לוח מודעות כבר 6 שנים חלפו לפטירתו של חברנו היקר רן סדן ז"ל יהיה שמו זכור.
רן סדן ז"ל דף לזכרו
הלפמן מימין וסדן משמאל במילואים ברמת הגולן.
לזכרו של חברנו האהוב רן סדן ז"ל חבר קיבוץ ארז,שנפטר לפני 6 שנים ממחלה קשה רן הגיע לסיירת שקד משיטת 13 בתקרית ברצועת עזה זכה סדן לתעודת הוקרה מאריק שרון לאחר קרב פנים אל פנים מול מחבל במחנה הפליטים נוסרת (ידו של רן היתה על העליונה ).יחד המשכנו כ 20 שנה בפלס"ר מילואים נזכור אותך לעד החברים המתגעגעים.
בלילה שבין יום ד' 8.2.2012 ליום ה' 9.2.2012 - מסע השבעה של מחזור נוב' 2011.מקווים להיענות גבוהה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
נא לתאם הגעה רזי
הזמנה למפגשט"ו בשבת לפי פנית דני פרל ל"שקדניק".
: מפגש ט"ו בשבת- עמותת סיירת שקד
לחברי עמותת סיירת שקד שלום,
הינכם מוזמנים למפגש נטיעות ט"ו בשבת בפארק סיירת שקד (בסמוך לאופקים).
בהמשך למפגש המוצלח שהתקיים בשנה שעברה (לתמונות מהאירוע אנא לחצו כאן), בו נטענו 135 עצים לזכר חללי היחידה ושיפצנו את האנדרטה, נפגש גם השנה, ניטע עצים ונשפץ את האתר. במקום יערכו מפגשי חברים וינתנו הסברים על ידי הקק"ל. החברים כולם מוזמנים עם בני המשפחה.
המפגש יתקיים בתאריך ה-17/2/12,
להלן לו"ז המפגש:
10:00 – התכנסות בפארק.
10:30 – התחלת נטיעות.
12:00 – חידוש וצביעת האנדרטה.
13:00 – פיקניק בפארק - מפגש מחזורים ומשפחות.
(אנו ממליצים להביא שתייה, אוכל ומחצלות להנאתכם)
כולם מוזמנים להגיע עם בני המשפחות, הילדים והנכדים...
לפרטים נוספים:
עמותת סיירת שקד 03-5610785 pline@bezeqint.net
דני פרל 052-4371780 drpearl@012.net.il
למשפחת שקד במלאות 21 שנים לפטירתו של מפקדנו סא"ל עמוס ירקוני
שולח לכם בשנית את התמונות מהקרת הסרט המיזם על עמוס ירקוני בצוותא תל אביב.
לזכר מפקדנו הדגול. כניסה לתמונות הקלק בתאריך ה-10.2.2012 האזכרה לעמוס ירקוני בשעה 12.30 בבית העלמין בקרית שאול.
תודה תגובתו של אילן וויזר למכתבו של עופר גלאור
אהלן יוסי,כיוון שעופר גלאור פרסם את הספור להלן הרחבת הנושא. ביום הכפורים התאספנו אינספור קצינים בקצח"ר.ערב אחד, אספו אותנו, הודיעו לנו שארה"ב סיפקה מטולים חדשיםטילי לאו, וביקשו 10 מתנדבים שילמדו לתפעל את המטולים וידריכואת חטיבות החי"ר, 5 לצפון ו 5 לדרום.התנדבנו, שוקה כץ, אבי מזורי, וולטרה (חבר של מזורי), שוני גרשוני(סטודנט לרפואה באיטליה) ואני אילן וייזר.ירינו מספר טילים בחורשה, סמוך לקיבוץ נחשון ועוד באותו לילה הוטסנו משדה דוב לרפידים ומשם אספו אותנו למיטלה וצורפנו לחטיבת הצנחנים,חטיבת המילואים 55 .שוקה כץ ואני הדרכנו את הגדוד של דן זיו, אשר כל היום הסתובב יחף.