ראשית ,האתר שלך מדהים ערוך בצורה ידידותית עיניינית ומקצועית ,סרטונים,ראיונות,סיפורים תיעוד הטקסים המפגשים וכו' יישר כוח עשייה משמעותית
בחור מקסים ושמו הלפמן יוסי
שופע חיוניות מעשיות ויופי. אתר" שקדניק" הקים ליחידה
ובו הוא מביא סיפורי גבורה.
המצלמה מנציחה את סיפורי "וותיקי היחידה"
כן- לוחמים יקרים, היתה זו מציאות לא אגדה....
בצניעות הם-" וותיקי היחידה" מספרים את שעברו,
לא מעט נכתב על מעשיי הגבורה- כאריות נלחמו...
אתה יוסי המקסים כל הכבוד....
אשרי האנשים המשמרים את מורשת היחידה 424" סיירת שקד"
אשרי היחידה 424" סיירת שקד" לשעבר שאלו הם לוחמיה ,חייליה ,ומפקדיה .
והרבה הערכה לאלו המכבדים בנוכחותם את המפגשים והטקסים של בוגרי היחידה "סיירת שקד" לדורותיה.
לא נשכח את חברינו ליחידה אשר נפלו במבצעים, קרבות ,ומלחמות על הגנת המדינה הם
אתנו לעד. הבטחנו להם לזכור ולא לשכוח. ואנחנו לא שוכחים...יהי זכרם ברוך.
ארנונה מילר –פקידה לשעבר בסיירת
יוסי שלום
יצא לי לראות את הראיון עם דני אנקר,מנקודת המבט שלי וההשקפה שלי דני נשמע
אדם פתוח אמיתי. בכתבה הוא חוזר אחורה ומשחזר לבקשתכם המראיינים ,את התקופה שלו בסיירת שקד בה לחם במקצועיות בגבורה עם שאר הלוחמים אשר היו אתו במבצעסרג'נטומבצע ויקטוריה המהוללים,מלבד תאור הלוחמה בשטח ותאור הפעולה האמיצה בה השתתפו הלוחמים מהסיירת "שקד "כמובן, דני מביע את הערכתו ליחידה ללוחמים של אותה תקופה להווי הישראלי. לחותם ששקד השאירה לו , המרכיב האנושי לדבריו. אנשים טובים חברויות שנוצרו איכויות של אנשים - נכס אדיר אשר עד היום יוצר קשר .ורוצה לחזור ולהיפגש יחד,זה מה שמייחד לוחמים לשעבר אמיצים ואיכותיים. ושוב אני חוזרת אשרי המדינה שהיו לה לוחמים כלוחמי" סיירת שקד".
ארנונה מילר
ועוד תרשה לי להוסיף כל הכבוד להעלאת סירטונים, ראיונות, וסיפורי לוחמים,אשר אתה מעלה באתר ,
הסרטון על מבצע ויקטוריה ,אחד על אחד מחזיר אותנו לתקופה-,אני ומספר בנות היינו שם, ליווינו את הלוחמים עד לרגע יציאתם למבצע המהולל לראות את פניהם היפים והאמיצים מתוך הסירטון זורק אותך אחורה 4 עשור שנים, ולהצדיע לאלו האנשים -היום שאתנו .ולהצדיע ולכאוב את אלו שנפלו. יהי זכרם ברוך.
arnonami@gmail.com
היי יוסי.
נסה לחפש במקורות שלך על יחידה 525 שבסיסה היה במחנה פארן ועסקה בפעילות לאורך הקו המצרי - הר שגיא, נחל לבן ,נחל פארן, הר כרכום מכתש רמון, הר עריף ,( חפש
במפה..) וכל האזור הזה שבמרכז הנגב , וכן לאורך הערבה עד אילת . מבלי להשמיץ 424 ערכו "טיולים" של יום , של כייף לאורך הקו המצרי, אך לא עסקו שם בפעילות
שוטפת. עיקר פעילותם באותה תקופה סבבה את רצועת עזה.
