה. במעוז היו 43 אנשים, וביניהם חמישה-עשר שריונרים, שטנקיהם נפגעו, ופינו את עצמם למעוז, בחלקם פצועים. כמו כן, היו בו כמה אנשי מנהלה, שהיו חלק מכוח המעוז. ציר התנועה באזור קנטרה מזרח היה אמור להיות ניווט והתחמקות מזרחה, ואחר כך צפונה לכיוון תעוז "יורם". בשעות החשיכה, יצא הכוח מהמעוז בתנועה רגלית שקטה. הכוח נע באטיות עקב הפצועים ובזהירות רבה, כדי להימנע מהיתקלות עם הכוחות המצריים. לאחר כמה שעות של תנועה נתקלו בכוח מצרי. תוך כדי ההתחמקות, נוצר נתק בתוך הכוח. 24 לוחמים בפיקוד טרוסטלר וסגנו מיכה קסטכר הצליחו להתחמק ולהסתתר. עם אור ראשון התגלה הכוח על ידי טנק ישראלי שהחל לירות עליהם בהנחה שמדובר בחיילים מצרים. שנים מהשריונרים רצו לכיוון הטנק מנופפים בטלית על מנת שהטנק יזהה שהם חיילי צה"ל. הם חולצו על ידי אותו טנק והגיעו לתעוז "יורם", ופונה לבלוזה בזחל"מים. שני לוחמים נהרגו בהיתקלות ושבעה-עשר לוחמים, וביניהם הפצועים, ניתקו מהכוח העיקרי, והתגלו כשהסתתרו במבנה נטוש בעיק קנטרה בשמונה באוקטובר בבוקר. בקרב נהרגו תשעה לוחמים, ושמונה לוחמים נפלו בשבי
כדאי להבליט את הסיפור הזה
עדכון בשיחת וידאו ביום ראשון - 14 במרץ, 9 בערב רמי סידון.
21.2.21
"הלכתי כי קרא הקול" –מיזם חינוכי, ערכי, בעקבות פועלו של סגן רמי סידון הי"ד שנפל במלחמת יום כיפור תשל"ד, עדכון בשיחת וידאו ביום ראשון - 14 במרץ, 9 בערב
רמי סידון ז"ל היה קצין מצטיין בסיירת שקד, נפל במלחמת יום הכפורים תשל"ד בקרב גבורה של הסיירת, שמטרתו הייתה להסיר את המצור של הצבא המצרי על מעוז "בודפשט", הצפוני בקו המוצבים לאורך תעלת סואץ. רמי נפגע אנושות וחולץ על ידי חבריו. מספר ימים נאבקו הרופאים על חייו, אך ללא הצלחה. כשפורסם דבר נפילתו נאמר "כשרמי מת, מת הסמל של הסיירת".
רמי היה אידאליסט, עניו, צנוע, טוב לב, חיפש תמיד את הטוב והמועיל, אומן מחונן אשר השאיר רושם רב על כל מי שהכיר אותו.עשרות שנים לאחר מותו, התגלו עובדות מופלאות על פועלו של רמי כנער, כבחור.בעקבות גילוי זה החלטנו אנו, בני משפחתו של רמי וכמה מחבריו לפרסם את פועלו. כולנו תקווה, שבעת הזאת, בה החברה בישראל שסועה ומקוטבת, יהפוך הסרט למיזם חינוכי ערכי שיפלס מסלולים ללבות רבים.המהלך הראשון הוא הפקת סרט שיעביר את המסרים החינוכיים, ערכיים של אהבת האדם, כבוד, אחדות, אכפתיות, וחתירה מתמדת להדגשת מכנים משותפים בין האנשים החולקים יחד את פיסת הארץ הזו – ארץ ישראל.דמותו ופועלו של רמי מהווים את הבסיס לסרט כזה.יצאנו לדרך. עלות הפקת הסרט ע"י צוות מקצועי שנבחר בקפידה היא כ - 100000 ₪.
תהליך איסוף הכסף עדיין מתקיים, נמצא בשלב מתקדם וכרגע הצלחנו להשיג את רוב הסכום הנדרש.