ביום הראשון הותקפנו ע"י מטוסי מיג 19 ואני זוכר ששוקה כץ ואני עלינו על אחד הזחלמים וירינו מהמאגים על המטוסים, שוקה צחק ואמר כל הזמן:" אם לא היו נהרגים חיילים, מלחמה זה הדבר המצחיק ביותר שראיתי"...משפט זה חזר על עצמו פעמים רבות ונבע מן הבלאגן ששרר.את הלילות בלינו במטה החטיבה ועקבנו אחר התכנונים לצליחה.י.ב. הסמח"ט הודיע לנו שהחטיבה עוברת לטסה לקראת ליל הצליחהוביקש מאתנו להצטרף לחטיבה, חסרים להם קצינים.כץ ואני הצבנו תנאי, אנחנו בסירות הצולחות ראשונות.י.ב. הסביר שהסירות מלאות, אין מקום, אך אין בעיה שנצטרף לסיירת.אמרנו שנחליט בטסה.מגיעים לטסה, פוגשים את פאצי והחברים.לפנות ערב מגיע פאצי ומודיע שמישהו צריך לעלות על ספון של טנק מ"פולנווט את פלוגת הטנקים.שוקה כץ הציע לי שנעלה שנינו, בין כך אנחנו לא מצווותים על הנגמשים של פאצי, אך מ"פ הטנקים הודיע שיש מקום לאחד בלבד על הספון,כץ לקח את המשימה ממנה לא שב...בנוסף לנגמשים של פאצי היה שם מאיר דגן עם 3 ג'יפים, אגב בג'יפ שלמאיר נהג יגאל חנילביץ' אף הוא בוגר היחידה.לקחתי את אחד הג'יפים וירדתי לבקר את פלוגה ד' של אלי שגיא ממנההשתחררתי בינואר אותה שנה.מצאתי את הפלוגה מסודרת בטור זחלמים מוכנה ליציאה, נסעתי לאורך הטוראומר שלום לכל החברים (גם ניר גולן חברי היה שם) ובסוף נעמדתי מאחוריהזחלמ של אלי.ליד הדלת מאחור עמד עופר גלאור, שאלתי אותו, מדוע אתה עם הצעירים, בוא תצטרף לוותיקים.התגובה של עופר היתה, בתנאי שאני נוהג.קמתי ממושב הנהג ועברתי למושב ליד, הזחלמ כבר הניע ועופר עכב אותוכשזרק את הציוד שלו ותפס את מושב הנהג.באותו לילה נשלחנו למוצבים לקקן ומצמד, אינני זוכר מדוע, אך לפנות בוקר,בדרכנו חזרה לטסה ראינו את הצנחנים של 890 מסתובבים על הציר לאחרקרב החווה הסינית.הגענו חזרה לטסה, שמענו את אשר קרה לזחלמ של אלי שגיא...עופר יקר, אני זוכר את צבע פניך, זוכר בעיקר את השקט, מלה לא יצאהמפיך כל אותו יום.וכן, אני זוכר גם את הנחת התפילין...אוהב אותך, אילן וייזר
תגובה מרתקת לכתבה של צבר כתב עופר גלאור
יוסי שלום
במהלך גלישה באתר שקדניק, כמידי שישי אחה"צ צדה עיני את כתבתו של צבר על אירועי הקרבות במלחמת יום הכיפורים. הוא סיפר על איציק סופר, התמונות צפו מיד, נזכרתי שבעצם הייתי האחרון שראה אותו .
את סופר פגשתי לראשונה בטסה כשאלי שגיא צירף אותו אליו לזחל"מ, אני הצטרפתי לאלי עוד קודם ביום ראשון למחרת פרוץ המלחמה, אחרי שאלי קרא לי לזחל"מ שלו, משראה שאני מחפש כוח לוחם להשתלב בו. הייתי אז בחופשת שחרור, כבר לא משובץ לאף פלוגה. היכרנו עוד מתקופת האימון לוחם ומסע הסיום הארוך של אוג' 70 , ואלי שמח לצרף אותי אליו. הוא יוכל לטפל יותר בפלוגה, ואני מאחור יארגן לו את תא הלוחמים.