להתראות עליז שגיא
נ.ב. אם ניר לא זוכר מי אני , תגיד לו עליז מחפצי-בה.ע. שגיא - פיקוח בניה
ת.ד 1132 פרדס חנה - כרכור 37101
נייד: 054-5537101
טל: 04-6377038
פקס: 04-6272566
יוסי ידידי, במשמר הנגב הייתה בריכת דגים עשויה אבן, היה כתוב בה באותיות קידוש "אין סיכון אין סיכוי" אפילו בוויקפדיה אילן הכניס זאת. אנא ממך לפחות כאן באתר הכנס זאת למשמרת ואפילו במקום משפטו של אותו גנרל אמריקאי.
בנוסף למי שלא ביקר בוויקפדיה מומלץ, מעניין ואם לא מדויק בטוח שאילן ישמח לתקן.
רפי רוגל
מכתב תודה של צביה רהב.
היי יוסי, תודה רבה על שאתה מחזיר אותי להרבה שנים אחורה, יש לציין שהאתר הולך ומעצים וזה טוב, דרך אריק שיפמן רמות הועבר ספרו של דני לחדר הזיכרון ביחידה, אני חושבת שהספר קיבל מקום נכון להנצחה,תודה ולהתראות צבייה קברו של דני בבאר טוביה
היי, קוראים לי דבורה, אני בת שש עשרה ואני חיפשתי סבות למה לחיות בארץ הזאת. התחלתי לזפזף באתרים של צבא וכאלה ונפלתי עליכם בפוקס, וזה מה זה שינה לי את החשיבה. כאילו, עכשיו אני יותר מרגישה מחוברת לאחור, אפילו אולי להורים שלי או הסבא וזה מה זה מדליק. אז תודה שקדניק, חושבת שגם חברים שלי יאהבו את זה. יאללה תצליחו. דבורה ש., רמת גן.
יוני בן שלום כותב
הי יוסי
ראיתי שמתחילה פעילות נוסטלגית באתר. כל הכבוד!
לאחרונה עליתי על כמה תמונות מתקופת השירות. לא תמיד זוכר שמות. אבל ודאי יש שיכירו. זה מהתקופה בה הדרכתי טירונות בוילות של חן-יונס בשנת 1971 לפני צאתי לקורס קצינים. ואולי אחרי שחזרתי.בכיף יוני בן שלום.
מכתבו של עופר גלאור
יוסי וצבר, חברי היקרים – חברי ילדותי השנייה .בניתם אתר מופלא ומרגש, אתר שמבטא את התקופה שלנו – דור הביניים דור האמצע. אנחנו שייכים לדור שקידש את התמימות ואהבת הארץ, את העוז וחירוף הנפש, דור שגדל על יונה עם עלה של זית.אנחנו דור שנולד לבית הורינו הקימו יש מאין, ואנחנו דור שהוליד את בניו לארץ חצויה ומבולבלת.ארץ שמחפשת את עמוד הענן שיוביל אותנו לנ"צ האחרון. אני מבקש לחזק אתכם בפועלכם, ומקווה שתוכלו לגייס כמה שיותר מחברינו להשתתף ולהוסיף סיפורים ואנקדוטות. משהו שנוכל להעביר לבנינו בבוא הזמן מהתקופה שלנו.ואין נכס עמיד בזמןיותר מאשר המילה הכתובה.תודה רבה לכם, ויישר כח.עופר גלאור
שלום,לשקדניק שמי אופיר וסבא שלי היה בסיירת שקד בשנים 1963-1964 אהבו את זה(בערך).ברצוני לדעת עם היה איזשהו ספר, תמונות מישהו שצילם או משהו שאוכל לראות?תודה רבה,אופיר 0544849351נ.ב לסבא שלי קוראים בנצי טשקנט
עליתי עליכם די במקרה, וזה היה מעניין לראות חבורה של מבוגרים מתרפקים על איך הרסו את החיים של מבריחים תמימים שבסך הכל רצו להתפרנס. שיהיה לכם לבריאות, זרוקים. זלמן האפור.
אתר "שקדניק" ברכות- מאת מוטי לפיד
ברכות "אומרים לפרח : למה אין קולך הולך ?
