חברינו אלפונסו גוילי  

אלפונסו ז"ל. (לזכרו מפאצי)
למרות הפירוק לפני דור, מצטיינים לוחמי היחידה לדורותיהם בשימור הקשר והמורשת ולא בכדי : אז בימים ההם ממחצית שנות החמישים ולאורכם של השנים, בסיורי הבוקר והלילה במשולש הדרומי בואכה עד אילת, במארבים ופיתוח אמל"ח למניעת חדירות, במלחמת ששת הימים וההתשה אחריה, ובמלחמת יוה"כ בואכה הסכם השלום עם מצרים – בלטו ביצועי היחידה במיטבם. בזכות איכות הלוחמים, המפקדים ולידם אנשי המפקדה. הטבחים, האפסנאים, אנשי החימוש והפקידות.
לא בכדי בלטו בחבורה הנפלאה הזו, הטבחים. רובם אזרחים עובדי צה"ל, כולם מבוגרים מאתנו שמלבד תפקידם שימשו לחבורת פראי האדם במידת מה כ"מבוגר האחראי".
אהבתי אותם, הערכתי עד מאד את תרומתם הקולוניארית, אך ובעיקר, את יחסם ודאגתם ללוחמים.

אהבתי והערכתי עד מאד את אלפונסו ז"ל.
את המסירות לחיילים בכל אתר, תחת אש וסתם ביום של שגרה.
אהבתי את החריצות ללא התחשבות בשעות עבודה.
אהבתי את החיוך התמידי, שופע חום שכולו – אני אתכם.
אין מילים, זולת, שלום לך לוחם וחבר יקר.
פצי.