למחרת הצטרף אלינו איציק סופר, נמוך קומה שיער חלק, חייכן, מצלמה ענקית עם זום פצץ תלויים לו על הכתף. נדמה לי שהיה בכלל על אזרחי. לא הכרתי אותו מקודם. הוא מבוגר ממני בשלוש שנים, הגיע למלחמה היישר בטיסה מארה"ב. הסתובב בטסה, חיפש את "היחידה". חשבתי שהוא בכלל עיתונאי שהגיע לסקר את המלחמה.
בהיותנו שנינו טרמיפסטים נוצר ביננו קשר מיידי, ואני שתכננתי כבר את מסלול הטיול מחוף לחוף בארה"ב נשביתי מיד בסיפוריו על אמריקה המדהימה עם הכבישים הארוכים וחנויות הפאר ומערכות הסטריו דילן וג'ניס ג'ופלין, המקום הבלתי אפשרי הזה, שבשנות השבעים כל מה שהיה לנו משם זה הג'ינס ומשקפי הריבאנד.
הזחל"מ היה עמוס בלוחמים. טרמפיסטים נוספים עלו וירדו ממנו במהלך השעות והימים, בין מארבי הלילה לסריקות על חמוטל, היו זמנים שהצוות מנה אפילו 14 איש, לא היה מקום לזוז. הייתה שמורה לשנינו פינה מאחור ליד הדלת וכך במשך השעות שחלפו סיפר לי איציק על חייו בארה"ב על עבודתו כצלם ועבודותיו שהתפרסמו במגזינים ידועים, וסחט ממני ודי בקלות הבטחה לבקר אותו מיד לכשאגיע לאמריקה אחרי המלחמה.
. הוא מצא שיטה , משעין ביד ימין את המקלעון הכבד על דופן הזחל"מ וביד שמאל מעלה את המצלמה. יותר משלחץ על הדק המקלעון הכבד שהיה נעצר ונתקע כל רגע, הוא לחץ על הדק המצלמה וצילם וצילם.
יום שלישי או רביעי בערב עמדנו לצאת למשימת הפריצה, בצהרי אותו יום נשענו סופר ואנוכי על דופן הזחל"מ בגופיות תופסים שמש. סופר הוציא את המצלמה צילם כהרגלו מסביב, וביקש ממני לצלם אותו עם המקלעון נשען על הרכב. הוא סיפר לי בדרך אגב, שיש אמונה שכאשר מצלמים אדם לפני הקרב, זו התמונה האחרונה בחייו, אבל שטויות צחקנו, אנחנו הרי לא מאמינים באמונות טפלות וכו'.
אלי שגיא חזר מתפילת הערבית בסוכה המאולתרת, ועם אור אחרון עלינו כל הלוחמים לזחלמים. הנהגים חיממו מנועים, בדקנו שכולם על הרכבים, הדלקנו אורות חתול, אלי בדק קשר עם כל הצוותים האחרים ושמענו את הפלוגה שלפנינו מתחילה לנוע.
אי משם הופיע גיפ, ונעצר על ידנו, אילן על ההגה קורא לי להצטרף אליו. סוף סוף גיפ, - ללא הצפיפות על הזחל"מ המקרטע. אילן ינהג, אני במושב מימין עם מקלע על הכננת הקדמית, כמו שצריך– מתאים לי, סיירת ! לא ?
שאלתי את אלי אם יש לו התנגדות שארד. הוא נשען על המאג הסתובב לאחור בחיוך והנפת הצדעה קצרה איחל לי בהצלחה ולהתראות. איציק סופר נשאר ליד הדלת מאחור, לחצנו ידיים, ירדתי, הזחל"מ החל לנוע לאט אל החושך.
יומיים לאחר מכן, נפגשתי שוב עם שני צוותים מהפלוגה, לאחר ההלם הראשוני משהתברר להם שאינני רוח רפאים, סיפרו שעד לרגע זה הייתי ברשימת הצוות שנהרג.- מספר ההרוגים ירד לתשע.
שאלתי, והמצלמה של סופר ? אמרו שדבר לא נשאר ממנה, גם לא התמונה האחרונה.
מאוחר יותר, כאשר חלף לידינו חבדניק תימהוני, מאלו שהסתובבו בר בשטח, לא יכולתי לסרב לו, לראשונה בחיי
הנחתי תפילין, וקראתי "שמע ישראל".