אנו מודים לעשרות תורמים נדיבים, ואנחנו מעוניינים לעדכן את כל מוקירי זכרו של רמי בפרטים נוספים מרתקים אודות המיזם הזה, התקדמותו ולוח הזמנים שלו.
נקיים שיחה ב – זום (zoom) ביום ראשון,14 במרץ, בשעה 9 בערב.
הקישור לשיחה: https://zoom.us/j/8425201727
להתראות,
צוות ההיגוי:
רינת חכים (אחותו של רמי ז"ל), אהרון שקד, בנצי נצר, מוטי דבורקין (בוגרי סיירת שקד), שאולי לב ודורון אורבך (חברים מקורס קצינים).
פארק שקד נבחר ע"י קק"ל לאחד מעשרים הפארקים היפים בישראל....
בואו לטייל בשבת הקרובה בפארק סיירת שקד, השבת האחרונה של דרום אדום.
תפגשו את דני פרל, נימי וחברי צוות המורשת והעברת הלפיד,
תתרשמו מעבודות השימור והסבת גשר הברזל לגשר להולכי רגל (המתוכנן להסתיים בסוף מרץ).
מפגש של טבע, משפחתיות, חברות וכייף....
מסיור משפחתי בעמק התכלת שבצפון הארץ, דרך מסלול אופניים אתגרי לתצפית מרהיבה באיילון על הרי מודיעין ועד בית הכנסת העתיק במעון, שבדרום הארץ- חרשנו את המדינה וריכזו את המקומות הייחודיים לקרן קימת לישראל לצפיה הקלק כאן
הזמנה לתערוכה של חברנו גדעון סער.
השבוע נערך מפגש מעניין ביותר עם אומני שקד בזום.
השתתפו: צוקר דברי פתיחה והצגת עבודותיו גילוף
זיגי בן חיים אומן בנלאומי שחי בניויורק
יוני בן שלום צייר וצלם
מיכל פולג אומנית וציירת
גלעד דובשני ארכיטקט
יורם אפק פיק פסל וצייר
עמוס נחום צלם ימי
גדעון סער צייר
דני אנקר כותב ספרי ילדים
עמוס כץ צייר
עמוס גזית צלם
את הערב הנחתה לאה שקלאר, אמנית, אשת תקשורת, חוקרת תרבות הלבוש.
וכן עמוס בוסקילה.
מחזור מאי 69 טיולי גיבוש שלח וכתב יוסי מלמן. יוסי שלום תמונות מטיול ג׳יפים מאתגר בשטח, של מחזור מאי 69 והמ״כ האגדי שלנו דוד כץ. הטיול התקיים ב-12-13 ויצא ממצפה גבולות חצה את חולות חלוצה ואדי לבן, לכיוון הר קרן נחל עקרב מצפה רמון עד לסיום בבאר מנוחה בערבה. הנוף היו מהמם ומראות של אורחות גמלים ועדרי פראים וטרקטורונים פראיים לא פחות, חלפו על פנינו. היו עצירות בביר מלכה וביר חפיר, מבט לבית קברות של שבט טארבין, לינה בשטח באוהלים (כמעט כמו אוהלי סיירים) ספוגי טל וקור אימים. הנהגים עוזי דהרי איציק אבירם משה עמיעד ובכיר הנווטים דורון אבן הפגינו כישורי שליטה בתנאי שטח קשים במיוחד לעבירות, עם בולדרים גדולים, ואדיות עמוקים, סלעים, מצוקים תלולים וירידות ועליות שכמעט גרמו להתהפכויות. אברהם שחף וחגי אדיב תפקדו על תקן טבחים, שויתרו ברוב נדיבותם על תנאי שירות של שבוע שבוע. במהלך הטיול אותגרנו ע״י אחד הצמיגים שנקרע ועשרה שקדניקים מתקששים, שהוכיחו שהמחזור שלנו ראוי לתואר של ״מאו מאו״, עמלו במשך כשעה עד שהגלגל הוחלף. כמו שכתב משורר הדלות: חזרנו עייפים אך מרוצים.
