"שקדניק" האתר של סיירת שקד 424

 

 

 

 

לוף געשעפט:  
מערכת שקדניק מרכינה ראש עם התבשרנו על מותו בשיבה טובה של אחד מותיקי הסיירת, מוקד למיתוסים רבים, אותו מצביא צהלי מופלא: רב-הלוף .  זאת היות ונהיר לכל ותיקי היחידה כי ברגע הסטורי זה נעקר חבור חשוב של היחידה עם צה"ל הנוכחי; כל עוד "חי הלוף ופעל" - נישאר גם זיכרו הוירטואלי של מחבת שקד המופלא תוסס בלב הולם  וכוסס בכרס רעבתנית: הצבא צועד על קיבתו. כל עוד היה הלוף קיים - ניתן היה בהינף עט, להקים את היחידה מחדש על אדני המחבת ההיסטורי; נודה - היו ויכוחים קשים ומרים על תחולת המחבת המיתולוגי, אבל הלוף היה הרכיב היחיד הנעלה מכל אבק של ספק, הדבק המלכד את בעלי המתכונים היריבים בעוינות גסטרונומית לאחדות. כמו בפיתגם הסיני העתיק - "המחבת מסוגל ללכד אש ומים למטרה אחת משותפת!" אח, איזו אבידה! מי זו הפויקה שתישוה לו?  הלך הלוף, המחבת אבד ואנו נותרנו מעולפי יגון, ומנוחמי זכרון.    

עם יצרני הבשר המעודן לא הצליחה ריכרד לוי להתחרות, ומול הלוף שלה אף אחד לא ניסה להתחרות

התמוטטותה של חברת ריכרד לוי מעידה יותר מכל שהנאמנות איננה משתלמת. הנה לכם חברה תעשייתית ותיקה, ששמה את מבטחה, לחמה ואת הלוף שלה בצה"ל - ומה שהיה לפני 50 שנה ההשקעה הכי בטוחה במשק, הסתבר כרעוע יותר מכרעי תרנגולת.
כמעט 50 שנה עובד מפעל ריכרד לוי בחולון. כמה דורות של משפחת קרליבך עבדו במפעלועמלו על איכות הלוף והבשר המשומר. 50 שנה צעד צה"ל על קיבתו ועל הלוף של משפחת קרליבך ולא אמר די. הלוף של ריכרד לוי הוא לא רק מוצר מזין שסתם את קיבתם המקרקרת של מאות אלפי לוחמים (גם אם על הטעם אפשר להתווכח) - הוא גם אבן דרך תרבותית.
עד שיום אחד נולדו הקופונים של הרכש בכספי הסיוע האמריקנים מהשוק האמריקני,וההזמנות מריכרד לוי הצטמצמו. החברה התאימה את עצמה וניסתה להגדיל את נתח של השוק המוסדי על חשבון הצה"לי.
במקביל, החל לפרוח שוק הבשר המעובד-אך-משובח ונולדו נישות חדשות ומתמחות. זוגלובק,הוד לבן, טיב טירת צבי, מעדני מזרע ומעדני יחיעם, המציאו את הנישות ומילאואותן. ריכרד לוי ניסתה לפתח את הלוף, לשבח את טעמו ולהעלות אותו על המדפיםברשתות השיווק. היא לא הצליחה להתחרות באחרים, ועל הנישה של הלוף אף אחד לארצה להתחרות איתה.
הקיבה הישראלית הפכה אנינה, והציבור על אזרחי לא רצה לוף על שולחן ליל שבת.צה"ל כבר הודיע לפני כמה חודשים, שזה עניין של זמן עד שהלוף יוצא מהתפריט.המתחרות בשוק לא רצו לקנות את המותג-לא מותג, שהשוק הבטוח שלו כבר לא כל כך בטוח. וכך, נותר הלוף לבדו, עם 50 עובדים מפוטרים וחובות של 10 מיליון שקל.

מכתבי גולשים על המחבת.

יוסי יקירי שלום
זה אף  פעם לא היה   לוף אנחנו  לא נתנו  לדבר כזה להיכנס
בשערי היחידה  המחבת היה על טהרת בשר הגולש בקופסאות שימוריםמתוצרת  מפעלי ריכרד לוי  לא יודע באים קיימים כיום 
למען  הצדק  ההיסתורי ברכות על הפעילות
ישקה (מחזור נובמבר 64 )

תשובה לישקה
ישקה שלומות
קיימות עדיין בשוק של הסובייטים טיב טעם ועוד ובחנויות של הדרוזים ברמה גולש ובאיכות טובה
פעמיים בשנה אנחנו נפגשים פליטי מחזור נובמבר 65 באיזור הפארן ויושבים על מחבת
בידידות

יורם קרני
מ"פ ג 1968/9
 
תשובה נוספת
בוקר צח וקצת גשום בצפון.אכן גם אני מצאתי בחנות של רוסים משהו הדומה לגולש המיתולוגי...רק שקצת פחדתי לאכול מקופסא שאין עליה תאריך. שלום לכולם--- יחי




 
 
התחברות לחברים

פורומים

 דפי זכרון פעילים לחללי סיירת שקד הכניסה לפי שמות משפחה
     
 א-ב הקלק   ג-ד-ה הקלק

ו-ז-ח הקלק
 ט-י-כ הקלק

  ל-מ-נ-ס הקלק  ע-פ-צ הקלק 

 ק-ר הקלק     ש-ת הקלק


באפשרותכם להוסיף תמונות וסיפורים,לדף יקירכם.
.yossi42445@gmail.com
 
   מצבת זכרון לחללי שקד באופקים.