עופר גלאור נוב' 69
בשבת טיול אופנים גלגלי גיל ושקדניק בשבת ה-28 לינואר נצא לאזור ביתרונות רוחמה ותל חסי שבנגב הצפוני. נפגשים בחניון
פורה בשעה 07:30 לרכיבה בדרגת קושי קלה+ באזור שטוח עד גבעי נמוך,בדרכנו נחצה אפיקי נחלים ונראה את תחילת פריחת הכלניות
במקרה ביטול בגלל מזג האויר תשלח הודעה במייל.נא לבדוק את המייל ביום שישי בערב ובשבת בבוקר טרם יציאה.לתשומת לבכם המסלול בשבוע שעבר היה בוצי ולא ראוי לרכיבה.
אזהרה חמורה:אין להשאיר בחניון פורה חפצים גלויים .בדויים פורצים מכוניות בהן יש חפצים.ביגוד חמים:יש להתלבש בבגדים חמימים לפחות לשעות הבוקר הקרירות. זמן הגעה מהמרכז כשעה+10 דקות הגעה כביש 6:כביש 6 דרום עד סופו במחלף מאחז והשתלבותו בכביש40, כעבור כ- 3 קמ" פניה ימינה (שלט בצבע חום.) שמורת פורה.הגעה מהצפון:כביש ת"א מספר 4 דרום לאשדוד, ולכיוון באר שבע כביש 40.עוברים את צומת פלוגות,אחרי חוות פיליפ משתלב כביש 6 ,כעבור כ- 3 קמ" פניה ימינה (שלט בצבע חום.) שמורת פורה. מפה -1:50000 דרום השפלה ושולי הר חברון (מפה מספר 12) תאור דרך:פורה,תל נגילה,שביל מערבה לנ.ג 172,שביל דרומה לנג 172 לכיוון שמורת התרונות רוחמה,טריג211,המשך לכיוון נ.ג 200 ,צפונה לכיוון נ.ג 198 צפון מערב עד חרבת זדים,מזרחה בשביל,חוצים את אפיק נחל חצב וממשיכים עד תל חסי.מהתל חוזרים דרומה דרך נ.ג 154 ובהמשך נ.ג 167,נ.ג 186 עד צומת מתח גבוה,ומשם מזרחה לתל נגילה,שמורת פורה ולחניון.ציוד חובה לרוכב: 2 ליטר מים ,טלפון נייד,קסדה,כפפות,אבוב (פנימי) רזרבי,חולית חיבור מהיר לשרשרת.ציוד מומלץ:מצלמה פירות טריים ויבשים,חטיפי אנרגיה.בתקופה זו הבקרים קרים במיוחד...נא להתלבש בהתאם.נא לבדוק תקינות אופניים עד יום שישי(דגשים:אויר בגלגלים,תקינות הילוכים,תקינות בלמים.)אנא העבר הודעה במייל או SMS באם הנך מצטרף.בברכה גיל רוטהולץ נייד:0528682810
"המחבט צועד אל קיבתו"
תודה לאליעזר כהן מוותיקי שקד.
חברים יקרים, אתר שקדניק של ותיקי סיירת שקד הוקם בעיקרו שלא למטרות רווח אלא ככלי ביטוי לתקופה, ליחידה ולהווי שהיה. אם נשכיל לשמר את מורשתנו יהיה לנו משהו ערכי להעביר לבנינו אחרינו כחינוך עקיף (תמיד יעיל יותר מחינוך ישיר). לדוגמא - פנו אלינו צעירים, תיכוניסטים שגילו את האתר ורצו לארגן הרצאה להם ולחבריהם על מורשת שקד; חברה איכפתניקים שעברם הלוטה בערפל חשוב להם. מבינים? אנחנו (פירוש - יוצאי שקד) היננו נושאי הלפיד במירוץ הדורות! עזרו לנו לשמר את מורשתנו, ותעזרו לעצמכם להיכלל במארג היפה שארגנו כולנו, למען הארץ הטובה הזאת, למען העם המופלא היושב בתוכה, למעננו. אם - טעינו - נתנצל ונשתדל לתקן; איננו מושלמים בהיותנו לבדנו, אבל כולנו יחד - מתקרבים לכך. לכשיצטבר די חומר - סביר מאד שנוציא אותו במתכונת ספר: "שקדניק" - הספר . תמונה בנויה מהרבה פרטים, שתפו אותנו והיפכו את חוויותיכם לנחלת הכלל למישמרת עד. שלכם באהבה
מערכת "שקדניק"
תודה לכם אל פרסום הכתבה ,של צבר ארם שהיה מ"פ פלוגה ג' במלחמה האיומה במלחמות ישראל (לדעתי ).לאחר האופוריה שהיתה אחרי מלחמת ששת הימים.צבר היטיב לבטא את מה שהתרחש כאחד שהיה וחווה בעצמו את מה שהיה שם.מרגש במיוחד סיפור הצלתו של אותו חייל שהוחלף ע"י איציק סופר וקח ניצלו חייו שאותם חייב לאלי שגיא המ"פ . ושוב תודה לכל האנשים השומרים את מורשת שקד בשקדניק כל הכבוד נמרוד מרום לוחם לשעבר ביחידה.