סיכום המפגש לזכרו של עמוס ירקוני. חברים יקרים! מצורף הקישור להקלטת המפגש המרגש שהתקיים אתמול בערב לזכרו של עמוס ירקוני, במלאות 30 שנה לפטירתו. תודה לכל הדוברים ולמשתתפים בדיון הפתוח בהמשך. מגוון נקודות המבט ששמענו איפשר להכיר קצת יותר את דמותו של עמוס ירקוני גם למי שלא זכה לפגוש אותו.https://tinyurl.com/AzkaraAmosYarkoni
.
,תמונות ששלח דוד דרור מחזור 1961 (חיי בשוויץ).
ארוחה בשטח. דוד מימין עם הסכין. עמוס,וסלח ירדו לבדוק עקבות דוד קומנקאר שני על הפגוש.
שקדניק בוואטסאפ" אתר "שקדניק" פתח אפיק תקשורתי נוסף "שקדניק בווטסאפ" על מנת לקשר בין בוגרי היחדה לדורותיהם במקום זה תוכלו להיות בקשר מידי על מנת להכניס חומרים חדשים ישנים לאתר בדרך פשוטה,ומהירה וכן למצוא חברים שנעלמו בחלוף השנים.פרט חשוב כל אחד יכול להוציא את עצמו ברגע שיחפוץ.חשוב מאד למי שלא מכיר את השיטה,אפשר להשתיק את המערכת ולנטרל את הצלצול על מנת שלא תופרעו ללא צורך ושוב חוזר זה מקום שלכם משם אפשר לעבור לפרטי על מנת לשמור על הפרטיות של האחר להצטרפות יש לשלוח את מס" הנייד שלכם ל 0522500575 או למייל yossi42445@gmail.com
תודה והרבה בריאות . באהבה רבה יוסי.
(אפשר לצרף חברים נוספים שיש לכם את הפרטים שלהם)
רמי סידון ז"ל.
חברים המעונינים להצטרף לדף העסקים,והאומנים(ללא תשלום) מוזמנים להתקשר 0522500575.
בר גביע קוצני עם נאור , עם חכם , זה הזמן לעשות חשבון נפש נוקב ! לפני שלושה שבועות הוא האשים את הרמטכ"ל , שר הביטחון אדם שהיושרה לה אנחנו מתגעגעים בדם על המתים מקורונה !! לא עצרנו ! לא הגבנו ! כהרגלינו שתקנו ! עד מתי ? שבענו תחלואה קשה , קרוב ל6500 קדושים שהלכו ואינם לצעוק איפה היית ? איפה הייתם ?" ממשלה יקרה " אל תגידו לא אמרנו , לא התרענו , אל תשכחו את הנופלים , השטיקים , השקרים , חוסר שיקול דעת , אנחנו החלטתי ! עם יקר ! שימו סוף לשיסוע , לפירוד , לחוסר האמון , לבלבול , ל " מסורת " השקרים בעזות מצח , קבל עם ! לא עוד יחד נעצור את הזוהמה שמתפשטת בכול חלקה טובה בעם , תחשבו על נוער הזהב , דור ההמשך , על המיטב בלוחמי צה"ל . עם יקר ! השיבו אנשים שאיכפת להם מהעם , שיביא סגנון , דרך , יחזק ערכים עליהם גדלנו , יש הרבה כאלה . יש מחליף , יש מחליפים תנו להם הזדמנות להשיב לעם את הרוח , האמון שאבד , תהרגו את השקרים , תקטלו את לא לכבד את המילים שכתב וסיכם , די ! הפתיחה הפתאומית ללא שיקול דעת , ללא מתווה , ללא התייעצות ואחריות עם הגורמים המקצועיים אלה אנחנו החלטתי חלילה כדי להיבחר ! לא ! לא שכחנו נזכור ! ביום הבוחר הביאו את הבשורה , יום חדש , יחד עם פריחת האביב. השיר הנלווה : בר גביע קוצני
עם נאור אל תתפתו ! אל תפלו בפח ה "קורונה אחרינו " שוב הדגשה לשקרים והשטיקים המלך ערום , אני ואפסי עוד ,אנחנו החלטתי ! אל תפלו לתהום פעורה , זכרו אין לה סיכוי