אומר להם : איני צריך , מעשי מודיעים אותי " ....
יישר כוח על הקמת האתר " שקדניק " - ברכות על העבודה המסורה והנפלאה הנושאת את פירותיה, יישר כוח על ההישג המופלא ,שבעצם הקמת האתר, בהפעלת חשיבה יוצרת , דבקות במטרה, חריצות והתמדה בביצועו.
האתר בנוי מחלקי פסיפס נכונים ומרשימים , באשר השכלתם בתבונת ייתר, גם לשלב את בוגרי היחידה
למחזוריהם על שלל הישגיהם – וזה ראוי ונפלא.
הצלחתם לבנות את האתר, אכן במבנה מיוחד ומעניין למדיי , תוך יציקת תכנים מפתיעים ומעניינים.
מי ייתן כי האתר "שקדניק " יהא מורה דרך לכל . - " ומזבולון מושכים בשבט סופר , יישר כוח על יצירתך" ( שופטים ה' ).
בברכת ידידות ובכל הכבוד הראוי.
מוטי לפיד
מפגש מחזור נובמבר 1971
אהלן חברים .
הזדמנתי במקרה לאתר - מדהים וכול הכבוד .
קראתי את הסיפור של צבר על החילוץ של טרייבר ורציתי רק להזכיר לצבר שהנוסע הרבעי בג''יפ שירד לבלוזה בשעה 1400 השבת - עם פריצת הקרבות היה אני ( הקש ) וממש נעלבתי שזה לא צויין .היו בטוב ונשתדל לשמור על קשר ,דרך אגב - כמי שישן בבסיס תקופה מסויימת עם צבר באותו חדר יש לי כמה סיפורים מענינים שאוליהגיע הזמן לחשוף אותם ביי אהרון ויעלה שקד
מכתביו של שמעון אמיר
צוות האתר היקר יוסי וארם היקרים אין לכם מושג איזה צוהר פתחתם הלב מלא גאווה ליוזמה הברוכה,לרעיון,פשוט מדהים שיש המשכיות למושג שקדניק לנצח ,האתר פתח דלתות,לבבות ,נפשות שנעלו,סגרו בחותם 40 שנה והיום אתם נותנים אור בתוך אותה מנהרה אפלה שדחקתם, שהדחקתם, אלוהים מברך אותכם אני פשוט נדהם מחדש שישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא אז זר ענק של תודה, והמשך עשיה, חשוב שהאתר יהיה פתוח לכל הלוחמים והיום אני מייצג את פל' א' ואכתוב בצניעות על פל' א' אז ישר כח ואלפי ברכות יוסי וארם .
נובמבר 71 אצל גיל בחופית
חברי היקרים לוחמי סיירת שקד לדורותיהם. לצערי הרב נבצר ממני להגיע היות והיתי במסע למבואות ירושליים עם כתות ח' סליחה ענקית ,הפסדתי מפגש חברים וטקס לזכרם,איתכם הסליחה .יוסי וארם היקרים!!!