שמחים להודיע על נכונתו של חברנו עורך הדין משה נתן בעזרה משפטית ללא תשלום לגולשי אתר "שקדניק" הזקוקים לעזרה yossi42445@gmail.com
ליוסי שלום
סרקתי לאחרונה תשלילים משנות השישים ומצאתי מס' תמונות מתקופת שרותי
ביחידה כסגנו של עמוס. העליתי התמונות לפיקסה וצרפתי הקישור ע"מ שתוכל לפתוח אותם ולהוסיפם לעלון.כניסה לתמונות הקלק
בברכה ינאי זקס טל' נייד 0505204660 הסיפור האמיתי סיירת שקד במלחמת יום כיפור כפי שנכתב ע"י צבר מ"פ פלוגה ג"
הערות של צבר ארם על ספרו של מייק אלדר, כפי שצוטט באינטרנט לאחרונה:
. לגבי הקרב עם הקומנדו המצרי במארב בין רומני לבלוזה התיאור כפי שנימסר שם (משם נראה כביכול היו שני כחות שקד שהסתערו ועוד) שגוי לחלוטין.. והרי סדר האירועים הנכונים בקצרה. זחלמי שקד בפיקוד ירון ספרא ז"ל אגפו בכביש את הרכבים הפגועים תוך ירי אגפי. הרכב האחרון בפיקוד בניה (יהודה בן-יעקב הי"ד ז"ל) אליו הצטרפנו רפי סעיד ואנכי, שמר ריווחי היתקלות כ-60 עד 100 מטר מהזחל"מ שלפניו וכשהנהג החל לסוב עם עיקול הכביש ראה לפתע לפניו זחל"מ בוער על הכביש. הסברא היתה שזה זחל"מ שקד שנסע לפנינו. מייד הכניס לרוורס ונסע אחורה אל מעבר למסתור העיקול. רגע של היסוס של בניה גרם לשינויי ההנהגה. רפי סעיד תפס יוזמה ומנהיגות מיידית, הורה לקפוץ מן הרכב ומייד הטיל משימות. לנהגים הורה להישאר עם הרכבים מאחור (נהג הזחלם יואב עזיאל ונהג ג'יפ הקמב"ץ דב רבינוביץ הי"ד ז"ל). אז הורה לרוב הנוכחים הוראות אישיות כגון להקש לקחת את המרגמה וכו'. נענו על הדיונה הצפונית כחמישים עד מאה מטר מן הכביש (למנוע זיהוי ע"י המצרים המתצפתים לאורך הכביש) בכיוון מזרחה ליצירת מגע עם המארב. לפתע ראינו שני טנקים על מדרון קדמי ולידם סא"ל. רפי ביקש מהסא"ל טנק לביצוע שת"פ; אושר ורפי תיקשר עם המט"ק בטלפון החיצוני שלו. הטנק החל לגלוש מזרחה ואנחנו רצנו בעקבותיו בחול הכבד, כח יחיד בן 12 לוחמים כאשר רפי נע במרכז החוד בניה מימינו, ואני משמאלו. השאר בטור מדורג מאחורינו ברווח ניכר, יהודה ברנט, אהרן הקש נחמיאס ואחרים. הציטוט מספרו של מייק אלדר טען בזילזול שהקומנדו המצרי בקושי נילחם ואני אומר שריבוי הניפגעים (טנקים, משאיות וזחלמים פגועים וגוויות של לוחמי צה"ל) פרט לקרב שלנו, והעובדה שהקרב נערך אחר שהונחתו כ 25 ק"מ משם וביצעו הליכה חפוזה תוך