"שקדניק" האתר של סיירת שקד 424

 

       

  רק אלו היודעים להגן על חרותם זכאים לה 

 

                                                                          

 
דף הבית >> פאצי סדרת כתבות (סרטון) >> פצי 21.7.18

ממלוק שלנו. המקור למאמרי מתחיל בשורות שלמטה.

שוקה כץ ז"ל אז סרן מיל' אהוב חכם ואמיץ לב, יצא להוביל את פלוגת הטנקים, ובמשימה זו נפל חלל כגיבור אמיתי. וזה סיפור נפילתו: 
פלוגת הטנקים של יוחאי גלעד ז"ל ( מגדוד 2 חטיבה 421), נעה על ציר "עכביש" כסיוע לחטיבת הצנחנים של אל"מ (לימים אלוף) דני מט. משהגיעה הפלוגה לציר "לקסיקון" מעט צפונה ל "לקקן" ( מוצב הצליחה) העביר דני מט את הפלוגה לחטיבה 14, כדי לסייע בהרחבת המסדרון. לשם כך נעה הפלוגה צפונה לעבר צומת טרטור/לקסיקון, ומשם השתלבה באחד הקרבות הקשים ביותר במלחמת יום כיפור. משהגיעו לצומת ובניגוד לסיכום שלי (מן הסתם תחת הפצרתו של המ"פ ) , המשיך כץ לנוע על גבי טנק המ"פ. וכך בסביבות אחד ממתחמי " החווה הסינית" ומצפון לצומת "טרטור" נפגע טנק המ"פ מטיל סאגר (ואולי מאש כוחותינו). מעדות הנהג שחולץ הסתבר כי כץ עף מהטנק, התאושש פתח את דלת הטנק, שלף את הנהג שנפצע וגרר אותו למרחק ביטחון מהטנק הבוער, וחזר כדי לחלץ את יתר אנשי הצוות. משהגיע בסמוך לדופן, התפוצץ הטנק – ויהושע כץ במעשה גבורה שאין רבים כדוגמתו, נהרג.

מאז נלוותה לחיי השאלה. מדוע נדרשתי לתת סייר למ"פ שריון, לנוע על כביש המצוי בחזקת ישראל מאז יוני 1967. זאת כחוב מוסרי לשוקה כץ שלי, ולחבריו שנפלו בכל מלחמות ישראל. כך ניסיתי וכשלתי בעת שרותי בקבע, לשכנע את הפיקוד הבכיר, כיצד להפיק את לקחי המלחמות כהלכה.

הרי על דעת הקהל והמקום אין ביטוי המבטא חובתנו לנופלים "שבמותם ציוו לנו את החיים", זולת לימוד והפקת לקחי נפילתם, כדי לשמר אותנו החיים. ביטוי לזה במאמר שלפניך. שם תמצא מענה לשאלות, זולת מעמדו של לנין הנראה לי כמעשה שכולו שולי וסתמי וככזה שאינו ראוי להתייחס אליו. מנגד אולי תבין שכל עוד נגררת ישראל אחרי יוזמת אויביה, חלום השלום / לחילופין שקט בטחוני, מתרחק מעבר לאופק.

החטא, עונשו, ולקחיו.
==============
על רקע פעילות טרור מתמשכת, שלאחרונה דווקא בגלל פשטותה - "העלתה את הסעיף" לתושבי ה"עוטף" ולעמך ישראל, מתקיימת בשיח הציבורי מעין תחרות למתן פתרון לטרור בכלל, ובפרט לסוגיית עזה. בנוסח המשתנה קמעה מהצעה לקודמתה: לכבוש, לחסל את הנהגת החמאס, לבנות נמל פה, ואו מזח שם. 
אלא שאיש מפותרי החלומות, לא לקח בחשבון שני פרמטרים מכוננים, כמו הסדק בביטחון האישי, בעקבות המכה הקשה שספגה ישראל במלחמת יום כיפור. 
כל שכן ומכוננת לא פחות. גניזתה של אסטרטגיית הביטחון לאחר משל"ג, מבלי להעמיד אחרת במקומה.
הכוונה, להערכת מצב שהוביל ד.ב.גוריון בשלהי 1953/1952 במטרה לקבוע העילות והעקרונות ליציאה למלחמה, כאבן יסוד בתפיסת הביטחון הלאומי, לאמור: "לנהל את המלחמה בשטח האויב, בזמן קצר ככל שניתן, ולסיים אותה בהכרעה נקודתית ברורה".