רוצה להגיד לכם הצוהר שפתחתם,הרעיונות הנילווים,הסרטונים,התכנים,הראיונות מגבירה את התחושה של אחוות לוחמים,הלב נפתח לראות אתר שקדניק במלוא הדרו ,כך היו הלוחמים,וכך הכבוד הראוי להם בשורות אלו,ישר כח תמשיכו בעשיה,בשם הרבה מחבריי הלוחמים זר ענק של
תודה וברכה שמעון אמיר
דבר העורך מס4
גולש יקר, ודאי שמת לב שאתר שקדניק מתחדש יומית, לפעמים רק תיקון צבע, לפעמים הוספת פתיח, סרטון, או הגהה של מאמר ותיק יותר והוספה. זהו אתר דינאמי עם גוונים שונים: [א] במה עבור הגות מקצועית ואיסטראטגית. [ב] ספורי קרב והווי מאידך גיסא. הבה נגדיר את שתי המטרות לשמן הוקם ומנוהל האתר: א] כלי ביטוי, גם חברתי, ליוצאי היחידה למען יחליפו מסרים ומידע ויהיה זה פן נוסף לידידות האמת שנוצרה בדרכי האש.. ב] שנית ולא פחות חשוב: - האתר הוקם כמנוף להנחלת מורשת הסיירת, וככל אורגאני - אבל מיוחד לעצמו ממורשת צה"ל. מאחר והסיירת ביצעה רוב שנותיה פעילות בט"ש (ביטחון שוטף) אפורה וקשה, ללא פירסום יחצ"ני של פשיטות התקפיות עתירות עיתונות, ואיפשרה בכך אורח חיים שליו ובטוח לתושבי המדינה, בפרט בדרום (אף שפעלה לפרקים בצפון או במרכז). רצינו לאפשר לצעירי עמנו נגישות למידע העשיר הכרוך בסיירת, בתרומתה לבטחון, לאינוונטאר הצה"לי, לדמויות ההוד שפעלו בה, ולהעניק למשפחות הנופלים במת זכרון לפעילות יקיריהן למען ידע הצבור על תרומתם. אנו שמחים שקבלנו כבר הדים גם מצעירים שהגיעו לאתר באקראי. אמנם אנו משתוקקים גם לתרומתכם יוצאי שקד ואנשי יחידות שפעלו עמנו בשת"פ. ואחרים.
.
דבר העורך מס 3 חברים יקרים, אתר שקדניק של סיירת שקד הוקם בעיקרו שלא למטרות רווח אלא ככלי ביטוי לתקופה, ליחידה ולהווי שהיה. אם נשכיל לשמר את מורשתנו יהיה לנו משהו ערכי להעביר לבנינו אחרינו כחינוך עקיף (תמיד יעיל יותר מחינוך ישיר). לדוגמא - פנו אלינו צעירים, תיכוניסטים שגילו את האתר ורצו לארגן הרצאה להם ולחבריהם על מורשת שקד; חברה איכפתניקים שעברם הלוטה בערפל חשוב להם. מבינים? אנחנו (פירוש - יוצאי שקד) היננו נושאי הלפיד במירוץ הדורות! עזרו לנו לשמר את מורשתנו, ותעזרו לעצמכם להיכלל במארג היפה שארגנו כולנו, למען הארץ הטובה הזאת, למען העם המופלא היושב בתוכה, למעננו. אם - טעינו - נתנצל ונשתדל לתקן; איננו מושלמים בהיותנו לבדנו, אבל כולנו יחד - מתקרבים לכך. לכשיצטבר די חומר - סביר מאד שנוציא אותו במתכונת ספר: "שקדניק" - הספר . תמונה בנויה מהרבה פרטים, שתפו אותנו והיפכו את חוויותיכם לנחלת הכלל למישמרת עד. שלכם באהבה
(דבר העורך מס' 2) אנחנו כשלשה חודשים אחר שהתחלנו לכתוב, לצלם ולערוך את האתר באופן קצת מהוסס. ההיענות החמה ושיפעת התגובות האוהדת מחממות את הלב ומעודדות להמשיך. כעת אנו אחר מספר מיפגשים יזומים ואקראיים עם יוצאי היחידה ומשפחותיהם: יום הזכרון במצודת יואב, כנס הותיקים ביפו, יום הזכרון לשוקה כץ, השקת ספרו הנחמד של שלמה ולדמן, המיפגשים צופנים עונג וגם מעין עצבות חמימה, משהו שהיפנים מכנים "שִינְמִירִי". אני קורא גם בספרו של ולדמן תגובות רגשיות של לוחמי עבר: מותר להיות סנטימנטאלי. ניזכר בשירו של חיים חפר מתקופת הפלמ"ח "יבוא היום ועוד תשב אל מול האח, וגם הגב יהא כפוף כחטוטרת, ותיזכר אז בימיך בפלמ"ח ... היו ימים..." . הנה, לכל דור יש את זכרון בחרותו במדים, "היו ימים". ימים של חול, ימים של דם, ימים של גאוה וכאב אבדן. האתר חי את חייו שלו, לא לגמרי נישלט על ידינו. ימים ואירועים נימסכים אל המילה הכתובה בכח זכרון הכותבים. מאחורי המילה אני חש את הבל נשימתו של הכותב, את הסיעור הנפשי שהוא עובר כשהוא משחזר את הצעקה, את המראה, את התחושה. האתר מקבל חיות משלו ... משלנו ... משלכם. בתודה, שלכם העורכים.