איגוף בלוזה, היערכות למארב, חפירת שוחות וביצוע מעולה, וקרבות עם גדודו של אסף יגורי, מורה אחרת; שרידיהם (בין 60 ל 80 שספרנו בסריקה לאחור, תוקן בספירת אימות של מיפקדת האוגדה למחרת היום ל - כ 160; אני מניח שההפרש נהרגו לפני שפגענו בהם, בהיתקלויות קודמות) הם אלו שלחמו בנו - וניכחדו. הם לחמו בנחישות ובאומץ, כגון לוחמה פיזית פנים אל פנים בשוחה, הערמה של לוחמיהם ע"י התחפשות למתים בכדי לירות מייד לאחמ"כ, ולוחם מצרי שירה לעברנו בשפיפה וסב על עקבותיו תוך ריצה לעבר הטנק שלנו כשהוא מנסה להשחיל רימון למדף הנהג הפתוח. נילחמו בקושי? - הכותב פשוט מתעד בקושי!
ב. לגבי הקרב לפתיחת הציר למעוז בודפשט. לא נע עמנו שום כח נוסף: לא טנקים, לא הנדסה, לא נחל ולא מרגמות מתנייעות. רק שקד נטו, וכל החוד מורכב מכשמונה קצינים. אז מהיכן ההמצאה? הוכנסנו לתפקיד אחר קרב קודם לפתיחת הציר בו ניפגעו טנקים ותוך הליכה ליעד חלפנו על פניהם. מרגמות היו כח מסייע קילומטרים מאחור והם לדעתי מילאו תפקיד מכריע בהחלטת מפקד המצרים (אל"מ קשוח שפעל מעולה ובאומץ) לסגת, כשטיווחו את המצרים על פי הנחייתנו. אש המצרים היעילה ופני הקרקע השטוחים לחלוטין גרמו לקרב סטאטי ומשעמם כשחבורת החוד תקועה בשתי תלוליות זעירות. הוצאת ראש? נפגעת. אני עצמי הגעתי מכח המאסף לתלולית הימנית והייתי שם כשרמי סידון עלה לטווח מראש התלולית ונורה מייד בראשו. רפי סעיד בתלולית השמאלית החליט לשפר עמדות לכיוון המצרים ונע בדילוגי "חפה ודלג" עם בניה ז"ל עד לשוחות המצרים ממש; שם נהרג בניה וההתקדמות נבלמה. עודד נסים הי"ד ז"ל ניסה אף הוא להתקדם עימם אבל המאג שנשא האיט אותו והוא נורה.
ג. לגבי קרב החוה הסינית בצומת לקסיקון טירטור.
השתתפו שתי פלוגות שקד: פלוגה ג' בפיקודי הגיעה בבהילות ממרכז הארץ ולא היתה מצויידת כלל; על כ 30 כלי רכב שהשגנו מפה ומשם כמיטב מסורת שקד, היה לי למשל רק מ"ק יחיד; צחקתי כשקבלתי תדר לרשת פלוגתית! ופלוגה ד' של אלי שגיא ז"ל הי"ד. אלי היה קפדן מינהלתי וטאקטי ידוע ובפרט רכבו היה מצוייד לעילא. ביקשתי ממנו לפחות מ"ק אחד אבל הוא סירב. במיסגרת הכנותיו לדוגמא - ברר בקפדנות את חיליו לודא שלוקח רק לוחמים מעולים אלף אלף ואף ביצע החלפות ציוות בהתאם כשהוריד חיל מסויים על מנת לקלוט את איציק סופר המעולה (וכך הציל את חיי זה שהורד).