עם חכם " מסורת מורשת " התחמנות הפכה לדרך חים מעוותת אל תשכחו ! שלוש , ארבע , בחירות ! לשרש , להעמיק את המפריד הביטו לעתיד , אל תתנו לשיסוע , לקרע בעם הזדמנות נוספת אל תגידו יום יבוא ! הביאו את היום , יום חדש , בשורה עם תקווה דברי ההבל בעזות מצח מתובלים בהאשמה דם ידייך על המתים ! היום ! ראו איזה פלא זכרם של המתים נשאר מאחור האומנם ? " ידייך ופיך " כעננה כבדה על זכרם של המיטב שהלכו אל תשכחו ! אל תסלחו ! שנו את המחר , הביאו יום חדש
עם נאור ! שימו אתכם לשופט למצב , עשו צדק עצרו את הזוהמה , חוסר אמון , בלבול מילדינו הביאו לילדינו , לנוער זהב אור בקצה המנהרה השיבו לילדינו את התום , הטוב , הרוח , הרעות
זכרו ! יש מחליף לכול אדם ! תנו צוהר ליושרה , לטוהר , לאמירת אמת , למאחד בעם
כתב אמיר שמעון 5.3.2021
סיפור השבוע שלום לכל העושים במלאכה
במיוחד לארם, המ"כ שנרדם על פרוסה מרוחה בריבה .למשך די הרבה זמן ניתקתי את עצמי מהזכרונות והיתה בי איזה רתיעה מלהיכנס לאתר. חששתי מן הרשימה של חברינו שאינם. אבל לפני שבוע וממש בלי להתכוון פגשתי את אשר זעירא שהדריך קצת את טירוני מאי 71. לא הייתי מכיר אותו, אבל להפתעתי האיש-אגדה זיהה אותי ובשמי הפרטי דווקא. מרחנו קצת זכרונות משותפים ומובן ששמו של קוגמן עלה. ואיך אפשר בלעדיו? לא רק בגלל ה"פרה משתינה ברוח", אלא גם בגלל הסיפור האישי שלי איתו. זה היה יום שישי שלישי או רביעי בצבא, והטירונים מסודרים לפני יציאה הביתה ממשמר הנגב. קוגמן ניגש אלי, והביט בי מלמטה למעלה במבט חודר ובוחן. אחרי כמה שניות פינה קצת גבות לטובת המצח ואמר לי בקולו המאנפף: "קינן! להמשך הקלק כאן
השיר בסיירת שקד בסגנון אחר ע"י יורק בן דוד.
הסיירת חוזרת
חברים יקרים שלום .
כידוע לכם יוסי הלפמן מחזיק את אתר "שקדניק " לשירותינו ל ב ד משך למעלה מ- 10 שנים .האתר מיועד לכל אותם מאות ואלפי בוגרי שקד , משפחות השכולות וקרובי משפחת "שקד" אין ולו אחד שרוצה לבוא לידי ביטוי ואינו יכול . מאות רבות של בוגרים באים לידי ביטוי כרצונם החופשי .מן הראוי לציין בסיפוק כי אתר "שקדניק" אף סיפק תמונות וצילומים רבים להפקת כנס שקד לדורותיו לאחרונה ובהצלחה מדהימה .כמו כן כתבות רבות , חיבור בין אנשים כולל איתור בוגרים בחו"ל ואספקת אינפורמציה לכל דורש ניתן למצוא באתר .ואולם , מסתבר שלהחזיק את אתר "שקדניק" הכולל הוצאות לא מעטות עולה במימון ובממון לא מעט – והכול עליו !לכן , אני מצטרף לפנייתו של יוסי ופונה לכל אחד ואחת מהבוגרים להירתם למאמץ ולתרום כאוות נפשו לשם המשך אחזקת האתר לנו ובשבילנו .כמו כן , לאחרונה יוסי הפיק את מדבקת "אני שקדניק" ( רצ"ב ) שתמורת תרומתכם תשלח המדבקה ובכך לבטח ייסע לטובת האתר ואחזקתו .אודה אפוא לכל אחד ואחת שייאותו להשקיע ולו לרגע בבקשתי ולתרום את חלקם הצנוע .בכל הכבוד הראוי לכלל החברים.