(דבר העורך המקורי)
מלחמות החיים אינן ניגמרות אלא משתנות. במקום חולות ושרב, רדיפת מסתננים ומסעות אימון מפרכים - אנו ניתקלים בקשיי היום יום, פרנסה, בריאות, עניני שלום בית וחינוך ילדים הם חלק משלל המטלות שאיתן ;עלינו להיאבק. וכמו במלחמות נעורינו - גם את אלה קשה, לפעמים בלתי אפשרי לערוך לבד. לשם כך נחוץ הגב התומך של חבר, לפחות, של חבורה מלוכדת - עדיף. ומה עדיף מחבורה המורגלת לתת יד מסייעת מנוער.
חברי המערכת. יוסי הלפמן, צבר ארם, ניר כהן צבר 0504131468
ניר 0505642288
יוסי 0522500575
נוסטאלגיה ומחשבות לפני שנתיים הוזמנתי להשתתף כצופה, בכנס של אירגון יוצאי ההגנה. כצפוי, הזמן עושה את שלו ומספרם מצטמצם, לכן החליטו הרחיב את מאגרהמשתתפים גם ליוצאי חטיבות מלחמת השחרור ובהמשך גם את צאיצהם.
כך הוזמנתי עם רעייתי על ידי אשה מדהימה שהיתה מ"כ בפלוגה ג' גדוד 51 של גבעתי (אז היה הגדוד בגבעתי)
במלחמת השחרור, אלמנתו של אחד מגבורי המלחמה ההיא, הינה ציירת מוכשרת והוציאה סםר נפלא על קורות הגדוד.
הערב היה נוגע ללב, מרגש וסנטימנטאלי ואני מצדיע ליוזמים והמפיקים. חזרתי לערב נוסף השנה בחול המועד
סוכות (לפני כחודשיים) עם שמץ געגוע; חייכתי עם כולם, התפעלתי מהנגנים הצעירים של תזמורת צ.ה.ל. ומדברי
המפקדים הישישים (תא"ל פונדק על סף ה 100) המהמתי את הניגונים האהובים ומחיתי דמעה היכן שתיכננו עורכי
הסרטים הדוקומנטריים. השיא היה בסיום, אחר ששרו את הימנון פלוגות השדה של ווינגייט - הפו"ש, שאלו אם יש
יוצא פו"ש בקהל, ויהודי בודד הצביע! היתה לי תחושת התחברות עם דור ענקים שהולך ונעלם.
חברים יקרים, גם אנחנו דור הולך ונעלם, גם אנחנו נקודת החבור עם העבר ועם אירועים ומסורות המתפוגגים
כרסיסי לילה וכאיוושות ערפל נמוג בשמש הבקר. בנו תלוי הדבר אם נשכיל להעביר את מה שטמון בראשנו, ובלבנו,
לדור העתיד, לדורות רבים באים. אל נא נשב בחבוק ידים במחשבה שיש מישהו ערטילאי שיעשה הכל; אתם הייתם
מצאנו אותו באותו המצב מאז הטירונות בקיבוץ עין שמר, לא השתנה בכלום
מי ראה את חגי לטרובסקי ניראה לאחרונה בערד בקונדטוריה במרכז המסחרי, אוכל סברינה. החניכים שלו מקורס הסיור.אוגוסט 71 יואב עוזיאל מחזור נוב' 71מוחמד ,מתל ערד , מחפש אותך,עדיין לא החזרת לו את החמורים שלקחת לניווטים. אני עדיין בתל ערד ליד השוקת. שוקרן
היכן אתה אריה פלוסמן? האוהל שהתבקשת להחזיר לבסיס בערד, עדיין נמצא בבור הרחמים הרס"פ מאיר רוט ודני אנקר המ"פ.