כח שקד ת"פ חטיבה 14 הכולל את פלוגה ד' של אלי שגיא הי"ד ז"ל ועימו חבורת הפיקוד של המג"ד ספקטור, ואת פלוגה ג' שלי (צבר) עם הסמג"ד יובל דביר נע על דיונות דרומית לכביש כיוון שציר עכביש היה מטווח ע"י ארטילריה מצרית וע"י חי"ר נושא נשק נ"ט מתעלות החוה הסינית (עי' על זה בספרו המצויין של עמירם אזוב - "הצליחה"). יצאנו מקו החת"מ (כספי 56) בניווט חולות לכיוון לקקן כשתפקידנו לטהר ולאבטח את איזור הצליחה. פנינו צפונ על לקסיקון. אלי (וספקטור) פנה מערבה על ציר נחלה לכיוון התעלה ואני המשכתי צפונה לכיוון טירטור בו הייתי אמור לפנות מערבה. בצומת נחלה לקח כמה דקות עד שזיהיתי את הטנקים שצורפו אלי. נענו כשמשמאלנו (מערב לנו) שדה מוקשים ומימיננו תעלת נ"ט; משמע אי אפשר לסטות מן הציר. כשניפתחה האש מאיזור הצומת תחת תאורה מאסיבית של פגזי תאורה התברר שיש שם מיגנן נ"ט יעיל בצירוף ציידי טנקים מצריים ברוב תעלות החוה הסינית (הם אלו שעיכבו את הצליחה ואת הגעת הדוברות והגלילים, ואת תנועת חטיבה 600 ופגעו בחטיבות 14 ו- 405. וטבחו בצנחנים למחרת היום ... וכו').
האש היעילה גרמה לפגיעות מיידיות. רכבו של אלי שגיא מ"פ ג' נפגע וחסם את ציר נחלה מערבה. הטנק המוביל שלי התלקח וחסם את לקסיקון בכיוון צפונה. נתתי מייד הוראה לכל האנשים להישפך לתעלת הנ"ט ע"מ להמשיך רגלית ולהתקיל את החי"ר ואת הטנקים (היינו מצויידים ב RPG) רגלית, פרט לנהגים שיסיגו את הרכבים לאחור. בינתיים (עד שיזוזו כל הרכבים האחוריים) הוריתי לצוות המרגמה 82 מ"מ שלי (הרכב שלי היה דגם ג' וקירותיו מלאים פצצות זרחן, חנ"מ עשן) לטווח את האויב. לפתע מופיע "פרד" בריצה וצועק עלי מדוע הורדתי את האנשים. כשקלט את התמונה ואת הסברי דרש לראות את כרטיס הטווחים של הרגמים! היה זה בעת שהתכופפנו מעליו שהרכב ניפגע, כנראה ממעיך של טנק והתלקח תוך שפגזי המרגמה מתפוצצים. אבדתי את ההכרה ועפתי כחמישים מטר. התעוררתי על האדמה ללא שמיעה, כשהחזה הידיים והכתפיים מרוססים כהוגן וכן רסיס מגודל מאד ברגל ואחד בבורת ימין. ראיתי קבוצה של חיילים שאינם מראים נטייה לקום, קראתי לעזרה וגררנו אותם לתעלת הנ"ט שם התפקדנו. כמדומני שדן שחורי וחיים דיין יצאו בלי פגע (למעט המצלמה של שחורי) אבל רוב השאר ניפגעו קלות כמוני. משהלה לב ממשמר הנגב שלא ירד מן הרכב - אבד עין, וכמה נהרגו, בהם נהג הרכב, ואהובנו אריק כץ מרחובות, הרס"פ הפלוגתי.
שיר השבוע
אופני שטח בשבת הקרובה.