תודה לשאולי מהנצחת החייל על עזרתו בהשגת החומר.


 

תאריך ושעה
 

מונה:


                  
   נוסטאלגיה ומחשבות 
 לפני שנתיים הוזמנתי להשתתף כצופה, בכנס של אירגון יוצאי ההגנה. כצפוי, הזמן עושה את שלו ומספרם מצטמצם, לכן החליטו הרחיב את מאגרהמשתתפים גם ליוצאי חטיבות מלחמת  השחרור ובהמשך גם את צאיצהם.
כך הוזמנתי עם רעייתי על ידי אשה מדהימה שהיתה מ"כ בפלוגה ג' גדוד 51 של גבעתי (אז היה הגדוד בגבעתי)
 במלחמת השחרור, אלמנתו של אחד מגבורי המלחמה ההיא, הינה ציירת מוכשרת והוציאה סםר נפלא על קורות הגדוד.
הערב היה נוגע ללב, מרגש וסנטימנטאלי ואני מצדיע ליוזמים והמפיקים. חזרתי לערב נוסף השנה בחול המועד
סוכות (לפני כחודשיים) עם שמץ געגוע; חייכתי עם כולם, התפעלתי מהנגנים הצעירים של תזמורת צ.ה.ל. ומדברי
המפקדים הישישים (תא"ל פונדק על סף ה 100) המהמתי את הניגונים האהובים ומחיתי דמעה היכן שתיכננו עורכי
הסרטים הדוקומנטריים. השיא היה בסיום, אחר ששרו את הימנון פלוגות השדה של ווינגייט - הפו"ש, שאלו אם יש
יוצא פו"ש בקהל, ויהודי בודד הצביע!  היתה לי תחושת התחברות עם דור ענקים שהולך ונעלם.
     חברים יקרים, גם אנחנו דור הולך ונעלם, גם אנחנו נקודת החבור עם העבר ועם אירועים ומסורות המתפוגגים
כרסיסי לילה וכאיוושות ערפל נמוג בשמש הבקר. בנו תלוי הדבר אם נשכיל להעביר את מה שטמון בראשנו, ובלבנו,
לדור העתיד, לדורות רבים באים. אל נא נשב בחבוק ידים במחשבה שיש מישהו ערטילאי שיעשה הכל; אתם הייתם
מגש הכסף, והיום הינכם חוליית החבור בשלשלת הדודות. אנחנו מפצירים בכם ליטול יוזמה, לשגר חומר, זכרונות,
 אירועים, הפניות וגם כתובות שלכם ושל חברים שעדיין אין ברשותנו. שתפו אותנו, זה יותר קל מאשר לכתוב ספר לבד.
 איש לרעהו יאמר חזק. שלכם באהבה - אתר שקדניק. למשלוח yossi42445@gmail.com 
  
בסיירת שקד
להקת פיקוד דרום
מילים: דליה רביקוביץ'
לחן: רפי בן משה
בסיירת שקד,
מדליקים בלילות מנורה חזקה,
בחדר המפקד.
וכל עין באור מבריקה.
ומי שאין לו בערב מה לעשות
נכנס ויושב לו,
עד אחרי חצות.

בגזרה הצפונית, בסיירת שקד,
פני נער צעיר וזה המפקד.

בסיירת שקד,
ישנו אוטו ישן שהפך מועדון,
עם אור שקט,
בכתום וירוק ואדום.
ומי שאין לו בלילה מה לעשות,
דופק מסמרים,
ומדביק תמונות.

בגזרה הצפונית...

בסיירת שקד,
יוצאים בכל יום שלושה סיורים,
אל צירי המוקד.
ובערב רואים אותם חוזרים,
ואין אחד שם שלא עלה על מוקש,
באחד הימים,
בדרכי האש.

בגזרה הצפונית...

בסיירת שקד,
יוצאים לסיור עוד לפני הזריחה,
כשהחול מרטט,
וחוזרים גם אחרי חשכה.
ואת הרעים שאבדו בדרכי העפר,
שומרים בלבם,
מכל משמר.

בגזרה הצפונית
[Top]
                          
                                                 עורך דין פגיעות גוף   עורכי דין תל אביב    עורך דין פגיעות גוף      עורך דין נזיקין       מדריך טיולים בניו יורק     עורך דין   עורך דין בירושלים

אתר נבנה ע"י ,חברת  קידום ובניית אתרים.  המתמחה  בבניית   אתרי מורשת 0522500575