ובברכת חג אורים שמח לכם ולבני ביתם .
מוטי . ל
חברי היקרים, יוצאי סיירת שקד לדורותיהם,
אתר "שקדניק", אשר הוא יוזמה ברוכה וטובה, אשר מתקיימת תחת יוזמתו וניהולו של יוסי הלפמן חברנו, פועל ומבצע עבודת קודש במשך שנים ארוכות, וזאת על בסיס התנדבותי, תוך השקעת משאבים גדולים, ללא תמיכה כספית של החברים, או של כל גורם ממוסד.
האתר הצליח בניהולו של יוסי, ליצור ולחדש קשר בין כולנו, תוך שימור זיכרון העבר ויצירת מערך אינטרנטי לשמירת קשר וזיכרון, לרבות כיבוד כלל הנופלים, הפצועים והחברים מכלל המחזורים, אשר צעדו יחד שנים רבות.
לאור האמור, החליט מחזור אוגוסט 1969, במסגרת עריכת כינוס וטיול לרגל חגיגת 50 שנה לגיוס, כי הגיע העת להרים גם תרומה לאתר, אשר יצר פלטפורמה מצויינת לשימור הקשר, החברות והזיכרון המשותף, כאשר העמותה, אשר זכתה לתרומות גבוהות יחסית, במהלך השנים, לא הצליחה לעשות כן.
רצוי, נכון וצריך, כי כל מחזורי החברים, יאמצו את האתר אל ליבם, ויעלו תרומה לאתר, ככל אשר ידבנו ליבם, וזאת כדי לשמר את התוצאה הנפלאה, אליה הגיע האתר, בזכותו של חברנו יוסי.
בברכת חזק ואמץ
מחזור 8/69
"שקדניק" תקנון קבוצת הווטסאפ
הנחות לכתיבת התקנון (למה צריך תקנון?)
תקנון הוא אוסף של כללים ותנאים מחייבים להשתתפות בארגון או בגוף מסוים. לקבוצות ווטסאפ רבות תקנון כזה.
תכלית תקנון "שקדניק" להסדיר את כללי ההשתתפות בקבוצה, את מערכת היחסים בין חבריה, לרבות התכנים שיועלו בה והסייגים להעלאתם.
העקרונות עליו יושתת התקנון הם שווים לכל נפש, ויתאימו לכל משתתף בקבוצה, בלי קשר להשקפתו הפוליטית ולעמדותיו החברתיות.
לכן, יישום התקנון וקבלתו ע"י החברים, אמור לצמצם למינימום את ניצולה של הקבוצה לרעה, את היריבויות הבין-אישיות, את המתחים והעלבונות בין חבריה.
חופש הביטוי והפלורליזם הרעיוני, הם נשמת אפה של הדמוקרטיה שלנו ולכן, התקנון לא יקבע את המה (רשימת נושאים ותכנים מותרים/אסורים), אלא את האיך ( איך יוצגו הנושאים/תכנים בקבוצה, מתוך סובלנות, כבוד הדדי והתחשבות בזולת).
למקימי קבוצת "שקדניק" עניין לצרף אליה חברים רבים ככל האפשר, מיוצאי סיירת שקד בני משפחות הנופלים וקרוביהם, ולשמור שחברים שכבר הצטרפו, לא יעזבו וימשיכו להתבטא בה.
התקנון ישקף את רוח סיירת שקד לדורותיה.
התקנון נכתב ע"י מספר חברים: יוסי הלפמן; מוטי לפיד; שלמה ולדמן ועמיחי שתיל (להלן היוזמים).
עקרונות מנחים לחברות בקבוצה א. מוזמנים להשתתף בקבוצת הווטסאפ "שקדניק" (להלן: הקבוצה או
המשתמשים) כל מי ששרת בעבר בסיירת שקד (לוחמים; מפקדים; גששים;
קשרים; פקידות, אנשי מנהלה ולוגיסטיקה) כמו גם המשפחות המורחבות
של חללי שקד וחבריהם (להלן: החברים). ב. מקימי הקבוצה שמו לעצמם כמטרה ראשונה, לשמור על הקשר בין חברי
הקבוצה, יוצאי היחידה לדורותיהם ובני משפחות החללים, ולהעלות בה על נס
את עברה ומורשתה של היחידה על כל צדדיהן, דהיינו- רוח היחידה! ג. במסגרת ההשתתפות בקבוצת "שקדניק" יותר לחבריה להביא כל תוכן
ומידע, להביע כל דעה ו/או רעיון ו/או להגיב ו/או להציג שאלות בכל נושא
(להלן: תוכן/ים) בתנאים שיוצגו להלן.