על כן היה מוזר לראות כיצד דווקא מנהיגי האופוזיציה רבין ופרס זכרם לברכה, מאלה שלימים הפכו את התפיסה מהלכה לשפת המעשה, בפעולות התגמול, ב"קדש" ובמלחמת "ששת הימים". דווקא הם במסגרת חזית פוליטית שפתחו במקביל למלחמת "שלום הגליל", התמקדו בשלילת "הברירה". למרות שהם עצמם קבעו את הצורך בשמירתה, כמעין מנוף אסטרטגי לקבוע: לאן לצאת, מתי ובאיזו עוצמה, "לעת העתקת המלחמה אל שטח האויב. 
במקומה העמידו השניים (רבין ופרס) את מצב ה"האין ברירה", כעילת יסוד ליציאה למערכה. כלומר לדידם, רק כשהחרב חורצת בצוואר והדם מטפטף מטה טיפין טיפין, מותר לצאת למלחמה.

לא צריך להיות היסטוריון כדי להבחין, שמאז נשללה "הברירה" בכיכרות העיר 1982, נשללו כל יתר רכיביה. בהם, "ניהול מלחמה בזמן קצר ככול שנתן", וההכרח "לסיים המלחמה בהכרעה נקודתית ברורה". לא פלא ש"שלילת הברירה" זכתה לברכתם של "טובי הסופרים" בישראל, בלי דעת שבירכתם הפכה לקללה לפלסטיאים וליהודים כאחד - מאחר ושובצה כאבן הראשה באסטרטגית האויב: "להקיז דם יהודי במידה, שתשמר לממשלה הציונית את הברירה, שלא לצאת למלחמה". 

 

מכיוון ותפיסת הביטחון הלאומי נגוזה כלא הייתה, באה במקומה אסטרטגיית "ההכלה" השלטת בכפה  36 שנים רוויות אלימות. בהם ומהם הפך צה"ל למעין שומר בקניון, שעיקר מעיניו בשמירה על עצמו, על הרכוש ועל הנפש.

הראייה: רק משכלו כל הקיצים, נאלץ צה"ל לפעול, וכתמיד בעקבות יוזמת האויב (ראה "לבנון השנייה" עופרת יצוקה, "עמוד ענן" ו"צוק איתן"), כך שבמקום "לקצר את משך הלחימה עד כמה שנתן" התמשכה המלחמה באין עוצר, בעוד הצורך "בסיומה בהכרעה נקודתית ברורה" - התחלף לתיקו, שמעצמו מהווה מכפיל חד כיווני - לכוח העמידה של אויבי ישראל.

 

מה שמחייב את הממשלה ומיד, להפיק כהלכה את לקחי קודמותיה. דהיינו: להגדיר מחדש תפיסת ביטחון ועילות ברורות ליציאה למלחמה, בדגש על שימור הברירה. כדי שזו תעמיד לידינו את היכולת לקבוע את המועד, המקום, השיטה, העוצמה. בעצמם מכפיל כוח: שיאפשר לסיים המלחמה מהר ככל שנתן, ובהכרעה נקודתית ברורה.

 

פצי

 
התחברות לחברים

פורומים

 דפי זכרון פעילים לחללי סיירת שקד הכניסה לפי שמות משפחה
     
 א-ב הקלק   ג-ד-ה הקלק

ו-ז-ח הקלק
 ט-י-כ הקלק

  ל-מ-נ-ס הקלק  ע-פ-צ הקלק 

 ק-ר הקלק     ש-ת הקלק


באפשרותכם להוסיף תמונות וסיפורים,לדף יקירכם.
.yossi42445@gmail.com
 
   מצבת זכרון לחללי שקד באופקים.

תודה לשאולי מהנצחת החייל על עזרתו בהשגת החומר.