אנחנו במנהלת אתר "שקדניק" ממשיכים בהטבות למען חברינו ובני משפחותיהם חברינו היקר גיל רוטהולץאוגוסט 72 ממובילי ענף רוכבי האופנים בישראל מזמין אותכם להצטרף לקבוצתו בה כבר נמצאים שקדניקים רבים. גיל מוציא טיולים מיוחדים ומאורגנים ביסודיות רבה כולל ניווטים. המעונינים להרשם מוזמנים למייל gil@kordangroup.net
מסלול טיולי גיפים באילת שלנו מתחיל מהמלון בו אתם נמצאים המדריכים המיומנים שלנו יחכו לכם לפי תאום מראש יתדרכו אותכם לפני הטיול .בדרך כלל יש בין שמונה לשבעה מקומות בכל גיפ ב-טיולי ג'יפים באילת והרי אילת.יש אפשרות לטיול ארוך 4-8 שעות,ואפשרות טיול רגולאר של שעתיים ,באזור הדרומי מערבי של העיר אילת. באזור הקניון האדום -אנחנו נטייל בנחל: שלמה, נחל רחבעם, אזור יהושפט ושלמה העליון, בדרך מעלה הישן לאילת המכונה גם (דארב אל חאג'), משם לעין נטפים(מאגר המים היחיד באזור הרי אילת), בקניון האדום (יש אפשרות להליכה של כשעה וחצי בערך)בהר יואש (נצפהב- 4 מדינות). באזור נחל עתק נעלה מעלה אורה, ואדי רחם, אצבע האלוהים, גבי עתק, נחל עתק מעלה סיירים, וראש סיירים כמובן, וחזרה בגיפים לאילת .מסלול טיולי ג'יפים באילת נוסף מתחיל בפארק תמנע - עולם ומלאו טיול ה-ג'יפים כולל כרטיס כניסה לפארק. סיור באתרים המענינים כמו למשל פארק: הפטרייה, הקשתות ובורות הכרייה, ציורי המרכבות, האגם.ועמודי שלמה יש כמובן אפשרויות נוספות באזור .בזמן טיולי גיפים באילת ארוחות ניגובים בדואיות הכוללות פיתות בטאבון,חומוס אסלי,לבנה סלטים שתיה חמה וקרה על גבי מחצלות .מסלול נוסף ב-טיולי גיפים באילת נחל רודד ,בריכות הפלמינגו,השמורה הנמוכה,נעבור את הדיונה האדומה, נחל שחורת,הליכה נחמדה לעמודי עמרם,נחל אמיר,מעבר ידידיה,חזרה לאילת
נוסטאלגיה ומחשבות לפני שנתיים הוזמנתי להשתתף כצופה, בכנס של אירגון יוצאי ההגנה. כצפוי, הזמן עושה את שלו ומספרם מצטמצם, לכן החליטו הרחיב את מאגרהמשתתפים גם ליוצאי חטיבות מלחמת השחרור ובהמשך גם את צאיצהם.
כך הוזמנתי עם רעייתי על ידי אשה מדהימה שהיתה מ"כ בפלוגה ג' גדוד 51 של גבעתי (אז היה הגדוד בגבעתי)
במלחמת השחרור, אלמנתו של אחד מגבורי המלחמה ההיא, הינה ציירת מוכשרת והוציאה סםר נפלא על קורות הגדוד.
הערב היה נוגע ללב, מרגש וסנטימנטאלי ואני מצדיע ליוזמים והמפיקים. חזרתי לערב נוסף השנה בחול המועד
סוכות (לפני כחודשיים) עם שמץ געגוע; חייכתי עם כולם, התפעלתי מהנגנים הצעירים של תזמורת צ.ה.ל. ומדברי
המפקדים הישישים (תא"ל פונדק על סף ה 100) המהמתי את הניגונים האהובים ומחיתי דמעה היכן שתיכננו עורכי
הסרטים הדוקומנטריים. השיא היה בסיום, אחר ששרו את הימנון פלוגות השדה של ווינגייט - הפו"ש, שאלו אם יש
יוצא פו"ש בקהל, ויהודי בודד הצביע! היתה לי תחושת התחברות עם דור ענקים שהולך ונעלם.
חברים יקרים, גם אנחנו דור הולך ונעלם, גם אנחנו נקודת החבור עם העבר ועם אירועים ומסורות המתפוגגים
כרסיסי לילה וכאיוושות ערפל נמוג בשמש הבקר. בנו תלוי הדבר אם נשכיל להעביר את מה שטמון בראשנו, ובלבנו,
לדור העתיד, לדורות רבים באים. אל נא נשב בחבוק ידים במחשבה שיש מישהו ערטילאי שיעשה הכל; אתם הייתם
.jpg?id=7435502)
.jpg?id=7433795)
אנחנו במנהלת אתר 