תנאים וסייגים
חבריה ישמרו על לשון נקייה בתכנים שיועלו (בלי קללות, בלי גסויות ובלי עלבונות אישיים) והוויכוחים בין חבריה יערכו באורח תרבותי, מתוך סובלנות הדדית, התחשבות בכבודו ובדעתו של האחר וללא התלהמות!
המשתמשים לא יעלו בקבוצה זו כל תוכן (לרבות תמונות ותצלומים) שיקרי ו/או פוגעני ו/או מטעה ו/או לא חוקי, לרבות שידול למעשה שאינו חוקי!
לחברי הקבוצה מובטחת סודיות לגבי התכנים שיעלו בה. לא יעשה בתוכן שהועלה בה ע"י מי מחברי הקבוצה, שימוש העלול להיות מנוצל לפגיעה בו ע"י צד שלישי , שאינו חבר בקבוצה (למשל באמצעות הדלפה או העברה לצד שלישי כזה ו/או ניצולו לתביעת דיבה).
ניתן יהיה לעשות שימוש בתוכן פנימי מחוץ לקבוצה, רק באישור זה שהעלה את התוכן המבוקש.
לא תינתן העדפה כלשהי לדברי חבר זה או אחר ו/או לתוכן זה או אחר.
לא יעשה בקבוצה ובתכנים העולים במסגרתה כל שימוש מסחרי ו/או תעמולתי.
חבר שהצטרף לקבוצה מרצונו, משמע נתן הסכמתו לעקרונות ולתנאי תקנון זה.
המשך שיתופו של חבר הקבוצה שלא יעמוד בתנאים אלו, תישקל לרבות האפשרות להשעיתו הזמנית או להוצאתו המוחלטת ממנה, כפוף לשימוע אצל מנהל הקבוצה ויוזמי התקנון.
בברכה! יוסי הלפמן
חברים הרוצים להצטרף לקבוצה יש להתקשר 0522500575 תודה יוסי
אם בא לכם טיול ג'יפים ולא ידעתם איך להתחיל אנא היכנסו לאתר שלנו היי הג'יפ החברה המובילה בטיולי הגיפים בישראל שתיקח אתכם למקומות שלא ידעתם על קיומם בכל שטחי ארץ ישראל טיולי ג'יפים בצפון טיולי ג'יפים בדרום טיולי ג'יפים באילת טיולי ג'יפים בנגב, אתם זקוקים לטיול ג'יפים כמו אויר לנשימה, זקוקים להיפגש עם הטבע בליל ירח בשקיעה או בזריחה יש באפשרותנו להוביל אתכם עם הג'יפ שלכם או עם רכבי השטח שלנו ומדריכי טיולי ג'יפים חייכנים ונחמדים של היי הג'יפ. מסלולי טיולי ג'יפים ייקחו אתכם לנחלי מים זורמים, בוסתנים ,תצפיות מעניינות באזור רמות מנשה, באזור מצפה רמון, הגליל המערבי ,אילת, אזור ים המלח ועוד. יש בידינו את כל האישורים והבטוחים על מנת לתת לכם את המרב בטיולי ג'יפים בכל הארת מחכים לכם באהבה רבה
טיולי גיפים ידועים כבר שנים כדבר מרתק ביותר אנו בהיי הגיפ מוסיפים תכנים לטיולי גיפים שלנו כמו ארוחות בשטח רכיבה על סוסים קייטרינג סנפלינג קיקים מעגלי מתופפים טרקטורונים ועוד המדריכים שלנו הם מדריכי טיולי גיפים הטובים בארץ יוצאי יחידות קרביות בעלי וותק רב של טיולי גיפים בכל אזור ואזור בארץ רמות מנשה,עמק יזרעל,גליל תחתון טיולי ג'יפים במרכז טיולי גיפים בצפון ,טיולי גיפים באילת, טיולי גיפים במצפה רמון , טיולי גיפים בנגב יוסי הלפמן בעל חברת היי הגיפ מוותיקי טיולי הגיפים בישראל בעל ידע רב ונסיון עשיר
ב טיולי ג'יפים באילת יתכנן עבורכם טיולי גיפים מרתקים כולל כתבי חידה משחקי גיפים ארוחות בשטח תה צמחים וכל מה שיעלה לכם ולו בראש היצירתי.