 

תאריך ושעה
 

מונה:


                  
   נוסטאלגיה ומחשבות 
 לפני שנתיים הוזמנתי להשתתף כצופה, בכנס של אירגון יוצאי ההגנה. כצפוי, הזמן עושה את שלו ומספרם מצטמצם, לכן החליטו הרחיב את מאגרהמשתתפים גם ליוצאי חטיבות מלחמת  השחרור ובהמשך גם את צאיצהם.
כך הוזמנתי עם רעייתי על ידי אשה מדהימה שהיתה מ"כ בפלוגה ג' גדוד 51 של גבעתי (אז היה הגדוד בגבעתי)
 במלחמת השחרור, אלמנתו של אחד מגבורי המלחמה ההיא, הינה ציירת מוכשרת והוציאה סםר נפלא על קורות הגדוד.
הערב היה נוגע ללב, מרגש וסנטימנטאלי ואני מצדיע ליוזמים והמפיקים. חזרתי לערב נוסף השנה בחול המועד
סוכות (לפני כחודשיים) עם שמץ געגוע; חייכתי עם כולם, התפעלתי מהנגנים הצעירים של תזמורת צ.ה.ל. ומדברי
המפקדים הישישים (תא"ל פונדק על סף ה 100) המהמתי את הניגונים האהובים ומחיתי דמעה היכן שתיכננו עורכי
הסרטים הדוקומנטריים. השיא היה בסיום, אחר ששרו את הימנון פלוגות השדה של ווינגייט - הפו"ש, שאלו אם יש
יוצא פו"ש בקהל, ויהודי בודד הצביע!  היתה לי תחושת התחברות עם דור ענקים שהולך ונעלם.
     חברים יקרים, גם אנחנו דור הולך ונעלם, גם אנחנו נקודת החבור עם העבר ועם אירועים ומסורות המתפוגגים
כרסיסי לילה וכאיוושות ערפל נמוג בשמש הבקר. בנו תלוי הדבר אם נשכיל להעביר את מה שטמון בראשנו, ובלבנו,
לדור העתיד, לדורות רבים באים. אל נא נשב בחבוק ידים במחשבה שיש מישהו ערטילאי שיעשה הכל; אתם הייתם
מגש הכסף, והיום הינכם חוליית החבור בשלשלת הדודות. אנחנו מפצירים בכם ליטול יוזמה, לשגר חומר, זכרונות,
 אירועים, הפניות וגם כתובות שלכם ושל חברים שעדיין אין ברשותנו. שתפו אותנו, זה יותר קל מאשר לכתוב ספר לבד.
 איש לרעהו יאמר חזק. שלכם באהבה - אתר שקדניק. למשלוח yossi42445@gmail.com 
  
בסיירת שקד
להקת פיקוד דרום
מילים: דליה רביקוביץ'
לחן: רפי בן משה
בסיירת שקד,
מדליקים בלילות מנורה חזקה,
בחדר המפקד.
וכל עין באור מבריקה.
ומי שאין לו בערב מה לעשות
נכנס ויושב לו,
עד אחרי חצות.

בגזרה הצפונית, בסיירת שקד,
פני נער צעיר וזה המפקד.

בסיירת שקד,
ישנו אוטו ישן שהפך מועדון,
עם אור שקט,
בכתום וירוק ואדום.
ומי שאין לו בלילה מה לעשות,
דופק מסמרים,
ומדביק תמונות.

בגזרה הצפונית...

בסיירת שקד,
יוצאים בכל יום שלושה סיורים,
אל צירי המוקד.
ובערב רואים אותם חוזרים,
ואין אחד שם שלא עלה על מוקש,
באחד הימים,
בדרכי האש.

בגזרה הצפונית...

בסיירת שקד,
יוצאים לסיור עוד לפני הזריחה,
כשהחול מרטט,
וחוזרים גם אחרי חשכה.
ואת הרעים שאבדו בדרכי העפר,
שומרים בלבם,
מכל משמר.

בגזרה הצפונית
[Top]
           אוריקולותרפיה  אקופונקטורה   דיקור  דיקור סיני  דיקור אוזן ריפוי בדיקור
אתר נבנה ע"י ,חברת  קידום ובניית אתרים.  המתמחה  בבניית   אתרי מורשת 0522500575