נוסטאלגיה ומחשבות לפני שנתיים הוזמנתי להשתתף כצופה, בכנס של אירגון יוצאי ההגנה. כצפוי, הזמן עושה את שלו ומספרם מצטמצם, לכן החליטו הרחיב את מאגרהמשתתפים גם ליוצאי חטיבות מלחמת השחרור ובהמשך גם את צאיצהם.
כך הוזמנתי עם רעייתי על ידי אשה מדהימה שהיתה מ"כ בפלוגה ג' גדוד 51 של גבעתי (אז היה הגדוד בגבעתי)
במלחמת השחרור, אלמנתו של אחד מגבורי המלחמה ההיא, הינה ציירת מוכשרת והוציאה סםר נפלא על קורות הגדוד.
הערב היה נוגע ללב, מרגש וסנטימנטאלי ואני מצדיע ליוזמים והמפיקים. חזרתי לערב נוסף השנה בחול המועד
סוכות (לפני כחודשיים) עם שמץ געגוע; חייכתי עם כולם, התפעלתי מהנגנים הצעירים של תזמורת צ.ה.ל. ומדברי
המפקדים הישישים (תא"ל פונדק על סף ה 100) המהמתי את הניגונים האהובים ומחיתי דמעה היכן שתיכננו עורכי
הסרטים הדוקומנטריים. השיא היה בסיום, אחר ששרו את הימנון פלוגות השדה של ווינגייט - הפו"ש, שאלו אם יש
יוצא פו"ש בקהל, ויהודי בודד הצביע! היתה לי תחושת התחברות עם דור ענקים שהולך ונעלם.
חברים יקרים, גם אנחנו דור הולך ונעלם, גם אנחנו נקודת החבור עם העבר ועם אירועים ומסורות המתפוגגים
כרסיסי לילה וכאיוושות ערפל נמוג בשמש הבקר. בנו תלוי הדבר אם נשכיל להעביר את מה שטמון בראשנו, ובלבנו,
לדור העתיד, לדורות רבים באים. אל נא נשב בחבוק ידים במחשבה שיש מישהו ערטילאי שיעשה הכל; אתם הייתם
בסיירת שקד
להקת פיקוד דרום מילים: דליה רביקוביץ' לחן: רפי בן משה בסיירת שקד, מדליקים בלילות מנורה חזקה,
בחדר המפקד.
וכל עין באור מבריקה.
ומי שאין לו בערב מה לעשות
נכנס ויושב לו,
עד אחרי חצות.
בגזרה הצפונית, בסיירת שקד,
פני נער צעיר וזה המפקד.
בסיירת שקד,
ישנו אוטו ישן שהפך מועדון,
עם אור שקט,
בכתום וירוק ואדום.
ומי שאין לו בלילה מה לעשות,
דופק מסמרים,
ומדביק תמונות.
בגזרה הצפונית...
בסיירת שקד,
יוצאים בכל יום שלושה סיורים,
אל צירי המוקד.
ובערב רואים אותם חוזרים,
ואין אחד שם שלא עלה על מוקש,
באחד הימים,
בדרכי האש.
בגזרה הצפונית...
בסיירת שקד,
יוצאים לסיור עוד לפני הזריחה,
כשהחול מרטט,
וחוזרים גם אחרי חשכה.
ואת הרעים שאבדו בדרכי העפר,
שומרים בלבם,
מכל משמר.
-1.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.png)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
-1.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
-4.jpg)
.jpg)
.jpg)
-1.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
